איחוד בת-ים ת"א


איחוד רשויות בישראל אינו אירוע חדש בזירה המוניציפלית, מאז 1955 ועד היום בוצעו בישראל 37 איחודי רשויות, מתוכם נכשלו 4 איחודים. אבל עד היום כל האיחודים בוצעו בין מועצות אזוריות, מועצות מקומיות ו"עיבוי" ערים קיימות במועצות מקומיות (כדוגמת מודיעין-מכבים-רעות). איחוד ערים לא בוצע מעולם.

כל זה הולך להשתנות בעשור הקרוב. האופן הקצאת המשאבים בין הערים באזור המרכז ובראשם מרכזי התעסוקה, גישת התכנון בעשור האחרון שדגלה בבניית "שכונות שינה" בניגוד לשכונות עירוניות (משולבות מסחר ומשרדים), קידום של בניה אינטנסיבית למגורים ללא תכנון כולל מאוזן ברמת הרשות, כל אלה מובילים את חלק מהערים באזור המרכז לחוסר איזון בתמהיל ההכנסות.
מנגד, ההוצאות של הרשויות רק גדלות – בממוצע, על כל שקל שהמדינה נותנת לרשויות המקומיות, הן צריכות לגייס שני שקלים כך שגם בהוצאות הרשויות נותנות יותר ובעשור האחרון גדלו הוצאות הרשויות המקומיות ב-10 מיליארד שקלים (160% ביחס ל-2002). הוצאות הפנסיה התקציבית של הרשויות המקומיות גדלו אף הן באופן משמעותי (35% בין 2004 ל-2012 על מדגם של 26 ערים) והוצאה זו קודמת להשקעה בתושבים. על אף שהגרעוניות של הרשויות המקומיות ירדה דרמתית בעשור האחרון, הרוב המוחץ של הרשויות נושאות על גבן גם מלוות שנושאות בחובן הוצאות מימון, הוצאה נוספת שמצמצמת את "מרחב התמרון" של תקציבי הרשות אשר גם כך משוריינים ברובם לטובת מטלות שוטפות.
כל הגורמים הללו יובילו, לדעתי, למספר איחודי ערים בעשור הקרוב. איחודים מהסיבות שמניתי הם תמיד איחודים לא טובים – עיר נכשלת כלכלית מתמזגת לתוך עיר חזקה שיכולה לתמוך בכלכלה של שתי הערים. איחוד שנובע מתוך פתרון של להיות או לחדול (פשיטת רגל או לא) אינו איחוד בריא והסיכוי שיתבצע באופן תקין ללא פגיעה בתושבים אינו גבוה. הסיכוי שנראה בעשור הקרוב איחוד שאינו נובע מהסיבות הלא נכונות לדעתי נמוך.

ונעבור לבת-ים…בשיחות שהיו לי בעבר בנושא לאיחוד רשויות, איחוד ת"א בת-ים תמיד היה דוגמה לאיחוד בלתי נמנע עקב חוסנה הכלכלי הנמוך של בת-ים (ובאותה נשימה ציינתי גם את איחוד גבעתיים ות"א, אבל זה לפוסט אחר). אבל כאשר ניגשתי השבוע לנתח את האיחוד, כבר ידעתי שיש סיבה נוספת מדוע בת-ים הגיע לשפל שבו היא נמצאת, סיבה שאינה מופיעה ברשימה מהפסקה הקודמת – ניהול לא תקין של הכנסות העיר, במיוחד בהיבט של מינהל לא תקין שמוביל לאובדן הכנסות (על אף הגידול המרשים של הכנסות העיר בעשור האחרון). בגלל הסיבה הזאת הטיפול בבת ים צריך להיות שונה מאיחודים אחרים, טיפול אשר יפחית את אי הוודאות בנוגע למצבה הכלכלי האמיתי של בת-ים ואולי גם יאפשר חלופות שלא גלויות היום. הפתרון שאני חושב שראוי ליישם הוא למנות לבת-ים הנהלה מקצועית (אתם קוראים נכון – ועדה קרואה) שתנסה להבריא כמה שניתן את בת-ים, כתנאי לקבלת הכנסות מהערים הסובבות ובראשן מת"א. לאחר שהנהלה מקצועית זו תשלים את עבודתה יש לשוב ולבחון מהו הפתרון הטוב ביותר עבור תושבי בת-ים – איחוד או עצמאות.

