גובה הארנונה ואופן החישוב שלה הפכו לאחרונה לנושא חם בעקבות העליה האחרונה והחריגה של 2014.
ישנו בלבול רב בנושא זה – איך מחושבת הארנונה, מדוע היא מחושבת ככה, מי מחליט כמה מעלים, מהו גודל הנכס ועוד שאלות לא מעטות.
חוסר הידיעה הזה משרת מאד את הרשויות – כאשר אדם לא מבין על מה גובים ממנו כסף, איך הוא יכול לייצר טיעון חזק כנגד שיטת הגביה?
בעקבות שיחות שהיו לי בתקופה האחרונה עם חברים מהמשמר החברתי המקומי במספר ערים, החלטתי לכתוב מדריך קצת שיעזור לכל אחד למצוא ולקרוא את צו הארנונה של עירו, מתוך תקווה שהשאלות שיצופו יאפשרו את המשך הדיון על נושא מתוך נקודת מוצא של הבנת צו הארנונה, גם אם זה באופן בסיסי.
אני אדון בנושא הזה בשתי פוסטים כאשר הפוסט הראשון ידון בקריאת צו הארנונה וכלי בסיסי לאופן להשוואה בין ערים, כאשר השוואה זו אפשרית. הפוסט השני ידון בשיטת החישוב ויתרכז בעקרונות חשובים הנוגעים להשלכות שיטות החישוב השונות, החסרונות והיתרונות שלהן.
ראשית, איך קוראים צו ארנונה? להמשיך לקרוא
ארכיון רשומות מאת: Yogev Sharvit
עדכוני הארנונה ברשויות
בחודש הקרוב יוגשו לאישור תקציבי הרשויות לשנת 2014. אחד המרכיבים בתקציב שעלה לכותרות הוא העדכון בתעריפי הארנונה מורכב מהעדכון "האוטומטי" שמאשר משרד הפנים ועדכון ספציפי שמבקש כל רשות, עדכון שלרוב נוגע בתעריפים מסויימים או באופן חישוב הארנונה עבור סוג נכסים מסוים. העדכון האוטומטי חושב בין 2007-2013 לפי נוסחה "טיפשה" – כ-50% מהמדד, 50% מהשינוי עדכון השכר הציבורי, כאשר מכפילים את הסכום הזה ב-80% "מקדם התייעלות". אם בוחנים את העדכון האוטומטי מגלים שהשנה העדכון חריג במיוחד בגודלו – מעל 3%. מה בדיוק קרה השנה? קודם כל מקדם ההתייעלות בוטל ולכן הריסון של ההעלאה האוטומטית בוטל והיא היום = (מדד + עדכון שכר)*0.5. מעבר לעדכון זה, ב-57 רשויות "עצמאיות" שהלווה למדינה 450 מיליון ש"ח אושרה העלאה נוספת של התעריף ב-0.3%. הבעיה המרכזית בכל העדכון הזה היא אופן החישוב של המרכיבים השונים – בפועל מרכיב השכר של עובדי הרשות שאינם עובדי חינוך ורווחה הוא בממוצע כ-33% מהוצאות העצמיות של הרשויות (לפי נתוני 2011), כאשר יש שונות רבה בין רשויות (71% מקסימום, 13% מינימום). הנוסחה אינה מתחשבת במשקלו של המרכיב בכלל ולכן "מפלה לרעה" את התושבים של הרשויות שמוציאות פחות מ-50% מהכנסתן העצמית על שכר מוניציפלי, המצב רשויות רבות בדקתי מה קורה אם מתקנים את הנוסחה ולא מבטלים את מקדם ההתייעלות ומצאתי שמדובר על פער של 1.3% בהעלאת הארנונה. משמעותי לתשלומי הארנונה למגורים, עוד יותר משמעותי לארנונה לעסקים (שגבוהה בין פי 3 ל-6 ביחס לארנונה למגורים). התוצאה הסופית, כאשר הפער מתייחס לכמה הנוסחה של 2014 גדולה יותר מהנוסחאות האחרות
| פער מול הנוסחה המעודכנת של 2014 | רשות נתמכת | רשות עצמאית |
| פער מול הנוסחה המקורית | 0.67% | 0.67% |
| פער מול חישוב מתוקן (30%) עם מקדם התייעלות | 1.32% | 1.32% |
| פער מול חישוב מתוקן (30%) ללא מקדם התייעלות | 0.81% | 0.81% |
הרשויות "מרוויחות" על חשבון משלמי הארנונה בגלל נוסחה "טיפשה" ומן הראוי שראשי הרשויות יעשו "תיקון" ולא יגבו את הפער שהם מקבלים בגלל נוסחה זו. ועוד אנקדוטה מעניינת – דווקא במעלות תרשיחא, הרשות שראש העיר שלה הוא גם יו"ר המרכז לשלטון מקומי, השכר המוניציפלי מהווה 71% מההכנסות העצמיות, כך שתיקון של הנוסחה לפי החלק היחסי הממוצע של מרכיב השכר בהכנסות העצמיות פוגע ברשות שלו באופן המשמעותי ביותר… חישוב נוסחת עדכון לארנונה 2014 (כולל מידע על שנים 2010 ו-2009 שלא מופיעים בפוסט)
בחירות 2013 לרשויות המקומיות – נשים במועצות
התקציב הבלתי רגיל (התב"ר)
הניתוח של נתניה "אילץ" אותי לבחון ולנתח חלק בתקציב של הרשות שלא סיקרתי עד כה – התקציב הבלתי רגיל הידוע גם כתב"ר או תקציב הפיתוח.
