באת הביתה – רמת השרון


כמה מילים לפני שצוללים לנתונים

רמת השרון היא העיר בה אני גר ולכן "זוכה" לניתוח שונה מהרגיל – החלק הראשון, הניתוח הטכני, יהיה די דומה לניתוחים הקודמים אם כי יכלול התייחסויות לנושאים חדשים. החלק השני ייתיחס למידע ונושאים שלא ניתן למצוא בנתונים באופן מובהק. על אף שהחלק השני משלים את החלק הראשון, הוא דורש רמת התעניינות יותר גבוהה בנעשה ברשות ולכן, למעט במקרה של רמת השרון, אינו נכלל בניתוחים הרגילים שלי. אני גם מוסיף ומעדכן את הפוסט ככל שהזמן עובר, כאשר העדכון האחרון מתייחס לתקציב הרגיל של שנת 2015

אבל לפני הכל, משהו "קטן" אך יותר חשוב מהמידע – בתקופה הזאת פגשתי גם הרבה אנשים שסיפרו לי על העיר שבה אני גר מאז 2008 – על ההיסטוריה שלה, על איך היא מתנהלת ועל איך היא השתנתה והשתמרה בעשור האחרון. אני רוצה לנצל את "הבמה" ולהודות לכל מי שעזר לי ושיתף אותי.

חלק א'

קצת על הבית

רמת השרון היא "עיר/מושבה" – האוכלוסיה מתקרבת לכ-50 אלף תושבים אבל חלקים גדולים בישוב מזכירים אזורים כפריים ולא עיר הצמודה לת"א. היא גם "לא השתנתה יותר מדי" מאז 1970, כמה פרדסים התחלפו בבנייה נמוכה, לא יותר.

ramat hasharon 1970                    [רמת השרון בתחילת שנות ה-70, מתוך אטלס קורונה של המזה"ת]
ramathasharontoday                                                                 [רמת השרון היום]

מצד אחד, צפיפות מגורים נמוכה, שכונות שלמות של דיור צמוד קרקע והקירבה לת"א משכו אליה אוכלוסיות חזקות והיא היום העיר היחידה בדירוג סוציואקונומי 9. מצד שני, לעיר אין אזורי מסחר ומשרדים נרחבים ורוב האוכלוסיה עובדת מחוץ לעיר – עיר שינה "קלאסית".

אבל עיר שינה קלאסית היא גם לרוב עיר ללא חוסן כלכלי ומאופיינת ברמות השקעה בינוניות בתושביה – לא כך הדבר ברמת השרון. רמת ההשקעה בתושב ברמת השרון היא באופן עיקבי מבין הגבוהות בערי ישראל, לרוב במקום הראשון. הנתון המרשים הזה, בעיר שהיקף הכנסות הארנונה ממגורים מגיע לכ-60% מהכנסות הארנונה, העלה בי לא פעם את השאלה איך מצליחים לשמר את רמת ההשקעה הגבוהה הזאת?

לפני שאצלול לפרטים, הנה כמה נתונים כלליים שמאפיינים את רמת השרון:

  1. בעשור שבין 2002-2012 העיר הפכה צעירה יותר עקב כניסה של משפחות צעירות (35-45) לעיר, לא מעט מהן בני העיר שחזרו אחרי שהתבססו מעט. ב-2012 כ-27% מתושבי העיר היו מתחת לגיל 18, אחוז גבוה ביחס לערי הסביבה.
  2. רמת ההשקעה בתושב היא כאמור מהגבוהות בארץ באופן עיקבי. המרכיב המרכזי בהשקעה זו הוא השקעה בפעולות – חזות העיר, תרבות וספורט.
  3. רמת ההשקעה בתלמיד (התקצוב לתלמיד) נחשבת גבוהה, גם היא אינה גבוהה כמו הערים המובילות בהשקעה בתלמיד. בשנת 2012 אחוז הזכאים לבגרויות עמד על 81.2% אך מתוכם מעל 95% היו בעלי ציון המאפשר כניסה לאוניברסיטה – מתוך הזכאים לבגרות נשמר לכל אורך השנים אחוז גבוה של בוגרים שסיימו בממוצע המאפשר כניסה לאוניברסיטה
    (93.5%-97.2%)
  4. בכל התקופה הנבחנת רמת השרון מאופיינת כעיר עצמאית ויציבה. בשנים 2004-2005 וכן ב-2009-2010 רמת השרון עמדה בקריטריונים של עיר איתנה אך לאור רמת ההשקעה הגבוהה בתושב, דורגה בדירוג החוסן הכלכלי הגבוה ביותר של המדד המוניציפלי – עיר משגשגת
  5. בניגוד לדעה הרווחת, הארנונה ברמת השרון אינה גבוה ביחס לרשויות במחוז ת"א (מקום 8 מתוך 12) וגם ברמה הארצית רמת השרון מדורגת באמצע העשיריה השניה.
  6. הארנונה ברמת השרון היא בעלת מבנה רגרסיבי באופן היסטורי, אם כי בעבר היקף הנכסים ש"הופלו לרעה" ממבנה זה היה קטן מאד ביחס לשאר הנכסים בעיר. בעשור האחרון יותר ויותר נכסים "נופלים" לתוך מדרגת ארנונה (126+ מ"ר) שבגינה התושבים משלמים ארנונה גבוה ביחס לערים השכנות.
  7. השקיפות של הרשות מינימלית. על פי מדד השקיפות של עמותת שקיפות בינ"ל ישראל, רמת השרון מקבלת ציון 55/120 (45%). כמי שדוגם את אתר העירייה באופן עקבי אני מוצא שרק לאחרונה השתפרה הנגישות למידע ועדיין יש עוד הרבה מה לשפר.קובץ הדירוג מצורף.

