תקציר מקומי -27 ביוני


בונים בניינים, מלחמת החורמה של האוצר במשבר הדיור, דיונים שהתקיימו וכאלה שצריכים להתקיים

בונים בניינים

320 יח"ד בכפר יונה – מדינת ישראל ממשיכה לקדם פרויקטים ברשויות שאין להם בסיס כלכלי לתת שירותים בתרחיש של גידול משמעותי מס' התושבים (65% מהכנסות הארנונה של כפר יונה הן ממגורים, 10% מהשוטף מגיע ממענקי איזון), משיחות עבר אני יודע שלכפר יונה יש תוכניות למתחם תעסוקה, אך הוא טרם הוקם וכבר יש לו מתחרים ממערב (נתניה) וממזרח (המתחם החדש של מ.א. עמק חפר). אני גם אציין שלפי ההדמיות מדובר על תכנון פרברי איום ונורא ברשות שהתחבורה הציבורית נמצאת בשוליה = 2 מכוניות לכל יח"ד ברשות ופקקים כל בוקר. בונים פרפברים ואח"כ מתפלאים שהציבור הישראלי לא משתמש בתחבורה ציבורית.

עיריית בת-ים מתגרה בשכנותיה ומקדמת פרויקט פינוי בינוי ביחס שנושק ל-1:4. מעניין לראות שלמרות העובדה שהתושבים והעירייה קידמו את הפרויקט ויגישו ליזם תוכנית מוגמרת (שהוגשה למחוזית, כך שיש עוד עבודה), יחס ההמרה הטיפוסי לבת ים לא פחת. האם זה מעיד שאולי למרכיב זה, שלרוב גוזל הרבה מאד זמן וכסף, יש בסופו של דבר משקל כלכלי נמוך.

בחולון לעומת זאת, הולכים על פינוי בינוי של מתחם שלם בתמ"א 38 (ביחס של 1:3.5). חולון, כך שמעתי בעבר, הייתה סרבנית פינוי בינוי למרות שיש בה פוטנציאל עצום להתחדשות עירונית. סרבנית כי פינוי בינוי מאסיבי יעלה לחולון הרבה כסף בשוטף, כסף שאין לה יותר מדי (יהיה קשה לממן את המוזיאונים…). אם זאת, לדעתי חולון לא תוכל לבלום את ההתחדשות העירונית בשכונותיה הותיקות לעוד הרבה שנים ואני לא אתפלא אם זה יהיה נושא מרכזי בבחירות הקרובות בחולון (שנתיים זה לא עוד הרבה זמן!). אולי עכשיו, שיש יותר פרויקטים שבוחנים את השיקול הכלכלי של הרשות ולא רק את תוספת יח"ד (לא מספיק, אבל יש), זו ההזדמנות של חולון לשנות את המדיניות ולמנף את ההתחדשות העירונית בשביל למצב את עצמה כשלוחה של ת"א ולא רק פרבר שינה שלה (כמו ראשון לציון).

הרצליה אישרה את מתחם הכוכבים שעל האדמות המשייכות לקיבוץ גליל ים ובכך סללה את הדרך ל-2,943 יח"ד (או 300,000 מ"ר מגורים) נוספות בתחומי העיר. מנגד יש בתוכנית 90,000 מ"ר תעסוקה – קצת מעל יחס של 1:3 שהוא יחס מצוין לאיזון כלכלי של הרשות במחוז ת"א. (ולא היחס החזירי של 1:1 שמתקיים בת"א).

"מלחמת החורמה" האוצר במשבר הדיור

משרד האוצר "שולף את התותחים הכבדים" מול הקבלנים ומגביל את התקופה שבה הם מחזיקים בקרקע ל-6 שנים. תכל'ס זה יותר מדי זמן וועדת טרכטנבג המליצה להגביל את התקופה ל-3 שנים. איכשהו לא נראה לי שזה ממש יפריע/ישפיע על היזמים כמו שהייתה משפיעה עליהם ההמלצה של טרכטנבג (ותחשבו מה היה קורה אם ב-2011 היו מקבלים את ההמלצה הזאת…)

ראש מטה הדיור טוען שמשרד האוצר הפסיק את הספסרות בקרקעות. באותה נשימה הוא מציין שהוא שואף להגדיל את היקף התחלות הבניה בעוד 20,000 יח"ד בשנה וזה יקרה דרך קרקעות פרטיות שהן… רק 6% מסך הקרקעות של המדינה. אם המדינה נותנת 30 אלף והקרקעות הפרטיות 20 אלף – ולמדינה יש בעלות על רוב הקרקעות, איך בדיוק הפסקת הספסרות תתרום להגדלת ההיצע?

דיונים חשובים שהתקיימו וכאלה שצריכים להתקיים

משב רוח רענן מכיוונו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון שאמר השבוע:

"יש שתי תופעות סותרות החיות במתח במדינה. האחת זו העוצמה האדירה של המטרופולינים. אנחנו יודעים שהמטרופולינים מביאים לצמיחה כלכלית. ככל שריכוז האוכלוסיה גדול יותר, כך הצמיחה גבוהה יותר. העובדה השנייה היא שיש לנו יעד לאומי של פיזור אוכלוסיה. למה יש את היעד הזה? זו שאלה גדולה, זה גם חלק מהאתוס הציוני.

"לפני כמה שבועות הייתי בישיבת ממשלה שבה הוחלט לסבסד תושבים שיגורו בגבול הצפון. האם כך זה צריך להיות? לא ברור. אלה נושאים שהרבה זמן לא נערך בהם דיון ציבורי. האם המודלים המקובלים של סבסוד התיישבות הם הנכונים? צריך לדבר על זה".

ואיך אפשר שלא להתייחס לאקסיט של בריטניה? מירב מורן נתנה התייחסות מצויין לפערים בין המטרופולין והפריפריה. יש מקום להרחיב את הדיון ולדבר על הדמיון בין ההתנהגות של הפריפריה באנגליה וזו שבישראל.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “תקציר מקומי -27 ביוני

  1. פינגבק: סיכום מקומי – יוני 2016 | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: תקציר מקומי – 4 ביולי | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s