הדוחות הכספיים שבאמת צריכים לעניין אותנו, האם שר האוצר יבין את "הרמז" בנוגע להסכמי הגג?, קצת קידום עצמי.

סוף עונת התקציבים

עד סוף יולי מרבית הרשויות המקומיות בישראל מקבלות לידיהן את הדוחות הכספיים המבוקרים של השנה הקודמת עם חותמת של משרד הפנים. המשמעות של האירוע הזה היא ששנת הכספים הקודמת נסגרה באופן רשמי, העודפים התקציביים (או הגירעונות) הם רשמיים. חלק מהרשויות גם החלו לפרסם במקומונים את תקצירי הדוחות הכספיים המבוקרים, מעין דיווח לתושב שהוא בפועל סיכום בכדי לצאת ידי חובה, שכמות המידע שהוא חושף קטנה לעומת השאלות החשובות שהוא לא עונה עליהן.

אבל העניין האמתי מגיע דווקא מהרשויות שהתקציב שלהן לא אושר – אלה רשויות שחרגו מתקציבן באופן יוצא דופן (חריגות של 2%-3% אינן יוצאות דופן) והיעדר אישור עלול להעיד כי הרשויות במצב כלכלי לא תקין או שהכספים לא נוהלו באופן תקין. הדוגמה הבולטת ביותר משנת כספים 2016 היא קרית גת, שקיבלה אישור על הדו"ח הכספי שלה רק בינואר 2017 – עיכוב של כחצי שנה!, הנה הסיבה:

בחוות הדעת של רואי החשבון המבקרים על הדוחות הכספיים של העיריה נכללה הסתייגות בשל רישום של הכנסות והוצאות שלא בהתאם להנחיות המחייבות בסכום כולל של כ- 33,653 אלפי ש"ח. המשמעות היא שהגרעון השוטף והמצטבר של העיריה ליום 31 בדצמבר 2014 גבוה בסכום זה מהמוצג בדוחות הכספיים שלה. בנוסף, נכללה בחוות הדעת הסתייגות על כך שקיים הפרש בסך 2,000 אלפי ש"ח בין יתרת החוב הרשומה בספרי העיריה בחשבונו של תאגיד שבבעלותה לבין היתרה הרשומה בחשבונה של העיריה בספרי אותו תאגיד. רואי החשבון ציינו כי בהעדר מידע בנושא זה לא ניתן להעריך את השפעת אי ההתאמה על הדוחות הכספיים של העיריה. (*) [142-06]
מתוך תקציר דוח הביקורת של משרד הפנים לשנת 2016 לרשות המקומית קריית גת

אם תרצו לראות את הדוחות הכספיים המבוקרים, תצטרכו לחכות – משרד הפנים נוהג לשחרר אותם למערכת שלו רק לקראת אוקטובר, במקביל להיערכות שלו לתקציב השנה הבאה ולקבלת ההערכות הראשונות להיקף מענקי האיזון שיחולקו לרשויות הזכאיות. בתקופה הזאת משרד הפנים גם קובע את כללי התקצוב הסופי כך שהמענקים שהמודל מחשב יותאמו לתקציב בפועל (מקדם ההתאמה התקציבי, שערכו עמד על 85%-88%)

הסכמי גג

האם מדינת ישראל תלמד משהו מהביקורת וההתפתחויות האחרונות בנושא הסכמי הגג? קשה לומר. מאז אפריל יש "פריחה" בכתבות ביקורת על הסכמי הגג, כולן מדגישים את הבעייתיות של הסכמי הגג ובמיוחד הסכמי הגג בהם עיקר הדירות משווקות תחת תוכנית מחיר למשתכן (שגם מקבלת ביקורת רבה – רק שלא ממש עושים בין התוכנית את הקישור המתבקש):

