חוסר התאמה בין רבדים של כלכלה

במהלך שיחה שהייתה לי לאחרונה הבנתי שיש צורך למפות ולהסביר את היבטים הכלכליים שמשפיע על הערים שלנו. הרשומה הבאה, אשר מיועדת לקוראים אך גם עבורי, תדון בכלכלה ברבדים שונים ועל ההשפעה ההדדית של תכנון על רבדים אלה. לא כל המונחים פה הם מ"ספר ההגדרות של הכלכלה", על חלקם כתבתי בבלוג כך שאפשר לקרוא בהרחבה ברשומות אחרות, למי שלא מכיר/שכח.

להמשיך לקרוא

משפט שלמה בבר אילן והפתרון שלא היה על השולחן

וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ קְח֣וּ לִי־חָ֑רֶב וַיָּבִ֥אוּ הַחֶ֖רֶב לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:  וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ גִּזְר֛וּ אֶת־הַיֶּ֥לֶד הַחַ֖י לִשְׁנָ֑יִם וּתְנ֤וּ אֶֽת־הַחֲצִי֙ לְאַחַ֔ת וְאֶֽת־הַחֲצִ֖י לְאֶחָֽת: (מלכים א', פרק ג', פסוקים כד-כה)

להמשיך לקרוא

בדרך לשוקת שבורה

הרשומה הזאת התפרסמה בסוף אוגוסט בגלובס, מפרסם אותה שוב עם כמה הרחבות ועדכון להווה

להמשיך לקרוא

הגדלת הסבירות לעירוב שימושים

עירוב שימושים, ה-Buzz word הנוכחי, מקושר עם דימוי רומנטי של עיר שיש בה הכל מהכל וליד הכל, עיר שבה אפשר להגיע לרוב הדברים במרחק הליכה, שהעבודה נמצאת ליד המגורים, הנמצאים ליד הגינה הציבורית, שנמצאת ליד גן הילדים ובמרחק כמה דקות אפשר למצוא גם את הסופר והמוסך. הרצון להפוך את מגמת הפרדת השימושים (איזור – Zoning) אמנם תופס מקום בשיח, אבל הלכה למעשה היקף התוכניות שאכן פועלות בכיוון נמצא עדיין בחיתוליו ביחס להיקף העצום של תוכניות מאוזרות שאושרו וטרם מומשו. בגלל שהנושא הזה עדיין בחיתוליו, שווה לקיים דיון איך בכלל מייצרים עירוב שימושים אחרי 70 שנים בהם הראיה התכנונית הייתה במקום אחר.

להמשיך לקרוא

איחוד וחלוקה

במסגרת אחד הפרויקטים שאני עובד עליהם נתקלתי בהנחיות אשר אוסרות על איחוד מגרשים במתחם המרוצף במגרשים קטנים עם ריבוי בעלויות, בין אם זה ריבוי בעלויות על כלל המגרשים במתחם (בסדר גודל של עשרות מחזיקים שונים שלכל אחד מגרש משלו) או ריבוי בעלויות במגרשים ספציפיים. במסגרת הפרויקט עלתה השאלה האם יש לשמר את האיסור הזה או שמה ללכת עם הרצון של חלק מהיזמים לאפשר איחוד וחלוקה של המגרשים, זאת כאשר ידוע שקיים סיכון שאיחוד מגרשים יוביל להקמת מתחמים המכונסים בתוך עצמם – תוצאה שרצינו למנוע בכדי לא לפגוע בסיכוי של כלל המתחם להפוך ליותר עירוני.

להמשיך לקרוא