חיפה


לחיפה יש מקום חם בלב שלי – אני יליד חיפה וגרתי ארבע שנים בעיר בתקופת הלימודים שלי, אחת התקופות היפות בחיי. זו בעיני גם אחת הערים היפות בישראל, יופי שלא פעם גרם לי להרהר למה חיפה נשארה מאחור כל כך ביחס לתל אביב.
לא פעם מדברים על כך שבירת הצפון פיספסה את הפוטנציאל שלה, נעקפה ע"י תל אביב אי שם בשנות ה-70 ומאז לא הצליחה להדביק את הפער. סיקרן אותי לדעת האם המדדים שפיתחתי יכולים לזהות חלק מהבעיות שמצביעות על הקושי של חיפה להדביק את הפערים.

אחרי הסקירה הראשונה של המדדים של חיפה המחשבה הראשונה שלי הייתה שחיפה היא לא רק בירת הפריפריה בצפון, היא עיר פריפריה בעצמה. ככל שהעמקתי בנתונים הגעתי למסקנה יותר חדה, אם כי פחות מחמיאה – לחיפה יש "פיצול אישיות" כלכלי:

  1. כלפי העסקים הרשות מתנהלת באופן דומה לערי פריפריה – הארנונה הממוצעת למ"ר עסקים בחיפה נמוכה וקטנה מההוצאה למ"ר מגורים ועסקים, נתון שאומר שבממוצע העיר מפסידה באופן ראלי מעסקים, מצב רע מאד בשביל הכלכלה של הרשות
  2. כלפי התושבים הרשות מתנהלת כמו עיר מרכז (ענייה, ר"ע גבעתיים) – הארנונה הממוצעת למ"ר מגורים גבוהה וההוצאה הממוצעת על התושבים נמוכה.

התוצאה שהתקבלה מהמדדים מפתיע בהתחשב בכך שחיפה היא בין הערים הבודדות בישראל שבהן יש יותר שטחי עסקים, תעשיה ומלאכה מאשר שטחי מגורים. לחיפה יש את הפוטנציאל להיות אחת מהערים העשירות והמאוזנות בארץ אבל בפועל היא נמצאת במקום הכי רחוק שאפשר משם.

המפתח למצב זה לדעתי נמצא בארנונה של הרשות – גביה נמוכה של חובות עבר ומבנה עלויות ארנונה שמקל מאד על העסקים בעיר, בדגש על מבנה העלויות לשטחי תעשייה ומלאכה. רמת הירידה לפרטים בניתוחים שאני מבצע לא מאפשרת לי לחפור יותר בכדי להצביע בדיוק מה הבעיה אך מהצצה בצו הארנונה של הרשות ראיתי שהוא מכיל מספר מרכיבים שטרם ראיתי בצווי ארנונה של הערים שנסקרו עד כה.

מבחינת תכנון העיר, שקיפות ושיתוף ציבור הרשות נמצאת במקום טוב ומאפשרת לתושבים להיות מעורבים בנעשה בעירם.

מה הייתי שואל את ראש העיר אם הייתי תושב?

  1. "למה בעיר עם כל כך הרבה עסקים, תעשייה ומלאכה התושבים נושאים בנטל של 40% מההכנסה העצמאית של הרשות?"

כל שאר השאלות בסופו של דבר סובבות סביב השאלה הבודדת הזאת…

תקציר הניתוח

  • המצב הכלכלי של חיפה אינו טוב, זאת נוכח פער משמעותי בין הפוטנציאל הכלכלי של העיר ואופן המימוש שלו. כל עוד לא תשתנה מדיניות הארנונה של העיר מצב זה לא ישתנה.
  • ההשקעה הכספית בתושב נמוכה באופן משמעותי ביחס לאשכול 7 עליו משוייכת העיר, זאת על אף גידול בהשקעה בתושב בשנים האחרונות. יותר מחצי מההשקעה בתושב מגיעה ממקורות ממשלתיים.
  • הגרעון השוטף של העיר כמעט ונעלם מאז 2004 אך היקף החובות לא השתנה מהותית, על אף החזרי מלוות משמעותיים בכל שנה (9% מתקציב ההוצאות)
  • ממוצע הוצאות השכר לעובדי הרשות אינו חריג אך בשנת 2011 הייתה קפיצה חריגה בתשלומי השכר למרות ירידה בכ"א
  • תוכנית המתאר החדשה של חיפה נמצאת בשלבים מתקדמים והיא נוגעת בנושאים רבים החשובים לפיתוח העיר, אך גם מימושה לא פותר את הבעיה המרכזית שעולה מתוך המדדים
  • הנגישות למידע באתר הרשות טובה והעיר מקיימת תהליכי שיתוף ציבור, נקודה חיובית בהתנהלות העיר מול התושבים

הניתוח המלא Haifa

קובץ הנתונים שבו השתמשתי בניתוח Haifa Data

עדכון – מאז כתיבת הפוסט הזה הוצאתי התייחסות לפערים שגיליתי בנוגע להכנסות העיר.

5 תגובות

    • יוזמה מצויינת ורעיון טוב מאד. אם תושבים רוצים לאמץ את השאלות שהצפתי הם מוזמנים. אני אוסיף את הקישור לאתר

    • אני כמובן התייחסתי למה שמופיע באתר העירייה. מאז כתיבת הפוסט הזה (בשנת 2013) למדתי היטב מה ההבדל בין שיתוף ציבור כפי שהרשויות רואות אותו ומהו שיתוף ציבור אמיתי. אם זאת אני משתדל לרשום את הדברים כפי שהם משתקפים מהמידע שאני אוסף. מכיוון שאני תושב של רשות אחת ולא של שאר 254 הרשויות, אין לי אפשרות לבחון לבדוק בפועל האם התהליך הוא רק למראית עין או אמיתי. אבל אין לי כוונה לעדכן פוסטים ישנים, לכל היותר להוציא פוסטים של עדכון על נושאים ספציפיים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s