ההימנעות מעיסוק בתב"ר נבעה משתי סיבות:
- בסיסי הנתונים שבהם אני משתמש לא נותנים פירוק מספיק מפורט של התב"ר ולכן חשבתי שלא ניתן להציג את מרכיבי ההשקעה בתושב באופן מספק (כמו גם את שאר הקטגוריות שהגדרתי עבור התקציב הרגיל)
- הימנעות מכניסה לניתוח של נושא שאני לא ממש בקיא בו, מעבר להבנת הייעודים השונים של שני התקציבים
בגלל שידעתי שהניתוח של נתניה לא יהיה מלא ללא התייחסות לגורם שהוביל לגידול המשמעותי בחובותיה, החלטתי לתקוף את הסוגיה בכלים שמוכרים לי מתחום ההשקעות והחלטתי להתייחס לתב"ר כתקציב פיתוח שאת פירותיו אני בוחן אל מול שינויים בהכנסת הרשות וההשקעה בתושבים.
תוך כדי העבודה חזרתי אחורה לרשויות שכבר סיקרתי וביצעתי את הניתוח על שלוש רשויות שבהן התקיים "רצף שלטוני" של מכתיב מדיניות ההשקעה, קרי ראש העיר. לדעתי שינוי ראש עיר משנה את מדיניות ההשקעה ולכן לא ניתן עוד לבחון את הצלחתה או כישלונה עקב חוסר היכולת להפריד בין הפירות של מדיניות זו או אחרת.
הניתוח של תל אביב הראה תוצאה לא צפויה מבחינתי, למרות שבעולם "שמחוץ לנתונים" (העולם האמיתי) שמעתי על כך רבות – ההשקעות של תל אביב בקושי חילחלו לתושבים הקיימים
הניתוחים של חיפה ורמת גן רק חידדו את תוצאות שכבר התקבלו
עד שאמצע דרך להתמודד נכון עם חילופי ראש עיר בתקופת הבדיקה, ניתוח ההשקעה של התב"ר יבוצע רק בערים שבהן יש רצף של ראש עיר ובמקרים מסויימים שבהם יש "ראש עיר" יורש (ראש עיר פרש והוחלף ע"י מתמודד מאותה סיעה).
פירוט על התב"ר ותוצאות הניתוחים שבוצעו ניתן למצוא במצגת Development budget.
נתניה
בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.
אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:
- ההשקעה בתושב בין 2003-2011 גדלה משמעותית. אך לא רק שהיא גדלה, ההשקעה בתושב שמרה על משקלה היחסי בהוצאות הרשות. באופן כללי ההשקעה בתושב לוקחת חלק עיקרי בהוצאות הרשות (65%) והמדדים מראים שהרשות הקפידה להשקיע את אותו חלק יחסי בתושב ככל שהתקציב גדל
- החוב של נתניה גדל גם הוא משמעותית, כמעט פי 2. גידול בחוב של הרשות, על אף שלתפיסתי הוא דבר שלילי, אינו בהכרח דבר שלילי אם התוצאות של מינוף ההשקעות בעזרת חוב מניב תוצאות כלכליות חיוביות. נתניה היא העיר הראשונה שביצעתי לה ניתוח כדאיות השקעה לבחינת סוגיה זו והתוצאות מראות שהמינוף שלקחה נתניה לטובת תקציב הפיתוח שלה השתלם.