הדיון השני שבו השתתפתי במסגרת דיוני הוועדה הגיאוגרפית בנושא ישובים גדולים במועצות אזוריות התקיים ב-5.12.22 והוא הדיון השלישי בסדרה של דיונים פתוחים לציבור (פספסתי את השני). הדיון הזה שימש כבמה לנציגי הישובים הגדולים לבוא ולהציג את הצד שלהם בנוגע להתנהלות של היישוב מול הרשות האזורית וכן את האתגרים בעבודה מול מועצה אזורית שכל נציגי המליאה מייצגים ישובים קטנים.

בדיון הציגו נציגים מארבעה ישובים גדולים – היו"רים של הועדים המקומיים של כפר חב"ד, צור יצחק, בת חפר ועתלית וכן בעלי תפקידים מקצועיים שמנהלים את ההיבטים התפעוליים של היישובים – ראש מינהלת צור יצחק במועצה אזורית דרום השרון ומנכ"ל עתלית בחוף הכרמל.

הרשומה הזאת לא תתמקד רק בדיון עצמו ואני אנסה גם להתייחס לדברים שלא נאמרו על ידי הנציגים השונים, בין אם בגלל שנקודת המבט שלהם ממוקדת בצד שלהם (כמו שנציגי המועצות האזוריות הציגו בעיקר את מה שנכון עבורם) ובין אם כי מדובר על הסתכלות רחבה הדורשת ניסיון והיכרות עם השלטון המקומי והאזורי.

אי מלאכותי בים, מטרופולין חדש במדבר, ערים חדשות בשפלה וישובים חדשים בפריפריה. ההצעות "יצירתיות" לפתרון משבר הדיור והורדת יוקר המחיה חוזרות שוב ושוב לכותרות, בכל פעם על ידי גורם בכיר אחר – פעם זה פוליטיקאי, פעם זה פקיד בכיר. הצעות עצמם מבטיחות לנו שוב ושוב שהנה, רק ניישם את הפתרון המדובר ונקבל הקלה, אם לא מענה, לבעיות הדיור בטווח הקצר, הבינוני והארוך. שוב ושוב קצב הצמיחה של מדינת ישראל מהווה תירוץ לפעולות שצריך לעשות "עכשיו!" וכאשר אנשי המקצוע נדרשים להתייחס, המציעים פוטרים את תשובותיהן בטיעונים שאנשי המקצוע הם "חסרי מעוף וחזון" או "שאם היו מתייחסים לעקרונות כלכליים מדינת ישראל לא הייתה נראית כמו שהיא נראית היום" (תוך שהם מניחים שהמצב התכנוני הקיים טוב).

לאחרונה ישבתי כמאזין בדיון פומבי של הוועדה הגיאוגרפית לשינוי מעמד מוניציפלי ואיחוד רשויות, שהחלה בסדרת דיונים בנושא ועד מקומי גדול במועצות אזוריות. הדיון עצמו היה מרתק, אך טרם התיישבתי לסכם אותו, הבנתי שאי אפשר להבין את הדיון בלי ההקשר הרחב יותר של המגזר הכפרי ורשויות אזוריות (או בשמם השגור "מועצות אזוריות"). אז הרשומה הקרובה תתמקד בנקודות עיקריות שחשוב להבין לגבי מועצות אזוריות, התהליכים שהתרחשו במועצות אזוריות מאז סוף שנות ה-90. אני מראש אומר שאני לא יורד לפרטים כי אפשר לכתוב רשומה שלמה על חלק מהנושאים שאני מתייחס אליהם בכמה פסקאות. אני אוסיף קישורים להרחבות שאפשר לקרוא לבד, כדוגמת הקישור הזה.

מסמכי התוכנית הכלכלית לשנת 2023 (להלן "חוק ההסדרים") הופצה בהיקף נרחב ברשתות החברתיות וחשבתי שיש ערך להתייחס לטיוטה, על אף שבדרך כלל הגרסה לאישור הממשלה שונה (לעיתים מהותית) מהטיוטה.

צריך לזכור – הטיוטה היא המסמך לפני סחר הסוסים שקורה בין האוצר לבעלי העניין השונים – אגף התקציבים באוצר מציג תוכנית נרחבת, לעיתים על גבול הבדיונית, תוך שילוב של סעיפים מסיחי דעת ושערורייתיים, זאת על מנת שיהיה לו עם מה לסחור מול השרים בכדי לשמר את הסעיפים שבאמת חשובים לו לקדם. וכמובן שהסעיפים שמנופים מחוק ההסדרים הזה נשמרים בתיקיה מיוחדת ומוחזרים לשולחן בשנה/ים הבאות בגרסאות משופרות/מעודכנות, בשביל שיהיה עם מה לסחור או, במקרה שהוא מגבש הצעות אפילו יותר שערוריות, להעביר אותם בחוק.

יש הרבה מאד פרקים במסמך, חלקם לא נוגעים לרשויות המקומיות, חלקם נוגעים בליבת הסוגיות של הרשויות המקומיות. ההתייחסות ברשומה זו תתמקד בשני פרקים – חיזוק מנועי הצמיחה ודיור. "הפורמט" בו הרשומה תהיה כתובה הוא תקציר של הסעיפים השונים, כפי שאני מבין וקורא אותם (הן מהנוסח והן מההסברים) ובמקרה שאני רואה לנכון, יש התייחסות לבעייתיות של הסעיף בהיבטים שונים (סוג של שורה תחתונה ביקורתית) – התייחסויות אלה יופיעו בכתב נטוי מודגש.

יש שני פרקים שאני לא מתייחס אליהם ברשומה הזאת כי צריך לתת להם מקום משלהם. פרק נוסף מפורט פה אבל יקבל מקום ברשומה נפרדת במורד הדרך, כחלק מהרשומות שאני מתכנן להוציא על תחום הנדל"ן בישראל.

לפני שתתחילו לקרוא אקדים ואומר – הקריאה בחוק ההסדרים בעיניים שלי נעשית מתוך השקפת עולמי הכלכלית של "מה שחשוב", במקרה שלי מדובר על ביזור סמכויות, חיזוק השלטון המקומי, חיזוק האיזונים והבלמים ברמות השונות ומתן פתרונות שמתמודדים עם הבעיות ולעומת ניסיון לתקן אותן בשיטת הטלאים. במובן הזה, חוק ההסדרים פועל הפוך מההשקפה הכלכלית שלי – הוא מגביר ריכוזיות של השלטון המרכזי, הוא מחליש את השלטון המקומי, מחליש את האיזונים והבלמים ללא מענה משלים והפתרונות שלו "פחדניים", תלאי על תלאי שלא באמת מתמודדים עם הבעיות. חוק ההסדרים הוא כלי רב עוצמה – הוא יכול לייצר רפורמות משמעותיות במדינת ישראל (שללא ספק צריכה אותן) והוא יכול להיות כלי משמעותי בייעול המשק. במקרה של הגרסה שעליה מתייחסת רשומה הזאת, הכלי הזה מבוזבז ברובו על סחר סוסים מול בעלי האינטרס השונים שיש להם כוח פוליטי וצעדים חד צדדיים מול מי שאינו יכול להתנגד.