מי גר בערים בישראל?


הדרך שבה אנחנו חושבים על הישובים העירוניים בישראל מאד מוסללת – כאשר אנחנו חושבים על ישוב עירוני באשכול החברתי כלכלי (הסוציואקונומי) מ-1 עד 10, מיד יש לנו בראש דימוי של יישוב שהבתים בו הם מסוג מסוים (סלמס לעומת וילות), שהאוכלוסייה בו היא מסוג מסוים (חרדים וערבים לעומת אשכנזים), שהחיים בו הם מסוג מסוים (עוני לעומת עושר). אבל בפועל, ברשויות העירוניות בישראל (מועצות מקומיות וערים), במיוחד בגדולות שבהן, קיימים פערים בין האשכול של האוכלוסיה המרכיבה את הישובים ובין האשכול החברתי כלכלי של הרשות, שהוא הממוצע של כלל האוכלוסייה. השוני הזה בה לידי ביטוי בשונות המדד הסוציואקונומי, פרמטר שלא ממש מפורסם באופן שוטף בפרסומי הלמ"ס, למרות שהוא לא ממש נסתר לעין שנוסעים בערי ישראל הגדולות.

אחרי שנתקלתי לראשונה בשונות המדד הסוציואקונומי, החלטתי לבחון בפועל איך נראית שונות בדירוג הסוציואקונומי של האוכלוסיה בערים בישראל ולשם כך מיפיתי את הדירוג הסוציואקונומי של הערים לפי הדירוג של האזורים הסטטיסטיים[1] שמהם הרשויות השונות מורכבות. לא הסתפקתי בהסתכלות על הערים מעל 150,000 תושבים, הסתכלתי על כל הרשויות העירוניות מתוך כוונה להבין איך נראית מפת התושבים של הרשויות בדירוגים הסוציואקונומיים השונים – ממוצע מחושב מול אוכלוסיה בפועל.

אחרי שמיפיתי את כל הרשויות העירוניות לפי נתוני האזורים הסטטיסטיים של שנת 2008 (לצערי זה המידע העדכני ביותר) פניתי לבלה גוטיה מ- Infoserviz ואחרי כמה איטרציות קיבלנו כמה מיפויים מעניינים של אוכלוסיית היישובים העירוניים בישראל:

Average cluster vs real people

מייד אפשר לראות שיש פער משמעותי בין מספר התושבים שגרים ביישובים באשכולות מסויימים ובין מספר התושבים שמתגוררים באזורים מאותם אשכולות. הפערים הגדולים ביותר לעין נמצאים באשכול 8 ו-2 בגלל ת"א וירושלים – ת"א היא עירייה מאשכול 8 שיותר מ-53% מתושביה הם מאשכול נמוך מהאשכול של העיר. ירושלים היא עיר מאשכול 4 שרבים מתושביה הם מאשכול 2. כאשר בוחנים את אוכלוסיית הערים לפי האשכולות הממוצעים שלהן, מתקבלת שוב תמונה של חוסר התאמה, במיוחד באשכולות המרכזיים:

cluster breakdown

רוב האוכלוסיה של רשויות באשכול 4 היא חזקה או חלשה יותר, רוב האוכלוסיה ברשויות מאשכולות 5 היא מאשכול 6 ובאופן דומה רוב האוכלוסיה של הרשויות מאשכול 6 היא מאשכול 7 ו-8.

המסקנה העיקרית היא שהתפיסה שלנו את הרשויות העירוניות ככל הנראה שגויה ושיטת הדירוג של אשכולות סוציואקונומיים המתבססת על ממוצע כלל האוכלוסיה ברשות רק מגדילה את העיוות בתפיסה הזאת. הסתכלות על ארבע ערי המטרופולין של ישראל רק מדגישה את הפער בין האשכול שלהן והאוכלוסיה שבפועל גרה בהן

top 4 cities

בתל-אביב, הנחשבת לעיר חזקה ועשירה בארץ, כמחצית התושבים גרים ברמה כלכלית נמוכה יותר מהאשכול אליה שייכת ת"א (אשכול 8), בעוד בחיפה לבדה יש אוכלוסייה גדולה יותר (13,573 תושבים) השייכת לעשירון העליון (9-10) מאשר בסביון, כפר שמריהו ועומר יחדיו (10,761 תושבים).

