תושבים גרעוניים (בממוצע)

בתחילת שנות האלפיים שלטה בישראל תפיסה תכנונית בקרב רשויות רבות – התפיסה אמרה שאם הרשות תעודד דירות גדולות מרובות חדרים, הן יהיו מעל לרף ההכנסה של אוכלוסיות חלשות וכך הן ימשכו לתוך הרשויות אוכלוסיות חזקות אשר לא יהנו מהנחות בארנונה מצד אחד ומצד שני ישלמו יותר ארנונה ליח"ד – וכך הן יהיו פחות גרעוניות. התפיסה הזאת היא אחד מהגורמים העיקריים שהובילו למחסור בדירות קטנות בישראל ובנוסף, היא התפוצצה לאותן רשויות בפנים כי הדירות הגדולות משכו משפחות צעירות – סוג התושבים היקר ביותר לרשות מקומית.

להמשיך לקרוא

תקציבים עירוניים

התקציב העירוני הוא המסמך שמשקף את מדיניות ואופן התפעול של הרשות המקומית – הקצאת המשאבים אל מול הפעולות השונות שמבצעת הרשות, היקף המשאבים שמופנים לטובת פעילות עצמית (שכר) והמשאבים שמופנים לטובת רכש שירותים (קבלנים ועמותות). אבל שמגיעים למסמך עצמו, נתקלים בקובץ ארוך של שורות תקציב (במקרה הנדיר, באקסל) ואז הולכים לאיבוד או שטובעים בפרטים ומתקשים לראות את התמונה כולה.

בתקופה האחרונה אני עובד על פרויקט להמשיך לקרוא

הוצאה עירונית

הדיון על שינוי האופן שבו מתוקצבות הרשויות המקומיות ע"י המדינה לא יכול להתקיים ללא בחינה מחודשת של התפקיד הרשויות המקומיות, בדגש על השירותים שהן צריכות לספק. אבל מהיכרותי עם הנושא, אין באמת הסכמה מהם השירותים הבסיסיים שרשות מקומית מספקת ומה השירותים שנוספו לרשויות במסגרת האצלת הסמכויות (והעלויות) שהועברו לרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי. בכדי לקדם שינוי, צריך ראשית להגדיר על מה מדברים ופה נכנס הפוסט הזה.  להמשיך לקרוא

"לא בדיוק" הוצאה נורמטיבית לתושב

ה"הוצאה הנורמטיבית לתושב" היא מונח בנוסחת מענקי האיזון אשר מגדיר מה צריכה להיות ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות. החישוב של ההוצאה הנורמטיבית מבוסס על נוסחה התלויה במספר התושבים ברשות תוך שילוב של מקדמי תיקון מבוססי רמה סיוציואקונומית, מדדים גיאוגרפיים (למועצות אזוריות) ומדדים דמוגרפיים. יש הרבה שאלות שעולות כאשר מדברים על "הוצאה נורמטיבית" – מאיפה מגיע המספר/נוסחה של ההוצאה הנורמטיבית? האם מקדמי התיקון בהכרח מייצרים את התיקון הנדרש? האם ההוצאה הנורמטיבית אמורה לשקף את "סל השירותים לתושב" הבסיסי או המורחב שאמורה לתת לנו הרשות המקומית בה אנחנו גרים?
חלק שני בניתוח של מענקי האיזון. להמשיך לקרוא