את הניתוח שכתבתי ייעדתי לחברי הועדה שדנה באיחוד בראשות בני וקנין אבל בגלל שאני מאמין שחשוב מאד לשתף את הציבור בנושא כל כך מהותי, אני מביא את עיקרי הדברים, תמצית של המסרים העיקריים שנובעים מהניתוח. למי שרוצה לקרוא את המסמך שהגשתי לעיון הועדה, יכול לקרוא את המקור, נספח א', ב' ו-ג' (ניתוח מקוצר של חולון). קבצי האקסל זמינים בסוף הפוסט.

עדכון מה-8.11.14:
לאחר שנכחתי בישיבה הפתוחה הראשונה של ועדת החקירה ושמעתי את הטיעונים של בת-ים כנגד האיחוד ובעד חלוקת ההכנסות, נראה כי הסיכוי של בת-ים להגיע לאיזון, במיוחד לאור תוכנית המתאר שצופה לה גידול של 30,000 תושבים בעשרים השנים הקרובות, קלוש עד לא קיים (ואת זה אמרו המומחים מטעם בת-ים). למרות זאת דעתי לגבי הפתרון לא השתנתה למעט בסוגיה אחת – האחריות של המדינה כלפי בת ים. לאחר הגשת מסמך העמדה לועדה יצא לי לראות את הנתונים של עיריית לוד שעברה תהליך שיקום מדהים בעשור האחרון, תהליך שבוצע תחת ועדה קרואה ובמימון מסיבי של מדינת ישראל (הגרעון המצטבר של לוד אופס והיא מאוזנת ויציבה). לאור רמת ההתערבות של המדינה בלוד ולאור האחריות של המחוז תל אביב, בעיקר בכך שלא פעל מספיק בשביל לחזק את בת ים בהקצאת יותר משאבים קרי, אזורי תעסוקה, תכנון של התחבורה התומכת וכו' (ובמקום זה הפנה את רובם לתל אביב), גם המדינה צריכה לקחת חלק בחיזוק בת ים ולהיות שותפה חלוקת הכספים מול בת-ים (להגדיל את תקציב התמיכות לעיר).

תקציר

בתאריך 6.8.2014, בעקבות פניות חוזרות של עיריית בת-ים להקים ועדת חלוקת הכנסות, הורה שר הפנים על הקמת ועדה לבחינה של שתי חלופות – איחוד בת-ים ות"א או חלוקת הכנסות בין העיריות ת"א, חולון וראשון לציון ובין עיריית בת-ים. במסמך זה אבקש להראות כי הועדה ניגשת למשימתה כאשר קיים חוסר וודאות בנוגע למצבה הכלכלי האמיתי של בת-ים ולכן, לאור המשמעות הכבדה של איחוד ערים, יש לבצע תהליך של ייצוב מצבה הכלכלי של בת-ים לפני קבלת החלטה בנוגע לשתי החלופות הנידונות. תהליך ייצוב זה יחל במינוי גורם מקצועי חיצוני אשר יוביל תהליך, תוך הוצאתם מעמדות מפתח של הגורמים הפוליטיים המובילים בעיר אשר יכולות להפריע לתהליך קרי, מינוי ועדה קרואה. לאור פרישתו של ראש העיר הנבצר עקב הרשעתו נזדמנה הזדמנות פז לבצע מהלך זה ובכך לחסוך את הבחירות בעיר וההוצאות הכרוכות בכך.

על מנת להסביר את החלופה השלישית שהצגתי, ראשית אסקור את מצבה של בת-ים על סמך נתוניה הגלויים וזמינים (עד השנים 2012). בשלב שני אציג בחינה של ההשלכות החיוביות והשליליות של איחוד בת-ים עם תל-אביב, בשלב שלישי אסקור מדוע חלופת חלוקת ההכנסות היא חלופה נחותה לחלופת האיחוד עם ת"א ומדוע חלופה זו יכולה להיות רק כפעולה זמנית, כמגשרת בין חלופות. בסוף המסמך אציג מדוע חלופת האיחוד אינה יכולה להתבצע בזמן זה ומדוע חלופה זו אינה הוגנת כלפי תושבי בת-ים ויכולה לסכן את חוסנה הכלכלי של ת"א.

הסקירה כולה תתרכז בהיבטים כלכליים, אם כי כותב מסמך זה מאמין כי בהחלטה משמעותית מסוג זה, איחוד ערים ראשון בישראל, יש לתת מקום רב לקולם של התושבים ולשתף אותם בתהליך, הן בהצגת החלופות והן בקבלת ההחלטה עצמה.