הנה עוד כמה דברים שלמדנו מהנתונים:

  • רק 36% מתושבי המדינה גרים באזורים סטטיסטיים שתואמים את רמת היישובים שלהם.
  • בירושלים (4) רק 3% מהתושבים גרים באזורים שהמדד שלהם הוא 4. מרבית התושבים גרים באזורים ממדד 2.
  • אוכלוסיית ישראל, על אף חלוקתה לעשירונים (1/10), אינה באמת מתחלקת שווה בשווה בין העשירונים מבחינת היקף האוכלוסייה בכל אשכול – אשכול 6 ( 1.2 מיליון תושבים) גדול פי 12 מאשכול 10 (101 אלף תושבים) ופי 6 מאשכול 1 (240 אלף תושבים).

אבל מה כל זה בעצם אומר, למה זה חשוב?
עיוותים בדירוגי ערים אלו, המשפיעים על אופן תקצובן על ידי המדינה. בזמן שהמדינה דנה בתיקצוב דיפרנציאלי של הרשויות על סמך האשכול הסוציואקונומי שלהן, מתוך כוונה להעביר תקציבים מופחתים לרשויות החזקות, כבר כעת – כשליש מתושבי הערים החזקות מממנים בפועל את יתר תושבי עירם, השייכים לשכבות סוציואקונומיות נמוכות יותר. בזמן שהמדינה מדברת על צדק חלוקתי, לעיתים שוכחים שחלוקה מחדש של המשאבים לפי המדד הממוצע של הרשויות, עושה אי צדק חלוקתי כלפי האוכלוסיות החלשות באותן רשויות "חזקות", אוכלוסיות שדורשות משאבים יותר משמעותיים ביחס לאוכלוסיות החזקות באותן רשויות.

[1]  אזור סטטיסטי – תחום גיאוגרפי בתוך רשות שבגבולותיו גרים בין 2000-6000 תושבים. האוכלוסיה של כל אזור סטטיסטי מאופיינת במסגרת הסקרים של הלמ"ס, כאשר הסקר המקיף האחרון בוצע במפקד של שנת 2008.

מודעות פרסומת

9 מחשבות על “מי גר בערים בישראל?

  1. אבל זה שיש תושבים רבים ש"גרים באזורים סטטיסטיים שתואמים את רמת היישובים שלהם" אומרת שיש גיוון וחלוקה במקום גטאות, או שלא הבנתי פה משהו….

    • העניין הוא שיש הרבה ישובים קטנים הומוגניים (ואין בעיה עם זה), אבל דווקא בישובים הגדולים יש הטרוגניות גדולה שמתבטלת כאשר מסתכלים על הישוב לפי מדד אחד. הבעיה שזה יוצר נובעת בעיקר מהקצאת משאבים על סמך המדד הבודד הזה, כי ברוב המקרים היא פוגעת ביכולת של הרשות לתמוך באוכלוסיה החלשה, לא החזקה
      ולגבי גטאות – בפועל אין הרבה מקומות בארץ שיש עירבוב אוכלוסיות בתוך אותה שכונה (אזור סטטיסטי לא תמיד "תופס" שכונה שלמה) – אפשר לומר שדווקא יש רק גטאות בערים בישראל (של עשירים, עניים וכו'), אבל לדעתי הקונוטציה הזאת לא מועילה

    • האשכולות של האזורים הסטטיסטיים אכן נעים על טווי של 1-20, אבל שבשביל להדגיש את הנקודה שציינתי לא צריך רזולוציה כזאת ולכן המרתי אותם לסקלה של 1-10 (1 ו-2 =1 וכן הלאה)

    • יוגב,
      למיטב ידיעתי, ההשוואה בין האשכולות הפנים עירוניות (1-20) לאשכולות העירוניות (1-10) אינה אפשרית מכיוון לא מדובר באותו סולם של ערכים (כמו למשל בעשירונים וחמישונים). כלומר, 3 בעירוני אינו בהכרח 5-6 בפנים עירוני.
      יחד עם זאת, אם הנקודה הייתה שלמרות שלערים יש אפיון חברתי כלכלי שמתבטא במספר אחד, בתוך הערים (ובמיוחד בגדולות) ישנה התפלגות רחבה, אז הנקודה הובהרה יפה מאד. הן מבחינת התוכן והן מבחינת הויזואליזציה.
      יישר כוח.

    • תודה על ההערה – אתה יכול להציץ בקובץ האקסל שבו השתמשתי לטובת ניתוח הנתונים. יש הדימיון גדול בין האשכול הסוציואקונומי ובין התמונה שמתקבלת מהדירוג של האזורים הסטטיסטיים בכל רשות.
      אבל הנקודה הייתה בדיוק כפי שציינת – איפיון חברתי של ערים גדולות במספר אחד הוא בעייתי

  2. פינגבק: סיכום מקומי – נובמבר | המדד המוניציפלי

  3. פינגבק: תקציר מקומי – 3 בנובמבר | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s