נושא תמהיל יחידות הדיור אינו נושא חדש בבלוג. אני מרבה להתייחס אליו בבלוג ומחוצה לו, בעיקר בהקשר של ביקושים ופערים בין צרכי האוכלוסייה וההיצע בפועל. בשנה באחרונה אני מתמודד עם האתגר של גיבוש המלצות לתמהיל יחידות דיור מבוסס תפקוד מרחבי, כאשר האתגר העיקרי הוא לשבור את הפרדיגמות הקיימות בנוגע לתמהיל יחידות דיור, תפיסות בנוגע לקשר בין גודל יחידות דיור וקהלי המטרה שגרים בהם, הצורך בגיוון התמהיל כדרך ליצירת גיוון באוכלוסייה ושאלות נוספות שעולות בדיונים על התמהיל, במיוחד מצד גופים מתכננים. הרשומה הקרובה תתייחס לכמה וכמה בחינות שעשיתי בבסיס לקביעת תמהיל מומלץ למרחבי תפקוד שונים.

מעטים האנשים שיתקשו לזהות את אופי המקום שבו הם עומדים אחרי שעמדו בו 5 דקות. זיהוי של אופי של מקום הוא לרוב אינטואיטיבי – אופי המבנים, סוג התנועה ורוחב הכבישים, כמות האנשים, מראה החזיתות – כל אלה מאפשרים לכל אדם לזהות מהו "המקום" בו הוא נמצא.

ופשוט ככל שזה נשמע, לעיתים לאפיין מקום הוא אחד הדברים הקשים לביצוע כאשר אנחנו רוצים לאפיין אותו דרך נתונים.