מסקנות ביניים מניתוח מאקרו של בת-ים

הסקירת המאקרו של בת ים מראה כי הרשות נמצאת במצב כלכלי לא טוב וכי על מנת למנוע את המשך הידרדרותה נדרשים לה כ-150-180 מיליון שקל נוספים בשנה – 80-90 מיליון לטובת תשלומי הפנסיה, 50-70 מיליון לטובת התב"ר (הסכום שמועבר מהתב"ר לתקציב הרגיל) ועוד 20-30 מיליון לטובת הגדלת ההשקעה בתושבים, כך שהיא תתקרב לממוצע ההשקעה בתושב בערים מהאשכולות הסמוכים.

הסקירה גם מראה כי התנהלות הרשות דורשת שיפור משמעותי בכל הקשור לניהול הכנסותיה ומערך הגביה שלה. בהערכה גסה הרשות לא גובה כ-30 מיליון ש"ח בשנה מארנונה שמקורה אינו במגורים. על סכום זה יש להוסיף היקף לא ידוע של הכנסות שאינן מגיעות לקופת הרשות עקב ניהול לא תקין של נכסיה ומערך הגביה. גם במקרה ומדובר על תוספת של 20 מיליון שקלים בשנה (סה"כ פוטנציאל של 50 מיליון ש"ח לשנה להכנסות הרשות), אין בהכנסות אלה בכדי לגשר על הפער הקיים בין הכנסות הרשות והוצאותיה, אלא אם תנקוט הרשות צעדים תקיפים על מנת למצות את הגביה מיתרת הפיגורים והחובות המסופקים, כאשר גם במקרה זה יש לסייג שכן קיימת תלות גבוה בהצלחת הגביה מחובות אלה.

מסקנות ביניים מניתוח מאקרו של איחוד ת"א ובת-ים

בחינה ברמת המאקרו של היתרונות והחסרונות של האיחוד מצביעה ללא ספק כי על הנייר תושבי בת-ים "ירוויחו" מהאיחוד עם ת"א – כלכלית ומבחינת ההשקעה בתושב. החסרון העיקרי מהאיחוד הוא הסיכון בעצירת הפיתוח של בת-ים בטווח הקצר והבינוני, בדגש על התחדשות עירונית שנדרשת מאד בעיר.

"תג המחיר" הכלכלי על תקציב הרשות המאוחדת, בהתאם להנחות שהוצגו, מוערך בכ-350 מיליון שקלים בשנה (בהכנסות עצמיות שיגיעו מת"א).

הסקירה של האיחוד נמנעה במכוון מכניסה לפרטי פרטים ברמת צעדים בפועל אלא מתייחסת לקווים כלליים הנוגעים לאיחוד.

מה החסרון העיקרי בחלופת חלוקת ההכנסות לעומת איחוד

הנתונים שהוצגו בנוגע לאובדן ההכנסות של בת-ים בגין התנהלותה הכספית, במיוחד בהיבט הכנסותיה לתקציב הרגיל, מעידים שפתרון של חלוקת הכנסות הינו בבחינת "דחיית הקץ" ואינו יכול לעמוד בפני עצמו. כותב מסמך מאמין כי בחירה בפתרון של חלוקת הכנסות הוא בבחינת פרס לרשות שהתנהלה באופן לא תקין מזה מספר שנים, יתרה מזאת, תחת שרביטה של ההנהלה הנבחרת הנוכחית הסיכוי לכך שחלק מהכסף לא יגיע ליעדו אינו נמוך.

יתרה מזאת, פתרון איחוד עם ת"א תמיד יהיה עדיף על פתרון חלוקת הכנסות מכיוון שבכל מקרה ת"א נושאת את עיקר "הנטל" של חלוקת ההכנסות ובמקרה של איחוד, המנגנון המוניציפלי של ת"א יוכל לצמצם את הבעיות שהוצגו, בעיות שאותן המנגנון המוניציפלי של בת-ים לא צימצם. יתרון זה אף גדול על החסרון של איחוד הרשויות ללא מידע מלא על מצבה הכלכלי של בת-ים, אם כי כותב מסמך זה מאמין כי כניסה לאיחוד ללא מידע מלא על מצבה הכלכלי של בת-ים היא החלטה שטומנת בחובה סיכון לא סביר לחוסנה הכלכלי של ת"א.