סיפור הצלחה עם סוף לא ברור

הסיפור הכלכלי של רמת השרון מתחלק לשני חלקים: משנת 2003-2009 ומשנת 2010 והלאה. "משהו קרה" בשנת 2010 שבלם כמעט לכדי עצירה את ההתחזקות הכלכלית של רמת השרון, משהו שכנראה חורג מהנתונים והמספרים שאני משתמש בהם בכדי לנתח ערים. ה"משהו" הזה יוצר חיץ בין החלק הראשון שמעיד על סיפור הצלחה והחלק השני שנגמר בסטטוס לא ברור.

שבע השנים הטובות

כאשר איציק רוכברגר נכנס לתפקידו כראש עיר בשנת 2003 הוא קיבל עיר מוזנחת פיזית, עם גרעון בקופה והרבה תושבים ספקניים (הוא היה צריך סיבוב השני בשביל לנצח את ראש העיר המכהן).

שני מאפיינים בולטים ב-7 השנים הראשונות של רוכברגר הם שמרנות בניהול התקציב שהובילה לחיסול הגרעון והגדלה משמעותית של ההכנסות העצמיות של העיר הן בתקציב הרגיל והן בתקציב הפיתוח (התב"ר). תוספת הכנסות זו היא שאיפשרה הגדלה ושימור של רמות גבוהות של השקעה בתושב

השמרנות בניהול התקציב, אשר באה לידי ביטוי בפערים הגדולים בין תכנון ההכנסות להכנסות בפועל (לרוב העריכו שיהיו פחות כנסות), חיסלה את הגרעון ב-2009 אך גם שמרה שהוצאות העיר לא יחרגו מיכולתה.

הגדלת ההכנסות העצמיות של העיר איפשרו את הגדלת ההשקעה בתושב ושימור הרמה הגבוה של השקעה זו. מהיכן הגיעו הכנסות אלה?

  1. בין 2004 ל-2006 גדלו הכנסות העיר מארנונה בכ-20 מיליון ש"ח וכמו כן חל גידול של 7 מיליון ש"ח ממקורות עצמיים שאינן ארנונה. מדובר על קפיצה משמעותית בהכנסות העירייה.
  2. בין השנים 2007-2009 גדלו שטחי הארנונה לעסקים בכ-70 אלף מ"ר ושטחי התעשיה והמלאכה גדלו בכ-20 אלף מ"ר. גידול זה הוסיף להכנסות העיר 11 מיליון שקל [1]
  3. שאר הגידול בהכנסות העיר הוא גידול אורגני כתוצאה מתוספת של 1,500 יח' דיור בין 2002-2010.

בשנת 2008 ראו לנגד עיניהם תושבי רמת השרון עיר שעברה מתיחת פנים פיזית והמושבה שלהם נשארה כשהייתה. אין פלא שראש העיר נבחר שוב ע"י 85% מהמצביעים.
חמוש במספר כפול של חברי מועצה ואופוזיציה בודדת, המשיך רוכברגר בפועלו. אך ההצלחה של 8 השנים הראשונות נקטעה ב-2010

שבע השנים הרעות?

