מקרה פרטי של אגלומרציה

שהקמתי את הבלוג, לא חשבתי שיום אחד אני אהיה יועץ בתחום של כלכלה מוניציפלית – אבל מפה לשם אני עובד כעצמאי ומספק שירותי ייעוץ בתחום הכלכלה המוניציפלית והעירונית כבר כמה שנים.

בחודשים האחרונים לאחר שיתוף פעולה פורה, הצטרפתי לחברת @build אסטרטגיה אורבנית בה אוביל את המחלקה לכלכלה עירונית ומוניציפאלית.

אגלומרציה הוא עקרון כלכלי בסיסי בתחום כלכלה עירונית – יתרון לגודל אשר גם מייצר מגוון ומענה רחב יותר לצרכים של המשתמשים השונים. החיבור שלי עם בילד הוא "בסך הכל" מקרה פרטי של אגלומרציה, אבל האמת היא שמדובר על חיבור משמעותי וסינרגטי שמאפשר לי ולבילד לתת ללקוחות שלנו הרבה יותר.

בילד אסטרטגיה אורבנית היא חברה מובילה בתחום האסטרטגיה העירונית וניהול פרוייקטים שחרטה על דגלה להפוך מקומות לטובים יותר עבור אנשים. קשה לי לחשוב על חיבור יותר טבעי עבורי מאשר כניסה לחברה שה-DNA מתמקד באנשים, הגורם המניע של הכלכלה העירונית.

החיבור עם בילד מאפשר לי לעשות יותר, ולהתפתח. זה נכון שזה בא על חשבון רשומות בבלוג, אבל זה כנראה המחיר של תחביב ותשוקה שהופכת לעבודה. אני מאמין שככל שיהיו לי יותר הזדמנויות לפגוש דברים חדשים בעבודה עם בילד, יהיו לי יותר הזדמנויות גם לשתף פה בבלוג תובנות וניתוחים שאני עושה. היקף הדברים שאני "לא מתעסק בהם" ילך ויפחת, אבל המיקוד ימשיך להיות כלכלה של ערים ורשויות מקומיות. המייל החדש שלי הוא yogev.sharvit@bld.co.il ואתם מוזמנים להשתמש בו.

מוזמנים להציץ לעוד פרטים http://bld.co.il/

שלטון דו-רובדי עירוני

הקדמה

ביזור הוא כלי שלטוני בעל מאפיינים כלכליים מובהקים – הורדת סמכויות לרובד "נמוך" יותר בהיררכיה, בין אם רובד שלטוני או רובד תפעולי, על מנת לייעל את אספקת השירותים. המקור ליתרונות הכלכליים של הביזור נובע מהמאפיינים הכלכליים של אספקת שירותים – כאשר שירות ניתן למספר קטן של משתמשים, העלות למשתמש גדולה (בגלל תקורות קבועות) וככל שמספר המשתמשים גדל, העלות השולית לכל משתמש יורדת עד שהשירות מגיע לאיזון – העלות השולית לכל משתמש נוסף אפסית והיקף המשאבים לאספקת השירות גדל בפרופורציה לינארית למס' המשתמשים. אבל יש גם צד שני – יעילות באספקת שירותים היא לא עקומה אסימפטוטית יורדת (עקומה יורדת שהשואפת לערך קבוע) כי אם עקומה U, אותו חסרון לגודל שפעמים רבות "נשכח" כי הוא אופייני לערים גדולות עם הרבה תושבים, ערים שאין מספיק מהן בישראל בשביל לזהות את אותו חסרון לגודל חמקמק. באופן אינטואיטיבי אפשר לקשר את הסיבות לחסרון לגודל לכשל שוק מסוג מונופול – השירות שמסופק לתושבים ניתן על ידי גורם בודד וגדול שאינו נדרש להתייעל, אין לו תחרות ואין לו סיבה לשנות את התרבות הארגונית שלו בכדי להגיע לייעול באספקת השירותים או להתאים אותם למנעד הצרכים המגוון של התושבים – אותו גוף מספק שירות המספק את הצורך הממוצע ובכך לא מתייעל במקומות בהם התאמת השירות לצרכים יכולה להוביל לחסכון.

להמשיך לקרוא

אחוזי ניצול ופחת

מנהל התכנון יזם במסגרת ניתוח המצב הקיים של תוכנית 2040 בדיקה של מלאי כלל שטחי התעסוקה בישראל וגילה להפתעתו שבכל שטחי מדינת ישראל מתוכננים למעלה מ-240 מיליון מ"ר, זאת למרות שהתחזית מדברת על צורך ב-36 מיליון מ"ר בלבד עד שנת 2040. העודף הזה הוא תוצר של תהליך זוחל שהתרחש בכל הרשויות בארץ במשך עשור ויותר – המדינה, בין אם ביוזמת רמ"י או מנהל התכנון, הובילה תכנון לתוספת של יח"ד ברשויות השונות במסגרת תוכניות מתאריות, ותמ"לים "וסתם" תוכניות עם מאות יח"ד. הרשויות המקומיות דרשו, כחלק מהמו"מ על תכולת התכנון, שטחי תעסוקה אשר ההכנסות מהן יאזנו את העלויות השוטפות של המגורים, זאת מכיוון שארנונה ממגורים היא גרעונית בממוצע וארנונה שלא ממגורים היא לא כזאת (גם אם יש בתוך הסיווגים השונים מדרג רווחיות). כנגד כל יח"ד הוסיפו שטחי תעסוקה וכך הצטברו להם מאות מיליוני מ"ר ברחבי הארץ או עשרות מיליוני מ"ר בכל מחוז ומחוז.

להמשיך לקרוא

האזוריות החדשה והישנה בישראל

חלוקת ישראל לאזורים שונים הוסדרה לראשונה ע"י שלטונות המדינה ב-13 לאפריל 1953 (ילקוט פרסומים 286), עדכון לחלוקת הארץ למחוזות שבוצעה ע"י הבריטים במסגרת מנשר על הגלילות האדמיניסטרטיביים 1939 שנקבע מתוקף דבר המלך במועצה על פלשטינה (א"י), 1922. עדכון נוסף לחלוקה למחוזות ונפות בוצע ב-20 למרץ 1957, כאשר מאז לא השתנו מחוזות ונפות ישראל.

להמשיך לקרוא

ביקורת עמיתים

בתחילת 2017 התייחס בפעם הראשונה מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, לנזקים שיעשו הסכמי הגג לרשויות המקומיות. לא הרבה אחרי כן פורסמה בעיתון כתבה עם ניתוח שעשיתי להסכמי הגג, פרסום שאחריו גם פרסמתי בבלוג שתי רשומות (1, 2) שדנות בסכנות של הסכמי גג ואיך אפשר למנף את היתרונות של הסכמי הגג לכלל הרשויות.

להמשיך לקרוא