חרדת הגרעון של תל אביב


קשה להאמין, אבל בשנת 2002/3 הייתה עיריית ת"א על סף כשל כלכלי – גרעון שוטף משמעותי וגרעון מצטבר במאות מיליוני שקלים, מלוות בהיקף השווה להכנסות הרגילות. לקח לת"א כמעט עשור לצאת מהמשבר הזה והיום היא העיר בעלת החוסן הכלכלי הגבוה בישראל (תתעלמו מהדירוגים ששמים אותה במקום 3-5, היא במקום הראשון).

יצא לי לשמוע את גזבר עיריית ת"א במהלך הדיונים של ועדת החקירה לאיחוד ת"א בת-ים. מספר הפעמים בהם הוא הדגיש את נקודת המוצא הנמוכה שממנה טיפסה ת"א ואת המאמצים של הרשות להתחזק ולשמור על איזון הראה שהשנים הללו יצרו טראומה באגף הכספים של העירייה, טראומה שהובילה את הרשות להתנהל באופן מאד זהיר עם הכנסותיה. לא שעיריית ת"א ממשיכה להיות זהירה בכספי הציבור עד היום – הזמן שוחק כל דבר טוב והתעמקות בתקציב העירייה מראה שיש לה לא מעט שומנים. אם זאת, אפילו שקשה להשוואת את ת"א לרשויות אחרות בישראל, היא עדיין לא בזבזנית.

C:\Users\E395259\Downloads\chart (1).png

מצבה הכספי של ת"א כל כך טוב, שכאשר בחנתי את הנתונים שלה במסגרת ניתוח איחוד ת"א בת ים מצאתי שאם לא תיקח הלוואות, היא יכולה להחזיר את כל המלוות שלה עד סוף 2018, זאת לאור החזר מלוות שנתי בהיקף של מעל 300 מיליון שקלים בשנה. מאז אותו ניתוח הרשות לקחה הלוואה של 200 מיליון שקלים ב-2014 (כמעט בהיקף החזר הקרן באותה שנה), כך שהרשות עדיין הייתה במתווה של צמצום וחיסול חובותיה כלפי הבנקים. ואז אתה קורא שהעירייה לוקחת הלוואה מכלל ביטוח בהיקף של חצי מיליארד שקלים. אתה גם נזכר שבדקת את הגרעון של הרשויות המקומיות וראית שלת"א יש לה עודף בקרנות פיתוח בהיקף הגדול מ-3 מיליארד שקלים, 2 מיליארד מתוכם בקרנות המיועדות לעבודות פיתוח עתידיות קרי, כסף שעדיין אין לו מטרה (סעיף 19 ו-20 בביאור 5 בדוח הכספי המבוקר לשנת 2015).

אז למה רשות מקומית עשירה לוקחת הלוואות כשיש לה את הכסף? קשה להבין את המצב הזה כל עוד מתייחסים לחוב כאל משקולת ולא כאל נכס.
נניח שהייתה לכם הלוואה שהריבית הנומינלית עליה נמוכה כל כך, שהריבית הראלית שלה שלילית. נניח (גם) שהתשלום החודשי לא פוגע בשוטף שלכם – הייתה לכם סיבה להחזיר את החוב בעזרת כסף שיכול לשמש כחיסכון? לא, וזה בדיוק מה שעיריית ת"א עושה, מתייחסת לחוב שלה כאל נכס.
הערה: נתתי דוגמה להלוואה שהיא נכס, אין לי מידע שזה המצב שמתקיים.
סביבת הריבית בשנים האחרונות מאפשר לעיריה למחזר חובות או לקחת מלוות חדשות בריבית נמוכה ניכרת מנתוני החוב של הרשות – בין 2013 ל-2015 הצטמצמו הוצאות הריבית וההצמדה על המלוות שלה ב-50% (!!) ויוצא שהיא ממשיכה לשלם את אותו תשלום שנתי כאשר חלקה של הקרן נעשה יותר ויותר דומיננטי. גם אני לא הייתי ממהר להחזיר את החוב בתנאים כאלה. אבל למה לרשות לשמר/להגדיל את החוב? להערכתי יש לכך שני גורמים:

  1. תחשבו מה היה קורה אם עיריית ת"א תשלם את כל החובות שלה – פתאום ישתחררו לתוך תקציבה השוטף עוד 300 מיליון שקלים פנויים – סכום עתק שיקרוץ לכל פוליטיקאי, אבל גם יתנוסס כדגל אדום לכל השכנות שישמחו לפנות למשרד הפנים ולדרוש חלוקת הכנסות.
  2. זוכרים שלאנשי הכספים של ת"א יש טראומה מהגרעון של 2002/3? אז הנכס הזה, החוב של עיריית ת"א, הוא הרזרבה שלה "ליום גשום". נכס שיכול לאפשר לעיריית לחזק את התקציב הרגיל במידה ויהיו שינויים שיפגעו בהכנסותיה או יגדילו את הוצאותיה באופן משמעותי. אז במקום לקחת כל שנה הלוואה בהיקף החזר השנתי של הקרן, היא לוקחת הלוואה קצת יותר גדולה ו"מאריכה את חיי הנכס".

לנתוני החובות, נכסים וגרעונות של ת"א

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s