2010 היא השנה הראשונה בה תכנון ההכנסות היה פחות שמרני וכתוצאה מכך הפער בין ההכנסות הצפויות להכנסות בפועל היה שלילי. בשנה זו עיקר הפער נובע מחסר בהכנסות מהממשלה (שהושלם ב-2011) אך גם מהאטה בקצב הצמיחה של ההכנסות העצמיות השוטפות ביחס לשנים קודמות. בעוד ש-2010 נסגרה ללא גרעון עקב הוצאות קטנות מההכנסות, ב-2011 סגרה העיר את השנה בגרעון קטן עקב הוצאות לא מתוכננות של 11 מיליון ₪ שלא כוסו ע"י הגידול בהכנסות. בשנת 2012 הסיפור חזר על עצמו אלא שהפעם נסגר הפער בין ההכנסות וההוצאות ע"י הלוואה

אבל האם על סמך הנתונים הללו רמת השרון נמצאת בבעיה? האם יש פגיעה בחוסנה הכלכלי? ואם כן, האם החוסן הכלכלי נפגע באופן שיכול להוביל וירידה בהשקעה בתושבים?

מכל הנתונים שמוצגים במסמך המרכז בסוף הפוסט, ישנו רק שלושה נתונים שמעידים שלרמת השרון יש בעיה: אחוזי הגביה הגבוהים הן בשוטף והן של חובות העבר, משקל ההכנסות מארנונה ממגורים ביחס להכנסות הארנונה (60%) והיחס בין בניה לתעסוקה (עסקים, מלאכה ותעשייה) ובניה למגורים שעומד על 6.9:1 (בין 2004-2012), כפול מיחס ההכנסה ההמוצעת למ"ר 1:3.3 (לשנת 2012)

  • הנתון הראשון הוא מצוין בעיר ללא מצוקת הכנסה, אך כאשר יש לך מצוקת הכנסה ואתה ברף המיצוי העליון של ההכנסות מהארנונה, כל נפילה מהרף שעמדת בו עד כה משמעותה חור בהכנסות – יותר קשה לשמר גביה בהיקף 95% מאשר 90% ולכן גדל הסיכון לפספס את יעד הגביה
  • הנתון השני מראה שבכדי לשמור על רמת השקעה גבוה בתושב, העיר צריכה להסתמך על היקף גבוה של הכנסות עצמיות שאינן מארנונה, הכנסות שמרכיבים רבים בהן אינם יציבים (קנסות, היטלים, חד פעמיות) – תלות בהכנסות לא יציבה תמיד משאירה פתח לאי עמידה ביעדים
  • נתון השלישי מעיד על מגמה שלילית בחוסן של העיר שכן הבניה בעיר למגורים (ארנונה גרעונית) אינה מאוזנת כלכלית ע"י בניה לתעסוקה (ארנונה חיובית) אך ידיעת המגמה אינה מספיקה.

כך יוצא שלמרות הנתונים שהצגתי עד כה, המבוססים על נתוני ההלמ"ס ומשרד הפנים, לא ניתן לומר חד משמעית שיש לרמת השרון בעיה מכיוון שטרם התרחש משהו "דרמטי". רמת השרון נמצאת בתחום האפור ואין אינדיקטור שמצביע מהו חוסנה הכלכלי המדויק.
הניתוח המורחב של חלק א' – ניתוח של רמת השרון

חלק ב' – שבע שנים רעות…

במידה והיה מדובר על ניתוח של עיר אחרת, הייתי מסיים אותו בהערות כגון: רמת השרון צריכה לדחוף להגדיל את שטחי התעסוקה בתחומה במהרה בכדי להוריד את התלות בארנונה ממגורים; העיר צריכה להתנהל באופן יותר שמרני, אולי אפילו על חשבון הקטנת ההשקעה בתושב, עד שתשפר את בסיס ההכנסות שלה; העיר צריכה לשקול לשפר את מבנה הארנונה שלה על מנת להקל על אוכלוסיות מוחלשות. הפער שיצרה מול ערים אחרות בחיוב נכסים גדולים מאפשר לה להעלות ארנונה במדרגות הגבוהות ועדיין לשמור על פער שלא יוביל למרמור.

אבל זו לא עיר אחרת ואני יודע לומר בוודאות גבוהה שלרמת השרון יש פער של 7-10 מיליון שקל בין ההכנסות השוטפות להוצאות השוטפות מאז 2010, פער שככל הנראה רק הולך וגדל לאור ההוצאות הידועות של העיר. הפער הזה לא תמיד גלוי עקב הכנסות חד פעמיות שקשה (עד בלתי אפשרי) לראות בנתונים שבהם אני משתמש שוטף, אך לא למי שעוקב אחרי פעילות העירייה.

