סיכום מקומי – נובמבר


בחודש האחרון אושר תקציב המדינה לשנים 2015-2016, אבן דרך חשובה גם עבור הרשויות המקומיות הנתמכות שיכלו לקבל באופן פורמלי את סך היקף התקציב לפיו פעלו בשנת 2015 (2.7 מיליארד) וכך ברגע האחרון נמנע פלונטר שנובע מאופטימיות יתר של האוצר ומשרד הפנים בנוגע למועד האישור של התקציב.

בחודש האחרון פירסמתי שני פוסטים
"מי גר בערים בישראל?" אשר מדבר על ההטרוגניות של הערים הגדולות בישראל והפער בין ההטרוגניות הזאת והייצוג החד ממדי שלהן לפי אשכולות חברתיים-כלכליים.
"האם יש יתרון לגודל בחינוך?" המציג בדיקה של הקצאת המשאבי החינוך בפועל ברשויות המקומיות והאם יש ניצול של יתרון לגודל או דווקא בזבוז משאבים.
כמו כן, העברתי יחד עם חברי מ-ZenCity במסגרת כנס עכו לעירוניות סדנא על מידע עירוני פתוח

מחשבות ונושאים מהפייסבוק

ארנונה

עמרי מילמן מכלכליסט פרסם כתבה מקיפה על בקשות להעלאת ארנונה ברשויות המקומיות. אני שאלתי למה המידע הזה לא פומבי לציבור כבר היום?

אבל אין מה לדאוג – משרד הפנים הודיע כי גם השנה כל הבקשות, למעט הבקשות של רשויות בהבראה, ידחו על הסף. פתרון קל ופוליטי לבעיה אמיתית וסבוכה.

תמ"א 38 והתחדשות עירונית

חודש סוער בגזרת התמ"א. באוקטובר החליטו ועדות הערר המחוזיות לא לאמץ את מטווה גדרון (שנותן הרבה זכויות), לא עברו מספר ימים ומינהל התכנון, בשיתוף עם הרשויות, אישור מטווה ברוח גדרון + תוספת להיטלים שהרשויות המקבלות. אני חושב שבעיה המרכזית בגדרון היא הציפוף שהוא מייצר בחסות היתר (תוספת של 4-6 קומות במקום 2.5) במקומות שבהם צריך לייצר ציפוף במסגרת תוכנית מסודרת – מייצר תלאי על תלאי במקום תכנון מסודר. הבעיה הכספית היא פחות משמעותית ולא נראה לי שתוספת של היתלים על 13 מ"ר היא זו שתעצור את הבחירה של היזמים בהריסה ובניה במטווה גדרון. נראה שהרשויות התקפלו בפני היזמים, או שזה עוד מיקוח במראית עין של התנגדות.

מכון גיאוקרטוגרפיה קבע שאין הכדאיות כלכלית לתמ"א 38 בבת ים. אני חושב שיש בעיה מובנית באופן שבו עשו את הסקר הזה – הבדיקה נעשתה באופן ממוחשב, אבל מי שמתעסק עם בתמ"א 38 יודע שכל בניין הוא סיפור בפני עצמו – סטטיסטיקה לא תמיד עובדת. וגם – כאשר מתעקשים על מפרט של מרפסת לכל דירה ו/או תקן חניה גדול מ-1, בטח שאין התכנות כלכלית לתמ"א 38

מדיניות התכנון והפנים בישראל

מדינת ישראל השיקה תוכנית עדיפות לאומית לבתי מלון. לפי הנתונים שהוצגו בכתבה יש בארץ 50,000 חדרי מלון. לי זה נראה ממש ממש מעט, אבל אם התוכנית הזאת תצליח, מספר החדרים בארץ יגדל בעשור ל-150% מהמצב היום, שזו צמיחה מטאורית שעלולה להוביל לתוצאות אחרות לגמרי מהורדת עלויות החופשה בישראל ב-20%. חישוב פשוט מראה ש-27,000 חדרי מלון הם סדר גודל של 100 בתי מלון של 270 חדרים (חצי מהילטון ת"א, שני שליש ממלון דן באילת), ז"א, הרבה מאד בתי מלון בינוניים. איפה ידחפו את כולם? משהו בתוכנית הזאת לא נראה לי נכון.

שר השיכון והבינוי הכריז על הקמת 5 ישובים חדשים בדרום והקים עליו את פקידי משרד האוצר וכל קהילת המתכננים והאורבניסטים בישראל (ובצדק). הוא גם טרח להכריז על כך בועידה לעירוניות בעכו (בחירת לוקשיין מצויינת, בלשון המעטה).

ראש עיריית פתח תקווה, איציק ברוורמן, שלח (לפי הכותרת) את תושבי המרכז לגור בפריפריה. אני לא כל כך מסכים עם העמדות שהוא מציג, אבל אין ספק שההתמודדות של מדינת עם סוגיות התחבורה והתנהלות משהב"ט עם האדמות שהוא מפנה בעייתית.

תקצוב דיפרנציאלי

מיקי פלד כלכליסט פרסם כתבה על הפערים בחינוך ועל כך שלא כולם נובעים בגלל הפער הכלכלי בין הרשויות. היו לי כמה השגות על אמירה שנזרקה בכתבה ללא בסיס נתונים ועל כך שעיקר הפערים בהשקעה הכספית הם לשירותי ערך מוסף ושלא מגיעים למסה העיקרית של הילדים (למעט צהרונים) ולכן צמצום הפערים האלה לא באמת יגיע למרבית הילדים.

גם המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית בת ים הציג את עמדתו בנוגע לצמצום הפערים בהשקעה בתלמידים. הבעיה המרכזית בנתונים שהוצגו שהם מטעים וקלים להפרכה (בעזרת Citytax) כמו גם שהם מתעלמים מהסיבות ההיסטוריות לקיומם של ריכוזי משרדים ממשלתיים ברשויות המרכזיות.

בכלל, נושא התקצוב הדיפרנציאלי מטופל בצורה שגויה לחלוטין ואני עוד ארחיב על כך במהלך דצמבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s