תקציר מקומי – 6 ביוני


מענקי איזון לרשויות חלשות, ניהול התחדשות עירונית ואזור התעסוקה החדש של עמק חפר (שוב)

שר הפנים התחייב להעביר את מלוא מענקי האיזון לרשויות באשכול 1-3. מה זה אומר? או שהוא מבטל את ההתניה של אחוזי גביה (היום רשות צריכה לעמוד ביעד גביה בשביל לקבל 100% מהמענק, אחרת היא מקבלת 85%). זה אומר שהרשויות שהחלק המותנה בתקציב מענקי האיזון יהפוך ללא מותנה. כמה זה שווה? אם רק מדובר רק על הפיכת המענק המותנה ללא מותנה, יועברו לרשויות החלשות הללו 201,805 אלפי ש"ח (201.8 מיליון) וסכום זה נמצא כבר בבסיס התקציב. אם שר הפנים יקח את התוספת צעד אחד קדימה ויעביר לרשויות החלשות את מלוא המענק שהן אמורות לקבל עפ"י מודל גדיש לשנת 2016, מדובר על תוספת תקציבית של 161,520 אלפי ש"ח – סכום נאה לכל הדעות. אבל אי אפשר שלא להתרשם גם מהעיתוי והאופן שבו הכריז השר על המהלך הזה – במסגרת פגישה עם ראשי רשויות דרוזיות הוא מודיע על חיזוק התמיכה ברשויות החלשות. אף לא מילה על כך ש-18% מהתקציב המוגדל יגיע לרשויות החרדיות ועוד 8% לרשויות יהודיות חלשות. על אף ש-75% מהכסף יגיע לרשויות לא יהודיות, צריך לזכור שיש החלטת ממשלה להעביר למגזר הערבי (או הלא יהודי) סכומי כסף לא מבוטלים (ושהתוספת הזאת מהווה פחות מ-10% מההקצאה השנתית שלהם) – כך שבפועל יש מקור לכספים הללו, בניגוד לכספים לרשויות החרדיות שלא היו מעוגנים בתקציב אחר כלשהו.
ועדיין אני מפרגן, כי שר הפנים הקים צוות לשינוי נוסחת מענקי האיזון, פעולה שרק מחזקת את הדחף שלי להציג חלופה משלי.

מאמר דעה מעניין של נתנאל רייכר על גישה אחרת לניהול פרויקטים של התחדשות עירונית. אמל"ק – מיפוי בעלי האינטרסים (כמה שיותר מהר) ותכנון כל המרכיבים מראש. על פניו זה נשמע הגיוני, אבל מהיכרותי עם פרויקטים ברמת השרון, נראה שאיכשהו תמיד שוכחים למפות את השכנים בכל התהליכים הללו. אם רוצים שפרויקטים יתקדמו ולא יתקלו בהתנגדות של השכנים, אולי כדי לקחת גם אותם בחשבון שממפים את בעלי האינטרסים.

על אף שאני משתף פעולה עם מירב מורן מגלובס, זה לא אומר שאין בגרסה הדיגיטלית שלו כתבות פרסום גלוי שגורמות לי לשאול "Really?". כתבה מוזמנת כזאת פורסמה במדור הפירסומי "השורה התחתונה!" ומדברת על כך שחברות בישראל מתחילות להבין את היתרונות של מעבר למתחמי תעסוקה מחוץ לגוש דן, כמו זה "שבמקרה" קם בעמק חפר. כי סיבות כמו "נסיעה של 30-40 דקות בניגוד לכיוון התנועה" בשביל להצדיק מעבר למתחמים הללו, גם אם 5%-10% ממצבת כ"א של החברה לא תעבור איתה כי העובדים הללו יעדיפו להישאר בת"א. כל זה בשביל חסכון של 20% בשכירות – כמה נפלא!
אבל זה לא ממש נפלא. כתובות מוזמנות כאלה עליהן חתום כתב של העיתון מייצרות מראית עין של כתבה אוביקטיבית, רק שזה ממש לא.
ואם כבר אני מתייחס שוב לפארק הזה – ממש לא ברור לי מדוע מחוז מרכז לא דרש שהוא יוקם מצידו השני של כפר ויתקין בשילוב עם הקמת תחנת רכבת נוספת (ובמרחק יריקה מכביש 4 וכביש 2, שהרי גם עליהם אין עומס בנסיעה צפונה בבוקר). אם כבר להקים אזור תעסוקה במועצה אזורית, למה לא לרכז את זה ליד מקבץ של ישובים באופן שיגדיל את הביקוש למגורים בהם ויעודד חיזוק של המרקם הבנוי באזור, שגם כך מרכז מספר ישובים סמוכים. על הדרך גם נרוויח כמה מכוניות פחות לטובת תחבורה ציבורית.
מבחינה מוניציפלית נתניה לא ממש מאויימת מהמתחם הזה – הארנונה בנתניה יותר נמוכה מבעמק חפר (גם אני לא האמנתי בהתחלה), נתניה יותר נגישה ויש לה יותר שירותים להציע לעסקים שבתחומה (שלא לדבר על ריכוז גדול של עסקים שעובדים אחד מול השני). אם יש רשויות שהמתחם הזה יפגע בהן, אלה המועצות "השינה" המקומיות הסמוכות – כפר יונה, פרדסייה, קדימה צורן, תל מונד וכן, גם קלנסווה שאין לה כלום (וכנראה גם לא חשבו לתת לה משהו) – דווקא רשויות עם יחס גדול יותר של תושבים לישוב (בעמק חפר הממוצע מגרד את 1,000 תושבים לישוב על 44 ישובים, ברשויות שציינתי הממוצע הוא 17,000 תושבים לישוב) שיכולות להיעזר במתחם שכזה בשביל להינתק מהתבור של המדינה (כולן מקבלות מענקי איזון).

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s