שינויים במדד השולה


הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה ב-16.11.17 עדכון למדד הפריפריאליות, מדד שפורסם לראשונה בשנת 2004 ונועד לשקף את הריחוק הפיזי והפונקציונלי (שווקים, שירותי בריאות ותעסוקה) של רשות מקומית ויישוב בודד בתוך גבולות המדינה.

אני מודה שבהתחלה לא ייחסתי לעדכון הזה, בסופו של דבר ישובים הם דבר סטטי ולמרות התמורות הרבות בתשתיות התחבורה בישראל, מה כבר יכול להשתנות? ואז נזכרתי שלמדד הפריפריאליות יש השפעה על מענקי האיזון של הרשויות הנתמכות ותהיתי מה תהיה ההשפעה של השינויים במדד על מענקי האיזון של הרשויות – במיוחד לאור העובדה שבימים אלה משרד הפנים שוקד על פרסום האומדנים למענק של 2018, כמו גם את ההנחיות לחישוב.

שנה שעברה הלמ"ס עדכן את המדד האשכול הכלכלי-חברתי של הרשויות ויצר בגלל זה שינויים מהותיים בתיקצוב של הרשויות – בהשתתפות בתקציבי החינוך ובמענקי האיזון. כתבתי על כך ביקורת חריפה והיו גם ריקושטים מהשטח, אבל נראה שרוב הרשויות ספגו את השינוי הזה בשקט. אם השינוי של המדד הכלכלי חברתי משפיע על צד ההוצאה לתושב של המודל, שינויים במדד הפריפריאליות משפיע על צד ההכנסה לתושב של המודל, ליתר דיוק, מדד הפריפריאליות משנה את מקדם התיקון לתעריף הנדרש לתעשיה/מלאכה ועסקים אחרים. מה זה בדיוק אומר?

  1. כאשר מחשבים את "ההכנסה לתושב" בנוסחת מענקי האיזון, מבוצע חישוב שבוחן את פוטנציאל הגביה מארנונה של רשות באשכול סוציואקונומי של הרשות הנבדקת.
  2. פוטנציאל הגביה הזה הוא הסכום בין החיוב לפי התעריפים של הרשות והחיוב לפי התעריפים שהרשות אמורה לגבות (וסכום זה מוכפל באחוז הגביה שמצופה מרשות באשכול הרלבנטי).
  3. איך יודעים מהו התעריף שהרשות אמורה לגבות בו? למשרד הפנים יש טבלה! (בנספח ב' של המסמך בקישור). הטבלה זו מגדירה מהם התעריפים הנדרשים בכל נפה בארץ (יש מתאם בין התעריף לפריפריאליות של הרשות) כאשר את התעריפים הללו יש "לתקן" בהתאם לאשכול הפריפריאליות של הרשות ביחס לפריפריאליות של הנפה.
  4. ההפרש הזה, ההפרש בין הפריפריאליות של הנפה ואשכול הפריפריאליות של הרשות, הוא המקום שבו מדד הפריפריאליות של הלמ"ס נכנס ומשפיע. ההפרשים נעים בין (3-) ליותר מ-1 ככל שההפרש שלילי יותר, המקדם קטן יותר (0.85, 1, 1.15). המשמעות היא שככל שהרשות יותר רחוקה בתוך הנפה שלה, התעריף הנדרש נמוך יותר.
  5. אם התעריף הנדרש נמוך יותר, ההכנסה לתושב על פי המודל המענק קטנה יותר וזה משפיע באופן הפוך על המענק עצמו – ככל שההכנסה לתושב על פי המודל קטנה יותר (עד לגבול המינימלי), המענק לתושב גדול יותר.

אמל"ק – שינוי הפריפריאליות יכול לשנות את המענק לטובה אם במדד החדש הרשות ירדה באשכול או להשפיע לרעה אם במדד החדש הרשות עלתה באשכול. כמובן שזה קצת יותר מורכב כי יש רשויות שכבר נמצאות מתחת לרף המינימום ולכן עבורן זה חסר משמעות (כל הרשויות העניות לא יושפעו), אבל דווקא רשויות נתמכות שלא נמצאות מתחת לרף הזה יכולות להיות מושפעות (יש בסביבות 50-70 שיכולות להיות מושפעות).

מתוך 255 רשויות, 128 רשויות ירדו באשכול הפריפריאליות ורק אחת עלתה (גבעת שמואל) – שזה אומר שבתוך הקבוצה של 129 הרשויות הללו, יש כמה רשויות שמענק האיזון שלהן יגדל מעט בזכות עדכון המדד ויש רשות אחת שנפגעת מהשינוי – גבעת שמואל (שגם כך המענק שלה די קטן).

מפאת המאמץ הרב הנדרש בשביל לחשב את השינוי הקטן הזה ולזהות מי בדיוק תושפע, אני אוותר על זה הפעם. מצורפת טבלת מדד הפריפריאליות החדש.

PIndex2015

התמונה הראשית מתוך Ynet

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s