תקציר מקומי – 16 ביוני


ארנונה, יתרות פיגורים ונתניה

ארנונה

השבוע החליט השר דרעי לקדם פטור מארנונה לכל הישיבות והכוללים בירושלים והחקיקה בנושא אף עברה את הקריאה הטרומית בכנסת. כפי ששמתם לב, הקישורים מפנים לכתבות באתרים הפונים לקהל החרדי שמציינים רק בגוף הכתבה שהסיבה היחידה לקידום החוק היא התחייבותו של דרעי לממן את החוק מתקציב משרדו. היות והחוק מתמקד בירושלים, שגם ככה לא בדיוק שופעת ארנונה, יהיה מעניין לראות האם תוספת זו תשולב בתקציב 2017 (ו-2018?). מעניין לציין כי גם ח"כ דוד אמסלם, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, מתכוון לקדם פטורים מארנונה, אם כי לעמותות חסד. לזכותו יאמר כי בניגוד לדרעי, נושא הפטורים מארנונה לעמותות מתנדבים הוא נושא שדוד אמסלם כבר דן בו בעבר, גם אם בהקשר שונה.

ובמדינה אחרת, עיריית ת"א השתמשה במאגר המידע של מי אביבים בכדי לזהות נכסים ריקים ולהשיט עליהם ארנונה כפולה. עכשיו נשאר לבעלים הנעדרים 90 יום לערער על השומה החדשה.

יתרות פיגורים

חובות עבר של הארנונה מתחלקים לשני סוגים – יתרות פיגורים וחובות מסופקים. יתרות פיגורים הן חובות ארנונה שהרשות עוד חושבת שהיא מסוגלת לגבות, חובות מסופקים הם חובות אבודים ומחיקת חובות נעשית רק מול חובות מסופקים. למה כל זה חשוב או מעניין? בסוף שנת 2014 עמדו יתרות הפיגורים והחובות המסופקים של כל הרשויות המקומיות על סכום דימיוני של 30 מיליארד שקלים (כ-10 מיליארד יותר מהגביה בפועל לשנת 2014), כ-19 מתוכם חובות מסופקים והשאר יתרות פיגורים. ועכשיו מגיעה פסיקת בית משפט (ולא היחידה) אשר אומרת לרשויות המקומיות – לא התאמצת לגבות את החוב, החוב ימחק. מבקר המדינה כבר התריע על המצב של ניהול לקוי של גביית החובות מזמן ונראה שחלק מהרשויות עדיין לא הפנימו. מצד שני, הרשויות לא יכולות למחוק חובות בכזאת קלות עקב דרישות משרד הפנים וכך יתרות הפיגורים והחובות המסופקים טופחים מדי שנה כאשר ברור שחלק לא קטן מהחוב לא ניתן לגביה או מנופח עקב היעדר טיפול. מה שברור הוא שיש לרשויות המקומיות מקור הכנסה לא מבוטל, גם אם 50% ממנו אינו ניתן למימוש.
"אגב" – 30% מיתרות הפיגורים והחובות המסופקים הם מירושלים, ת"א וחיפה

נתניה

עיריית נתניה "בכתה" בועדת הכספים של הכנסת כי היא מוציאה 40 מיליון שקלים בשנה על עולים והיא לא מוגדרת כעיר עולים. באותו מעמד היא איימה שהיא תשבית, החל מיולי, את מערך התמיכה שלה בעולים חדשים בעיר. בהמשך השבוע היא גם העלתה הילוך והחלה להראות סימנים שהיא עומדת מאחורי האיום. אם זאת עיריית נתניה עשתה "טעות טקטית" אחת בכך שהיא לא הפסיקה להשתמש ברמת השרון כדוגמה לאבסורד של עיר עולים. המשמעות של מעמד "עיר עולים" של רמת השרון שווה לרשות 12 מיליון שקלים (בארנונה מהבסיסים הצבאיים) שהם 8% מהכנסותיה העצמיות, בעוד שנתניה צפויה לקבל רק עוד 3.5 מיליון שקלים בהכנסות ארנונה ממשלתיות – ועדיין נתניה לא בוחלת בסיכון הכנסתה של רשויות אחרות בכדי להוסיף לקופתה סכום זניח ביחס לתקציבה (תוספת של 0.33%).
אז בדקתי כמה מוציאה נתניה על העולים בעיר (כל הסעיפים שהם כתוב "עולים" או "אתיופים") וכמה מזה מגיע מהארנונה שלה ומסתבר שמנכ"ל העירייה "קצת" ניפח את הנתונים שהוצגו בדיון – 22~ מיליון שקלים לטובת העולים כאשר 70%~ מהם מגיעים מהמדינה. לא בדיוק 40 מיליון ובטח שלא כזאת משקולת על תקציב העירייה. אם ניקח בחשבון שנתניה סיפחה לתחומיה את מתחם התעסוקה של כפר נטר (2.4 מיליון שקלים בשנה) והשנה, זו הפעם השניה, היא מבקשת להפחית את הארנונה לאזור מגורים 1 בסכום מצטבר של 8 מיליון שקלים (אזור 1 כולל בין היתר את "שיכון הפחונים" – שכונת עיר ימים) נבין שהמצוקה של נתניה נראית "קצת פחות" נוראית ויותר דומה לזעקות שבר של קוזאק.
כאשר חיפשתי את ההכנסות של נתניה ממתחם התעסוקה בנטר נברתי קצת בסיכומים של ועדת הגבולות (חפשו את ס/ שש/ 08/ נתניה) שקבעה את החלוקה מחדש מול חוף השרון וגיליתי שתחושת הקיפוח שנתניה מפגינה מול רשויות אשכנזיות של עשירים לא מפתיעה, שכן במסגרת הדיונים בועדה נס "הצדק החלוקתי" גם הופנה לא מעט כלפי המושבניקים והקיבוצניקים העשירים (והאשכנזים) של חוף השרון. כמה אירוני שזה לא מונע ממנה לרצות לספח את רובם לתוך נתניה.
מעניין שערים בינוניות/גדולות מרובות עולים אחרות לא זועקות כל כך על עלויות של תושביהן העולים. מצד שני, ערים אלה גם לא מורידות ארנונה לשכונות יוקרה, משתמשות בעובדיהן כבני ערובה או זועקות לקיפוח מול רשויות אשכנזיות של עשירים.

