מס הארנונה – חלק ראשון


גובה הארנונה ואופן החישוב שלה הפכו לאחרונה לנושא חם בעקבות העליה האחרונה והחריגה של 2014.
ישנו בלבול רב בנושא זה – איך מחושבת הארנונה, מדוע היא מחושבת ככה, מי מחליט כמה מעלים, מהו גודל הנכס ועוד שאלות לא מעטות.
חוסר הידיעה הזה משרת מאד את הרשויות – כאשר אדם לא מבין על מה גובים ממנו כסף, איך הוא יכול לייצר טיעון חזק כנגד שיטת הגביה?
בעקבות שיחות שהיו לי בתקופה האחרונה עם חברים מהמשמר החברתי המקומי במספר ערים, החלטתי לכתוב מדריך קצת שיעזור לכל אחד למצוא ולקרוא את צו הארנונה של עירו, מתוך תקווה שהשאלות שיצופו יאפשרו את המשך הדיון על נושא מתוך נקודת מוצא של הבנת צו הארנונה, גם אם זה באופן בסיסי.
אני אדון בנושא הזה בשתי פוסטים כאשר הפוסט הראשון ידון בקריאת צו הארנונה וכלי בסיסי לאופן להשוואה בין ערים, כאשר השוואה זו אפשרית. הפוסט השני ידון בשיטת החישוב ויתרכז בעקרונות חשובים הנוגעים להשלכות שיטות החישוב השונות, החסרונות והיתרונות שלהן.
ראשית, איך קוראים צו ארנונה?
צו ארנונה הוא מסמך שהרשויות מחוייבות לפרסם לתושבים בתוך אתר הרשות. מכיוון שכל רשות ממקמת את הקישור לקבצים במקום אחר, יש דרך פשוטה וקלה יחסית לאתר את הקובץ מבלי להיכנס לאתר הרשות בכלל:
בשורת החיפוש של גוגל מקלידים: "צו ארנונה (שם העיר) (שנה)".ניתן להוסיף את השנה אם רוצים שנה ספציפית. לא תציינו את השנה, תקבלו קישור לכל הצווים (לרוב מדובר במספר שנים בודדות אחורה)
אחרי שפותחים את קובץ ה-PDF מקבלים מסמך בעל מבנה אשר לרוב משותף לכל הרשויות כאשר ההבדלים הם בניואנסים ולא במהות. איך בנוי המסמך:
1. מבוא שבדר"כ פונה לתושב, נותן קצת רקע על העיר, על מאמצי הרשות לתת לתושב שירותים, על הישגי העבר ובאופן כללי מנסה לשכנע אותו שהרשות משקיעה מאמצים רבים ולכן כדי לו לשלם את הארנונה. עפ"י רוב זה לא ממש משכנע, במיוחד אם אתה התושב של אותה רשות
2. פירוט תעריפי הארנונה למגורים – חלק זה מכיל מספר פרטי מידע חשובים מאד שיש לאתר ולבודד:
א. אופן החישוב של שטח הנכס לצורך גביית הארנונה – כל רשות מחשבת את שטח הנכס באופן שונה! יש רשויות שמחשבות את השטח בין הקירות החיצוניים מצידם הפנימי, יש רשויות שכוללות גם את שטח הקירות (חישוב השטח בין הקירות החיצוניים מצידם החיצוני, בחישוב גס מוסיף 4 מ"ר לדירת ששטחה בין הצד הפנימי של הקירות החיצוניים הוא 100 מ"ר). ישנם מרכיבים נוספים כגון שטח משותף, חניה, מרפסות (מקורות או לא מקורות), חצר. כל אלה משתנים בין רשות לרשות ומשפיעים באופן משמעותי על שטח הנכס עליו משלמים את הארנונה
ב. מבנה התעריף – גם פה הפערים בין הרשויות יכולים להיות משמעותיים. התעריף הבסיסי תלוי בשטח הדירה כאשר ככל שהדירה יותר גדולה, כך משלמים יותר למ"ר לפי מדרגות ייחודיות לכל רשות. המדרגות נקבעות לפי גודל הדירה המחושב קרי, האם מדובר על נכס ששטחו בין 30-50 מ"ר, 70-100, מעל 140 וכו'. לכל מדרגה תעריף משלה כאשר יש לבדוק שאין קפיצות בתשלום בפועל כאשר עוברים בין מדרגה למדרגה, ז"א שאם עברנו ממדרגה אחת לשניה ב-1 מ"ר, השינוי בתשלום יהיה תוספת של 1*(התעריף במדרגה החדשה), לדוגמה, אם שילמנו 1000 ש"ח לשנה על דירת 50 מ"ר (20 ש"ח למ"ר) ועברנו למדרגה חדשה בתעריף של 25 ש"ח למ"ר, התשלום השנתי צריך להיות 1025 ש"ח לשנה ולא 1200 ש"ח לשנה
ג. אזורי התעריף – אזורי התעריף מגדירים את השכונות בהן חל התעריף שהמבנה שלו הוסבר בסעיף ב'. אזורים עפ"י רוב יוגדרו לפי גושים וחלקות, שזו הדרך הטובה ביותר לתסכל תושבים מלהבין באיזה אזור תעריף הם נמצאים. ישנן רשויות שהולכות לקראת התושבים ומספקות מפת אזורים או לחילופין משייכות את האזורים לשכונות השונות בעיר. לרוב אזורי התעריף נקבעים לפי גיל השכונות או'ו מצבן הסוציואקונומי. מפת האזורים אינה לוקחת בחשבון תהליכים של התחדשות עירונית ועל זה אני אדון בהמשך
ד. סוג/מצב הנכס – ישנם ערים שמגדילות ומייצרות קטגוריה נוספת לתעריפים ארנונה לפי סוג הנכס (בית צמוד קרקע, פנטאהוז, דירה) או מצבו (בת"א גיל הבניין הוא פקטור בחישוב הארנונה – בשביל לדעת את זה צריך לשים את תיק הבניין ולבדוק ממתי הוא קיבל צו 4…). על פניו זה נראה כמו רעיון טוב, בהמשך אדון גם בזה
ה. הנחות לארנונה – חלק זה דווקא מופיע בסוף המסמך והוא מפרט את ההנחות שתושבים זכאיים להם עפ"י קריטריונים של משרד העבודה והרווחה. זה לא נמצא בשליטת הרשות אך היא חייבת לתת הנחות. לשם כך יש ועדת הנחות בארנונה
ו. יש רשויות, כמו ר"ג, שגם מפרטות בטבלה את ההכנסות מכל מדרגת גודל הנכס ובעצם מאפשרות הבנה של מבנה הנכסים בעיר כולה. זה נתון נהדר שמאפשר להבין איך נראית מפת הנכסים בעיר, רק חבל שמצאתי אותו רק ברמת גן…
אחרי שאספתם את הנתונים הללו אתם בטח שואלים את עצמכם האם הארנונה של העיר שלי יקרה או זולה (רובכם תגידו "יקרה!"). ובכן, בכדי להבין האם העיר שלכם יקרה צריך להשוואת מול ערים אחרות ובשביל זה חשבתי על כלי ויזואלי "פשוט" יחסית:
א. מחשבים את התשלום השנתי המקסימלי עבור כל מדרגת גודל נכס לפי מבנה התעריף. התוצאה של החישוב תהיה שונה לכל אזור ולכן מתקבלת טבלה. במידה והרשות שלכם גם כוללת את סוג/מצב הנכס, מומלץ לייצר התאמה בין סוג/מצב הנכס ובין השכונה המדוברת, לדוגמה – בהרצליה פיתוח רוב הנכסים הם צמודי קרקע ולכן עבור האזור הזה נתייחס רק לסוג הנכס הזה ולא לנכסים מסוג דירות. במרכז הרצליה נתייחס לנכסים מסוג דירות ולא לצמודי קרקע
ב. מציבים את זה באקסל גרף בלוקים כאשר כל אזור מהווה סידרה נפרדת
ג. משווים לערים אחרות. בדוגמה המצורפת למטה רואים השוואה שעשיתי בין רמת השרון וחולון. ניתן לראות בבירור שתושבי אזור א' בחולון משלמים יותר ארנונה מתושבי רמת השרון
השוואה בין חולון לרמת השרוןעכשיו אחרי שהבנתם איך מחושבת הארנונה למגורים ויש לכם כלי להשוואה בין רשויות, אפשר ללכת לרשות שלכם ולדפוק על השולחן..
נקודה נוספת ואחרונה היא אזהרה. הרבה פעמים מוצג בתקשורת הנתון של ארנונה ממוצעת למ"ר לרשות וכך משווים בין רשויות. נתון זה לבדו מטעה מאד שכן הוא נעדר את ההקשר של מבנה התעריף (המדרגות השונות). ההצגה הנכונה צריכה לכלול את התעריף הממוצע למ"ר ואת גודל הנכס הממוצע, רק כך אפשר להשוואת בין שתי רשויות שגובות את אותו תעריף למ"ר – זו שגובה את התעריף לפי שטח ממוצע גדול יותר בפועל גובה לפי תעריף ממוצע נמוך יותר.
איך זה נראה?