תושבים שעוקבים אחרי הנעשה בעירייה יודעים שבשנת 2012 לוותה העיר 7 מיליון, אבל כאשר נחשפים לפרוטוקולים של ועדת כספים מגלים שבשנת 2010  קיבלה העירייה הכנסה חד פעמית של 14 מיליון שקל וב-2011 קיבלה הכנסה חד פעמית של 5.5 מיליון שקל. שתי ההכנסות הללו הן החזר חובות ארנונה מגופים ממשלתיים שמשלמים בשוטף השנתי ארנונה שולית ביחס לכלל הכנסות הארנונה ולכן לא סביר שזה יקרה שוב.

הנתונים האלה מפזרים חלק משמעותי מהערפל – איזונה התקציבי של רמת השרון תלוי בהכנסות חד פעמיות מאז 2010 וב-2012 "אזל לה המזל" – היא נאלצה להלוות כסף לתקציב השוטף מתקציב התב"ר (שרק שנה לפני כן תוגבר בהלוואה מהבנקים בהיקף של 30 מיליון שקל). ההלוואה הזאת, יחד עם הגרעון ב-2011 (על אף ההכנסה החד פעמית) הן הראיות שחוסנה הכלכלי של רמת השרון אינו מספיק בכדי לעמוד ברמות ההוצאה שהיא מקיימת.

יתרה מזאת, הצורך בהלוואה מעיד שייתכן שבמהלך 2013 הקופה הציבורית הייתה כמעט ריקה ורק בזכות הסדר פשרה של 22 מיליון ש"ח במשפט מול תע"ש היו לעיר כספים לסגירת 2013 ללא גרעון. כ-12.5 מיליון מהכספים שנותרו הופנו לתקציב השוטף של 2014, אבל בתיקון הראשון שלתקציב 2014 דרש משרד הפנים דרש כי העירייה לא תשתמש בכל הכספים והיה צורך לקצץ 5 מיליון שקלים, ממש לאחרונה (1 במאי) דרש משרד הפנים קיצוץ נוסף של 7.5 מיליון ש"ח עקב חריגות שבוצעו בתקציב 2013.

השורה התחתונה היא שיש לרמת השרון פער בהכנסות ורק בזכות הכנסות חד פעמיות מצליחה העיר להימנע מצמצום השירותים שהיא נותנת, אך לא לעולם חוסן.

הידיעה שלעיר אין כסף בשוטף לממן את התכנון השנתי מדאיגה אותי כתושב העיר ומעוררת שאלות

  1. מה המחסור הזה אומר? ומה עושים היום בכדי להתמודד עם המחסור?
  2. מה החלופות שעומדות בפני העיר במידה ושוב תיקלע למחסור?
  3. האם יש צפי לשיפור מצבה הכלכלי של העיר?

על השאלה האחרונה אני יכול לענות – מחלף רב המכר שאושר לאחרונה הוא תנאי לפיתוח מסיבי של תוכנית גלילות צפון שאושרה ב-2010, תוכנית שתוביל להכנסות משמעותיות לרמת השרון ותעמיד אותה על הרגליים. איני יודע לומר מדוע קידומו של המחלף לא החל מוקדם יותר, עוד שאושרה התוכנית של צפון גלילות ב-2010, הדגלי האזהרה היו שם. אני רק יודע שהעבודה על המחלף לא צפויה להתחיל לפני 2015 (בהנחה שלא יהיו שינויים) וגם אז, עד שלא יעמדו בניינים במתחם לא צפוי שינוי במצבה הכלכלי של העיר.

לכל מי שרוצה לדעת יותר ולצלול לפרטים, אני מצרף את הקבצים עם הנתונים עליהם מבוסס הניתוח. נתוני הלמ"ס ומשרד הפנים, ספר תקציב 2012-2014 (לייחוס בלבד), השוואת ארנונה מול ערי המחוז, נתוני תקציב ההעברות ממשרד החינוך, החוב שסוחבת רמת השרון בחברה הכלכלית [פיסקה בראשונה]

עדכונים מ-25 במאי: ההתנהלות הכספית הפגומה של העירייה העירה את משרד הפנים. מסתבר שתקציב התב"ר של רמת השרון לשנת 2013 לא אושר אך בכל זאת הוציאו כ-100 מיליון שקלים על מגוון פרויקטים במהלך 2013. עכשיו משרד הפנים דורש שרמת השרון תסדיר את העיניינים, כולל ביטול ההעברה של הכספים מהפשרה מול תע"ש מתקציב התב"ר לתקציב הרגיל (במקור הם הופנו לתב"ר) כך שנוצר בפועל גרעון של 7-8 מיליון שקלים בתקציב שנת 2013. כפי שכבר צויין לעיל, נדרש קיצוץ של כ-7.5 מיליון שקלים בתקציב הרגיל ומהיכרותי איתו, זה לא יהיה קיצוץ קל. מצורף קישור לישיבת ועדת כספים שהתקיימה ב-20 למאי והסתיימה ללא אישור של העידכונים

