לשנות עיר

שלושה אירועים שגרמו לי להבין כמה אנחנו לא מבינים בניהול עירייה וביכולת לשנות מדיניות

להמשיך לקרוא

כנס האגודה הגיאוגרפית 2019

הגעתי לחיפה להאזין בכנס האגודה הגיאוגרפית. היה מעניין ומאד מגוון (15 תחומים שונים). הנה הרשמים שלי מהמושבים שבהם האזנתי

להמשיך לקרוא

לשמור על היטל השמירה

תושבי המדינה לא אוהבים את מס הארנונה, אין בכך כל חדש. אך חלק מתושבי הרשויות גם קיבלו את הזכות לקטר על היטל השמירה אותו גובה הרשות לטובת חיזוק מערך הפיקוח העירוני. רצה המחוקק ובניגוד לארנונה, הסמכות לגביית היטל שמירה ניתנה לרשויות לפי צו שעה – חוק בעל תוקף מוגבל אשר דורש הארכה על מנת שרשויות יוכלו להמשיך לגבות את ההיטל. החוק שאיפשר לגבות היטלי שמירה נחקק בשנת 2011 ומאז הוארך כבר ארבע פעמים ואיתו הסמכות של הרשויות לגבות היטלי שמירה.

בימים רגילים תוקפו של החוק כבר היה מוארך מזמן, אבל אנחנו לא בימים רגילים ואין בישראל כנסת מתפקדת ולכן אין בנמצא מי שיצביע להארכת החוק, כך שיש סיכוי שתושבי הרשויות שמשלמים היטלי שמירה יזכו מההפקר (המתמשך) שמתרחש בכנסת. הצעת ההארכה של החוק שהונחה על שולחן הכנסת ב-11 לנובמבר כבר הגיע לועדת הכספים, הועדה שאחראית על אישור חוקים הנוגעים למיסים. אבל מאז כנסת התפזרה, אין מי שיחוקק חוקי בזק ללא הסכמה רחבה ונותרו 5 ימי חקיקה נטו עד סוף 2019 (4 מתוכם בחנוכה) – הסיכוי להתארגנות מהירה הולך ופוחת מדי יום.

למה זה מעניין? קבלו סקופ – החוק שמכוחו אפשר לגבות היטלי שמירה פג ב-31.12.19 – החל מה-1.1.2020 אסור לרשויות לגבות היטלי שמירה*.
רוצים לדעת כמה חזקות הרשויות המקומיות והמרכז לשלטון מקומי? אם ב-5 ימי החקיקה שנותרו עד סוף השנה החוק יוארך בעוד שנתיים, תדעו כמה השלטון המרכזי יעיל כשהמרכז לשלטון מקומי לוחץ.
תעקבו אחרי ועדת הכספים, שם זה יקרה.

עדכון 13.1.20 – אחרי הרבה חפירות וקצת עצבים קיבלתי קצת תשובות לגבי "השאננות" של משרד הפנים (ומשרדים אחרים) בנוגע לחוקי שפג תוקפם בסוף 2019 – מסתבר שלפי סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, חוקים בעלי תוקף זמני מוארכים באופן אוטומטי בתקופת ביניים שבין כנסת לכנסת עד לסוף החודש השלישי שאחרי הבחירות (ולכן אם הכנסת מתפזרת לפני, שוב יש הארכה). בשורה התחתונה, החוק שמתיר לרשויות לגבות היטלי שמירה הוארך עד ה-16.6.20 (יחד עם כל החוקים האחרים שפג תוקפם). אחרי הבחירות והקמת הממשלה יהיה אפשר לדבר שוב על הנושא הזה.

* – לא רק הסמכות לגבות היטלי שמירה ניתנה לרשויות לפי צו השעה, גם הסמכויות המורחבות של הפיקוח העירוני המעוגנות בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, ניתנו לפי צו השעה שעומד לפוג בסוף דצמבר. אך אם הסמכות לגבות היטל שמירה מטופלת ע"י ועדת הכספים, הרי שאין זכר לכך שהצעת החוק להארכת סמכויות המורחבות של הפיקוח העירוני הונחה על שולחן הכנסת. הועדה שאמורה להוביל את החקיקה הזאת היא ועדת הפנים והגנת הסביבה, אך זו לא התכנסה בתקופה האחרונה וגם אין זכר לכך שהיא אמורה להתכנס.

רזרבה תקציבית

רזרבה תקציבית היא סעיף תקציבי המשריין כספים לא צבועים לטובת הוצאות בלתי צפויות. ברשומה על התחייבויות תלויות התייחסתי לצורך ברזרבה תקציבית ככלי להתמודדות עם הסיכון שיש לרשויות המקומיות בהפסד בתביעות שיש כנגדה בתחומים שונים. האמירה שלי הובילה לתגובה שהובילה לעדכון של הרשומה, אבל יש מקום להרחיב כי שיריון כספים לרזרבה היא סוגיה ניהולית, לא רק סוגיה תפעולית. ברשומה הקרובה אתייחס להשקפתי בנושא, כאשר ההתייחסות היא לתקציב השוטף ולא לתקציב הפיתוח.

להמשיך לקרוא

נתונים (בניכוי המגזר הלא יהודי והכפרי)

הלמ"ס פרסמו היום את האשכולות הסוציואקונומיים ברמת השכונות ב-81 רשויות בישראל. שיחקתי עם המספרים והגעתי לשתי תובנות:

להמשיך לקרוא