הדברים הבאים נכתבים בתקופה מאד קשה בישראל – קשה כי עברו שבועיים מאז שהחמאס עשה פוגרום בתושבי העוטף ומדינת ישראל, גופי השלטון המרכזי, לא מתפקדים אחרי שבמשך שנים סואבו והפכו לבינוניים (ואף פחות מזה) ברמה הניהולית והתפקודית.

הרשומה הזאת תרכז את הפעולות שאפשר לעשות ברמת השלטון המקומי בשביל להתמודד עם תקופה ארוכה שבה יש עשרות אלפי אנשים שפונו מבתיהם וצריכים מענה לטווח של כמה חודשים – כי אני לא רואה תרחיש שבו תושבי שדרות חוזרים הביתה בסוף אוקטובר

ארנונה, יתרות פיגורים ונתניה להמשיך לקרוא ←

הערה חשובה: הרשומה הזאת מתייחסת לקרן שלימים תיקרא הקרן לצמצום פערים (למרות שהיא לא עושה צמצום פערים). זו אינה רשומה על הקרן מארנונה שלא למגורים שהאוצר קידם בחוק ההסדרים של שנת 2023). על הקרן של 2023 אפשר לקרוא בקישור הזה.
מדינת ישראל שילמה לרשויות המקומיות בשנת 2014 ארנונה בהיקף של 900 מיליון שקלים. הסכום הזה הגיע מכלל משרדי הממשלה (למעט תשלומי הארנונה של המוסד שנותרו חסויים) כאשר החלק הארי של הסכום מגיע ממשרד הבטחון – 502 מיליון שקלים. היקף הפטור שמקבלים משרדי הממשלה השונים הגיע בשנת 2014 להיקף של 514 מיליון שקלים, כאשר הפטור למשרד הבטחון מהווה כ-75% מסכום זה. בהשוואה למענקי האיזון של שנת 2014, תשלומי הארנונה הממשלתיים שווים ל-37.5% ממענקי האיזון, כאשר ללא הפטור תשלומי הארנונה הממשלתית שווים ל-58% ממענקי האיזון. להמשיך לקרוא ←