זכויות בשפע

בשנת 2019 פרסם מנהל התכנון את דו"ח ותמ"ל 2019 ובו סוכמו 5 שנות הפעילות של הותמ"ל, אשר אישר בחמש שנים 226 אלף יח"ד, שהם כ-35% מתוך סך 646 אלף יח"ד שאושרו באותה תקופה. על פי קצב המימוש של יח"ד בישראל (התחלות בניה), מדובר על מלאי יח"ד לעשור לפחות אשר מפוזר על פני כל ישראל, כאשר המלאי המאושר של הותמ"ל אינו סימטרי לביקושים בשוק. מחירי הדיור מצביעים שהשוק דוחף לביקושים באזור המרכז ות"א, בעוד שפחות מ-50% מהמלאי התכנוני של הותמ"ל מופנה לאזורים אלה, היקף דומה מופנה לפריפריה (מחוז צפון ודרום) והשאר לירושלים וחיפה (אין לותמ"ל/למנהל התכנון סמכות באיו"ש).

להמשיך לקרוא

לנתק את הטייס האוטומטי של הארנונה

גלובס פרסמו טור דעה שלי בנוגע לטייס האוטומטי של עדכון התעריפים בארנונה. בדרך כלל אני לא מפרסם את הטורים האלה בבלוג, אבל הפעם, בגלל שכתבתי שתי גרסאות לטור הדעה, אני משתף את הגרסה שלא פורסמה. השורה התחתונה זהה.

להמשיך לקרוא

מסיבת פיג'מות

פיג'מה – בגד שנוהגים ללבוש בזמן השינה וזמן קצר לאחריו ולפניו. בדרך כלל הפיג'מה תהיה נוחה לשינה וצבעונית; עגה המתייחס לייעודי קרקע משולבים שהוגדרו בסעיף 6.2.5 בנוהל מבא"ת.

מתוך ויקיפדיה
להמשיך לקרוא

חלף ארנונה

אוגוסט 2010 היה חודש משמעותי עבור 500 מחזיקי נכסים בת"א. באותו חודש הם נדרשו לחדש את דמי החכירה שלהם מול עיריית ת"א ל-49 שנים נוספות, בעלת הקרקע. סביב תשלום דמי החכירה היו מאבקים לא קטנים (1, 2, 3, 4) שהסתיימו בפשרה רק אחרי עשור. אני נחשפתי לסיפור הזה במקרה לפני כמה שנים והדבר העיקר שנחרט בזכרוני הוא העובדה שעיריית ת"א מחזיקה בקרקעות משלה, יותר נכון 260 דונם במספר מתחמים לאורך שני צידי האיילון (ביצרון, אנילביץ', נחלת יצחק ומונטיפיורי) וכן באזורים נוספים (הירקון, בצלאל ואחרים).

להמשיך לקרוא

השלטון המקומי במצב חירום – רשמים מסקירה עולמית של הגל הראשון של הקורונה

הגל הראשון של הקורונה הוא הזדמנות. הזדמנות להסתכל על ההתמודדות על השלטון המקומי עם האתגרים של מצב החירום הייחודי שיצרה הקורונה, הזדמנות לבחון התמודדות עם סגר מלא, התמודדות עם סביבה רווית דיסאינפורמציה וחוסר וודאות.

בשבוע האחרון יצא לי לדבר בשני אירועים שונים על השלכות המשבר ברמה עולמית – פעם אחת במסגרת כנס של התנועה לחופש המידע לכבוד 22 שנים לחוק חופש המידע (החל מהדקה ה-30) ופעם שניה בפאנל של פורום קהלת וארגון חברי וחברות המועצה בישראל (החל מהדקה ה-40). הצלילה לתוך ההשפעה של הקורונה על שני תחומי התוכן האלה נפגשה בשני מקומות – הראשון הוא אמון הציבור. גם בישראל וגם בארה"ב אמון הציבור היה גבוה ביחס לאמון הציבור בשלטון המרכזי. הסיבות לאמון הציבור נובעות מכמה גורמים מרכזיים:

  1. השלטון המקומי דיבר עם הציבור באופן שוטף אבל גם דיבר עם הקהילות השונות – הפניה לא הייתה אל ציבור כללי כי אם לציבור בהתאם לשפה שהציבור מבין.
  2. השלטון המקומי פעל, במסגרת הכלים המוגבלים שלו, לתת מענה למנעד רחב של סוגיות שהשלטון המרכזי לא היה מסוגל לתת להם קשב. בארה"ב השלטון המקומי גם כך מעורב יותר בחייהם של תושביו ובעל יותר סמכויות (ותחומי אחריות) בעוד שבישראל השלטון המקומי כבר שנה פועל בלי שלטון מרכזי מתפקד – הוא כבר התרגל לפעול לבד
  3. השלטון המקומי לא זיגזג – הוא פעל ליישם את הנחיות השלטון המרכזי לצד מילוי הואקום שהשלטון המרכזי השאיר בתחומים שנפלו בין הכסאות, כמו מפעלי ההזנה לילדים בבתי הספר – שפתאום נסגרו וילדים רבים לא יכלו לקבל ארוחת צהריים חמה.

במקומות רבים השלטון המרכזי פעל ללא שקיפות, תוך העברה סלקטיבית של מידע, הנחתת הנחיות ללא הסברים וללא הצגה של הבסיס העובדתי או המטודולוגי לקבלת החלטות. היכן שהשלטון המרכזי פעל בריכוזיות רבה ובחוסר שקיפות, האמון בו ירד – איפה שהשלטון המרכזי פעל בשקיפות ובהירות, האמון בו עלה.

לעומת זאת המאמצים של השלטון המקומי בכדי להתמודד עם המצב היו בכל הגיזרות וזה השתלם, עם אמון גבוה לצד הבנה כי הפעולות של השלטון המקומי נעשו במידה הנכונה.

אפשר להעמיק במצגות שהצגתי בשני האירועים – המצגת הראשונה מתייחסת לפעולות של השלטון המקומי בארה"ב להתמודדות עם הקורונה, כולל שקפים שנוגעים לתחומים שלא רלבנטים לישראל אבל עדיין מעניינים. המצגת השנייה הוצגה בכנס של התנועה וכוללת קישור לפרסומים של מחקרי אמון הציבור.

המקום השני שבו נפגשים שני התחומים שסקרתי הוא ההשפעה המגבירה של מצב החירום. מצב החירום פעל כמגבר לעוצמות ולחולשות שיש לרשויות המקומיות בזמן השגרה, בין אם זה ביכולת לתקשר עם הציבור, היכולת לפעיל אמצעים דיגיטלים, לזהות צרכים של ציבורים שונים ולהיפך, היעדר היכולות הללו. אם אפשר ללמוד מכך משהו, הרי שהרשויות שלא יתמודדו עם חולשות בשגרה יצטרכו להתמודד עם החולשות הללו בעוצמה גבוה יותר בזמן חירום, רשויות שלא ייצרו לעצמן עוצמות בשגרה, יהיו נטולות כלים להתמודד עם המשבר.