תעריפי ארנונה כתלות בשטח הממוצע של הנכס

לקחתי את המידע והזה ופיתחתי ממנו מדד יוקר ארנונה

ויש גם את מחשבון הארנונה שמאפשר לכם להבין כמה אתם מקבלים בתמורה לארנונה שלכם.

בחלק ב' אני מדבר קצת על שינויים במס הארנונה כך שיהיה יותר הוגן חברתית

3 מחשבות על “מס הארנונה – חלק ראשון

  1. פינגבק: מדד יוקר הארנונה | המדד המוניציפלי

  2. שלום יוגב, אשמח ליצירת קשר מהירה, בנוגע לנתונים בטבלה הסופית של התעריפים הממוצעים+שיטות המדידה(שלפיה ברוב הרשויות מדובר בברוטו-ברוטו) אשמח לדעת מאיפה הנתונים בנוגע לשיטות המדידה. למשל לפי ההגדרה הצרה ת"א מחשבת לפי נטו-נטו או לפחות נטו, ובטבלה שהבאת היא ברוטו. האם הוספת לזה את כל השטחים הנוספים? או שמדובר בשיטת המדידה הראשית מתוך סך הנכסים, כך שאומנם כיום ת"א מחשבת נכסים חדשים לפי נטו, נניח, אבל נכסים ישנים מחושבים בברוטו…
    אני עושה עבודה באוניברסיטה העברית על הנושא ואשמח להיות בקשר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s