עדכונים מ-10 לנובמבר: שמח ברמת השרון. קיץ מתוח עבר על העיר – החלו להתגלות חילוקי דעות בין ממלאת המקום של ראש העיר וראש העיר הנבצר (כאן, כאן וכאן), העניינים החלו לקבל תפנית מכוערת, שלא לומר מביכה בכל הנוגע להתנהלות המועצה. עכב דחיה לסוף השנה במתן ההכרעה בעניינו של רוכברגר נדחה, חברי הקואליציה החלו במהלך "להחליף" (שזה בעצם להדיח) את שירה אבין, מהלך שבסופו של דבר לא צלח עקב התערבות משרד הפנים (כאילו הרשות שלנו לא קיבלה מספיק תשומת לב עד כה), אבל במהלכו הודחו ממלאי תפקידים מהקואליציה (חסכון של משכורת סגן לחודשים שלושה, שזה דווקא חיובי). נכון לתאריך העדכון, משרד הפנים הכריע את הסכסוך באופן סופי (לפחות עד להכרעה של רוכברגר) והמועצה חזרה לתפקד.
מי שקרא עד לנקודה זו מבין היטב שמצבה של רמת השרון לא התדרדר בשנה האחרונה, אלא ששינוי ההנהגה (שנהגה להפציץ במסרים של הכל בסדר), בשילוב עם חשיפת היקף הבעיות שלא טופלו כראוי בשנים האחרונות מציף את היקף הבעיות והאתגרים האמיתיים שעומדים בפתח.
קרן האור העיקרית בכל התקופה האחרונה היא הגידול במעורבות והתעניינות של התושבים – שתי ישיבות מועצה ברצף שבהן יש יותר תושבים מחברי מועצה הן לא עניין של מה בכך. יש הבנה שהאתגרים שעומדים בפתח מורכבים ולא ניתן עוד להניח שהכל יהיה בסדר, צריך לדאוג שיהיה בסדר.

עדכונים מ-15 לאפריל 2015: מאז העדכון האחרון לא הפסיק להיות "מעניין" ברמת השרון, אבל העדכון הזה נוגע לתקציב 2015 שאושר בסוף מרץ. את העבודה על התקציב התחילו (בגלל שהיה כל כך "מעניין") רק בתחילת השנה, אך ההיבט המעניין אם לא החשוב בתקציב הוא התהליך שבו הוא נבנה – זו פעם הראשונה שאני שומע על תהליך מסודר, בו כל חברי המועצה נפגשים עם ראשי האגפים אשר מסבירים להם את הדרישות התקציביות, את החלופות השונות, את הדרישות השונות מהתקציב. זו פעם ראשונה שאני שומע על בניית תקציב בשיתוף עם האופוזיציה (ונניח בצד את המצב הפוליטי "המיוחד" של ראשת העיר, על אף שטרם לכך). התוצאה הסופית הועברה לידי אחרי שאושרה בועדת הכספים וגם יצא לי לנתח אותה בגישה שונה מזו שבה אני נוקט בדרך כלל (וגם להפיץ את הניתוח לעיון תושבי העיר לפני שאושר סופית בישיבת המועצה, שגם בה הייתי נוכח). סה"כ התקציב של 2015 הוא לא תקציב בשורה – יש בו מספר שינויים לטובה וגם ניכר שהמחאות האחרונות של התושבים באות לידי ביטוי מסויים בתקציב, אבל כנראה שיש עוד מה לעשות. מצרף את קובץ המקור לניתוח שעשיתי.

עדכון מה-8 לפברואר 2016: הבחירות המיוחדות לראשות העירייה רמת השרון הסתיימו. אבי גרובר נבחר בסיבוב השני לראשות העירייה ויש לו שנתיים ושמונה חודשים להסיט את הספינה לכיוון חדש, יציב יותר ומנוהל יותר, על מנת שהעיר תוכל להתמודד עם האתגרים הרבים שצפויים לה (הכפלת מס' התושבים עד 2035)

[1] היקף הגידול בשטחי עסקים שווה בגודלו למגדל משרדים בגובה 50 קומות. מכיוון שלא נבנה אחד כזה ברמת השרון (בתקופה המדוברת), ככל הנראה מדובר על גידול כתוצאה מחישוב חדש של שטחי הנכסים.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “באת הביתה – רמת השרון

    • התשובה למקרה הזה ברורה – נכנסים לגרעון או מתאימים את ההכנסות להוצאות – מקצצים באופן חד בהוצאות או שלוקחים הלוואה,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s