• דה מרקר: זה התחיל באמירה של מנכ"ל משרד הפנים במסגרת כנס של דה מרקר (7.4.17)
• דה מרקר: ירית הפתיחה בכתבה של מירב מורן המבוססת על נתונים שלי (21.4.17)
• כלכליסט: יד אחת לא יודעת מה עושה השניה – מינהל התכנון מקדם תוכנית מתאר בלוד ורמ"י מקדם הסכם גג שסותר אותה (25.4.17)
• כלכליסט: רוצים הסכם ענק בדימונה, לא בטוח שיהיה מי שיקנה (10.5.17)
• דה מרקר: מנכ"ל רמ"י מכריז על כך שנדרשים שינוים במודל הסכמי הגג (16.5.17)
• דה מרקר: אבל באותו יום בו מנכ"ל רמ"י מדבר על שינויים, רמ"י חותמת על הסכם עם לוד (16.5.17), הסכם ששובר שיאים בתקציבים שמופנים לטובת הרשות המקומית (15.6.17, שוב נתונים ממני), אבל מבוסס על תוכניות שיש להן התנגדויות רבות שטוענות שההסכם פוגע בעיר, כולל התנגדויות מצד משרד ממשלתי
• טמק"א (Ynet): הסכם גג עם אופקים (29.5.17). שבוע לאחר מכן בכלכליסט עולה בכתבה העובדה שהסכמי הגג לא מכסים את העלויות של הבינוי בפריפריה, רק שלא אומרים את השורה התחתונה – אנחנו מסבסדים את הסכמי הגג כמו זה של אופקים (7.6.17)
  אגב מסבסדים – כמה וכמה פעמים, פעם ראשונה בהסכם הגג, פעם שניה במענקי האיזון, פעם שלישית בהטבות מס לתושבים שהמדינה שידלה לבוא לגור שם ופעם רביעית בהטבות המס למפעלים שהמדינה תשדל להגיע לשם (חוק עידוד השקעות הון).
• סודות הנדל"ן, ערוץ 10 (1.7.17, צולמה שבוע לפני כן): ראש עיריית לוד, עו"ד אלדר אדטו ואני מתארחים בסודות הנדל"ן ומדברים על הסכמי הגג.
• המדד המוניציפלי: איך מזהים הסכם גג טוב? סקירה מקיפה של הסכמי הגג שנחתמו עד סוף 2016.
• דה מרקר: עבדכם הנאמן מציג חלופה למודל הסכמי הגג – הסכמי גג לכולן (11.6.17) וגם מתייחס לנושא בהרחבה בבלוג (11.6.17)
• דה מרקר: הסכם הגג של באר יעקב נחתם, וכבר ברור שמדובר על הסכם גרוע לרשות (13.6.17)
• דה מרקר: עמית דבורקין מסביר את מה שכבר ידוע – עדיף לחזק את המרכזים הקיימים של הערים מאשר להוסיף פרברים בהסכמי גג (14.6.17)
• דה מרקר: ערעור ראשון על הסכמי הגג מכיוון לא צפוי – תושבים מתנגדים לתוכנית אפולוניה שמהווה מרכיב משמעותי מהסכם גג עם הרצליה (3.7.17)
• כלכליסט: סקירה גדולה ומקיפה על הסכמי הגג. ביקורת על ההשלכה של ההסכמים על החוסן הכלכלי של הרשויות – אין (9.7.17)
• טמק"א (Ynet): הסכם גג ראשון עם עיר חרדית, אלעד (23.7.17). גם פה עולה השאלה האם אלעד תוכל לעמוד בהסכם (דה מרקר 25.7.17). וגם אני מתייחס לכך בראיון לעיתון החרדי "בקהילה".
• גלובס: חברות הנדל"ן הגדולות מדירות את רגליהן ממכרזי מחיר למשתכן וגם בין הבינוניות אין מי שקופצות (26.7.17) – וזה כאשר יש מתמודדים על המכרזים.אגב, זו לא הפתעה אם קוראים את מה שיזמים מפרסמים בטורי דעה.
• דה מרקר: הרשות הראשונה לחתום על הסכם הגג, קרית גת (זאת מתחילת הרשומה), מאיימת לתבוע את רמ"י על אי עמידה בתנאי ההסכם ועל כך שהתנאים שקיבלה נחותים ביחס לרשויות אחרות (28.7.17). האיום מתממש תוך כמה ימים (2.8.17)
• דה מרקר: הסכם הגג הגדול ביותר עד כה נחתם עם אשדוד, אבל את מי הוא בעצם משרת? (1.8.17)

אז מה היא בעצם המסקנה? שצריך סולם מאד מאד ארוך בשביל שקברניטי מפלגת "כולנו" ירדו מהעץ ויבינו שהכיוון שאליו הם מכוונים את שוק הנדל"ן אינו הכיוון הנכון, כי לייצר דירות בכדי לפתור משבר אחד ומצד שני לגרום לרשויות לקרוס ולייצר משבר משבר תחבורה* מצד שני זה ממש לא הדרך לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל.

* – על משבר התחבורה עדיין לא מדברים, אבל די ברור היום שבניה פרברית מייצרת פקקים, וזו סוג הבניה שמאיצים בהסכמי הגג.

קצת קידום עצמי ועמידה ביעדים

בתקציר הקודם התייחסתי לרשימת הנושאים שאני רוצה להתמקד בהם בשנה הקרובה וגם שמתי לי ליעד להרחיב את ערוצי המדיה שבהם אני פועל. אז אחרי שסיקרתי את הסכמי הגג יצא לי גם להופיע בערוץ 10, להשתתף בכתבות ולהתראיין לכתבות בנושא. ככל שאני חושב יותר על ההיבטים השונים של הסכמי הגג והשלכותיהם על החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות, אני מבין שפתרון שהצעתי (הסכם גג אחיד לכל הרשויות) הוא כנראה הפתרון הנכון ביותר (וגם הצעד הראשון בדרך לשינויים הנדרשים בתיקצוב הרשויות המקומיות ע"י המדינה).

חוץ מנושא הסכמי הגג, רשומה שכתבתי על מודיעין הופיע במלואה במקומון שפועל ברשות, השתתפתי בדיון בכנסת בנושא מבנה הארנונה (עדיין לא ויתרתי על פגישה בנושא עם אנשי משרד הפנים, על אף שהם לא הגיבו לבקשתי). ניתוח של אשכול גליל מזרח (שעוד יצא) הוביל אותי לכתוב רשומה על הקשר בין מענקי האיזון ואיחוד רשויות (איך מבנה המענק מונע איחודים). הקשר בין כלכלת ערים וכלכלה מוניציפלית הוא נושא שמאד מעניין אותי אך לא נכלל ביעדים לשנה הקרובה כי לא ידעתי איך להתייחס אליו. אחרי שכתבתי על מעבר משרדי הממשלה לירושלים קיבלתי השראה ושמתי "על הנייר" מחשבות שיש לי בנושא. את המחשבות האלה צריך לתרגם למספרים יותר קונקרטיים.

ובנימת סיום (שהיא בעצם הכרזה על התחלה, בקטנה) – בעקבות פניות שקיבלתי החלטתי לפתוח עוסק מורשה ולתת ייעוץ בתשלום, כך שאם אתם יודעים או שמעתם על רשות מקומית (או מישהו פרטי) שרוצה ייעוץ בתחום הכלכלה המוניציפלית, אשמח להפניה.