6 תגובות

  1. הבדיקה לא ממש רצינית בקשר לנתניה. ספר התקציב לא מבטא את אובדן ההכנסות מארנונה לעולים העולה הרבה על ערכם באוכלוסיה ומעל החציון של כל האוכלוסיה, אינו מבטא את חלקם בסעיפי תקציב כללים (כמו שעות תגבור ע"ח הרשות בחינוך)…בקיצור, המסקנות שלך לגבי המספרים שהציג מנכ"ל העירייה מאוד לא מבוססות.

    • אובדן הכנסות בארנונה אינו מבחין בין אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות עולים. נתניה היא עיר באשכול סוציואקונומי 5, אבל באותו מידע גם חולון ושתיהן סופגות אובדן הכנסות ארנונה בגלל חולשת האוכלוסיה, אבל להגיד שאוכלוסיית העולים של נתניה היא הסיבה לחולשתה זו אמירה כוללנית שמניחה מראש שאוכלוסיה שעלתה לישראל לפני 10-20 שנים תישאר מוחלשת וזה לא נכון.
      המספרים שהצגתי דווקא כן כוללים את העלויות לתגבור עולים (תסתכל בקובץ), הם כוללים כל הקצאה תקציבית שמסומנת מול עולים בתקציב.
      אבל אם יש לך נתונים שמוכיחים שמשקל יתר של אוכלוסיית עולים ותיקה מוביל בהכרח ליותר הנחות בארנונה (אובדן הכנסות), אשמח לראות אותם. אתה גם מוזמן להסביר למה רשות שמנסה לקושש 3.5 מיליון שקל נוספים מוכנה להפחית את הארנונה למתחם שבו גרה אוכלוסיה חזקה ח״א פחות מתושבי חוף השרון (במקום למשל, להעביר רק את השכונות החלשות לאזור 2)

  2. אתה כותב דמגוגיה ולא עובדות.
    אתה מתלונן על הקטנת ההכנסות של "עיר העולים" רמת השרון?
    כן יש לי נתונים וכן נעשה ניתוח מדוייק, גם של כל סעיף תקציבי פנימה ולא רק על זה שכתוב לידו את המילה עולים,
    אתה יודע יש פירוט לכל סעיף מרכז..
    עד עכשיו חשבתי שהניתוחים שלך באים ממקום של משנה סדורה ואמת. כיום
    אני מתרשם שאתה חוטא בדמגוגיה הנובעת מהפחת שמקום מגוריך שלא קלט עולים
    ומוגדר כך משנות החמישים – עלול להפגע.
    חבל…

    • אני אכן חושש לחוסן הכלכלי של מקום מגורי, אבל גם לא מבין מדוע צריך לקשר בין חיזוק רשות שיש בה ריבוי עולים ובין ארנונה ממשלתית. המיקום של המתקנים/משרדים הממשלתיים לא נבע מהצורך לחלק כסף לרשויות אלא מצרכים של מתן שירותים או צרכים בטחוניים (ברובם הגדול). לניאדו נמצא בנתניה בכדי לשרת את האוכלוסיה בדיוק כמו שהועדה המחוזית תל אביב יושבת בתל אביב בשביל לשרת את תושבי מחוז ת״א במקום הנגיש ביותר. ואם יש לך ניתוח מדויק זה יהיה נפלא – אני האחרון שיגיד ״לא״ שבאים לתקן אותי.
      ועוד דבר – תזכור שהמידע שאתה מדבר עליו לא נגיש לקהל הרחב ולכן לומר לי שאני דמגוג בגלל שאני משתמש בנתונים הזמינים לי (ולציבור הרחב) זו האשמה שאינה במקומה.

    • ועוד דבר – הרבה פעמים הדוברים בכנסת מגיעים ומציגים ״עובדות״ ללא הצגת הנתונים. לבוא ולזרוק שאתה מוציא 40 מיליון שקלים על עולים, בלי לתת פירוט זו גם דמגוגיה. לא פעם המספרים מסתירים הרבה רבדים, כמו למשל – מה מקור הכסף?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s