פתרון חלוקת הכנסות יכול לשמש רק כפתרון ביניים אשר מוביל לאחת משתי חלופות: איחוד עם ת"א או שיקום וחיזוק בת-ים. הדרך לכל אחת מהחלופות הנ"ל מחייבת פעולה משלימה – ניהול זמני (4-5 שנים) של העיר ע"י הנהלה מקצועית קרי, ועדה קרואה.

מדוע צריך למנות לבת-ים ועדה קרואה

בנתונים שהוצגו ניתן לראות כי קיימים יתרונות רבים לאיחוד רשויות בין בת-ים לת"א וכי בבחינה שבין החלופות של איחוד או חלוקת הכנסות, איחוד היא החלופה המועדפת. אם זאת, נתוני ההכנסות של העיר בשילוב עם ההערות שקיבלה הרשות ממבקר משרד הפנים לאורך השנים מעידות כי קבלת החלטה במועד זה תתבצע על סמך מידע חלקי, כאשר מידע מלא יכול לשנות את הבחירה בין שתי חלופות או לחילופין לייצר חלופות נוספות.

למרות כי ברור שההכנסות העצמיות של בת ים מוטות הכנסות ארנונה ממגורים (הכנסה גרעונית, בממוצע), אי הסדרים בניהול תהליך הגביה של ההכנסות עלול להעיד כי קיים פער בין הפוטנציאל הידוע והפוטנציאל האמיתי של הכנסות העיר. יתרה מזאת, פער זה לא יגושר כל עוד בראש המערכת יושבים גורמים אשר הוכיחו שאינם יכולים או רוצים לשנות את המצב הקיים, כפי שמעידות ההערות החוזרות בדוחות הביקורת של משרד הפנים, חלקן כבר 8 שנים וייתכן שאף יחזרו על עצמן בדוחות 2013 שטרם פורסמו לעיון הציבור.

ועדה קרואה "תעשה סדר" בהתנהלותה של בת-ים ויכולה להסיר חלק ניכר מאי-הוודאות שקיימת בנוגע להכנסות והוצאות הרשות. מחבר מסמך זה מניח כי איחוד רשויות לא יתרחש לפני 2016 ולכן ייתכן שועדה זו היא רק שלב ביניים לפני איחוד עם ת"א, אך ביצוע איחוד ללא שלב ביניים זה עלול להוביל לתוצאה שאינה טובה, הן לתושבי בת-ים והן לת"א ("הכנסת ראש בריא למיטה חולה").

חלוקת הכנסות במהלך כהונת הועדה הקרואה

מצוקתה התקציבית של בת-ים היא נתון שלא ניתן לערער אליו – מקורות ההכנסה הנוכחיים המשמשים את העיר בכדי למנוע את המשך התדרדרותה, מכירת נכסים, אינם ברי קיימה ותלות גבוה בתקציב בהכנסות חד פעמיות אינה בריאה וכאמור, אינה ברת קיימה.

בכדי לאפשר לועדה הקרואה "לעשות סדר" בהתנהלות הכספית של בת-ים יש מקום לקיים מנגנון של חלוקת הכנסות לפי חלופה "3" (פנסיה + תב"ר) לפחות למשך שנתיים ממינוי הועדה.

בשלב שני יש לצמצם את היקף התמיכה לפי חלופה "2" (פנסיה + תוספת השקעה בתושבים) למשך שנתיים נוספות.

בתום 4 שנים תחת ועדה קרואה יש לקבל החלטה בנוגע לעתיד בת-ים בהסתמך על המידע שקיים באותה עת בידי הגורם המקצועי שניהל את הרשות. גורם זה יחליט האם בת-ים יכולה למשיך כרשות נפרדת או שמע אליה להתאחד עם ת"א.

נתונים של בת-ים: הלמ"ס+משרד הפנים, משרד החינוך

התנצלות: המידע מהדוחות הכספיים הנוגע להכנסות הרשות שייך לפרויקט בעבודה ולכן לא יצורף למסמך זה (אם כי המידע עצמו נגיש בדוחות לכל דורש).

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “איחוד בת-ים ת"א

  1. פינגבק: האם בת ים היא רק העיר הראשונה שתאוחד לתל אביב? | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: משלוש יוצא אחת | המדד המוניציפלי

  3. פינגבק: מילכוד חלוקת ההכנסות | המדד המוניציפלי

  4. פינגבק: דרושה: חוות דעת כלכלית | המדד המוניציפלי

  5. פינגבק: ביום שאחרי האיחוד | המדד המוניציפלי

  6. פינגבק: תקציר מקומי – 26 בינואר | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s