בעקבות כתבה שפרסם כתב גלובס יובל ניסני, על כוונת עיריית ת"א להוסיף מסחר בהיקף של 20 אלף מ"ר ב-5 רחובות ברובע הצפון החדש, יצרתי איתו קשר ודיברנו. ההחלטה של העירייה נבעה מפיילוט שבילד עשתה עם עיריית ת"א, זאת במסגרת עבודה מאד מקיפה ומעמיקה על גיבוש מדיניות למסחר בעיר ת"א בשנים הבאות (מדיניות משלימה לתא/5500 שמקודמת בימים אלה). הפיילוט שביצענו (אחד מתוך כמה) התמקד בשאלה איפה וכמה מסחר אפשר וצריך להוסיף ברובע 4.
להמשיך לקרוארשומת אורח של איתמר שחר, עו"ד ומתכנן, בעברו עבד בתנועה לאיכות השלטון והיום מתכנן ערים באחד ממשרדי התכנון הירושלמים. הרשומה מבוססת על מגה שרשור של איתמר בנושא הדולפינריום ורציתי שהיא תישמר בצורה נגישה וברת חיפוש פה בבלוג. למעט עריכה, הרשומה נאמנה לשרשור המקורי.
להמשיך לקרואתקציב הפיתוח של הרשויות המקומיות (התקציב הבלתי רגיל, או תב"ר) הוא תקציב דינמי אשר אינו משקף את החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות, אך מהווה אמת מידה טובה להערכה של הצמיחה ויכולת הצמיחה של הרשויות – היעדרו של תקציב פיתוח משמעותי* מצביע על סטגנציה בהתפתחות הרשות או על ערכי קרקע נמוכים, שני תרחישים שלרוב יובילו לכך שהרשות המקומית תזדקק להגדיל את היקף המלוות בכדי שהרשות תוכל להשקיע בתחזוקה בסיסית של תשתיות קיימות או בינוי של מבני ציבור הכרחיים. להמשיך לקרוא
בפברואר 2005 עברתי לגור בת"א ברחוב דפנה 24. בחלון נשקף הנוף של שני מגדלי עזריאלי, שרונה הייתה בחלקה מתחם צבאי, מגדלי YOO עדיין לא לא הושלמו ודירת 70 מ"ר ברחוב עלתה באזור ה-600 אלף שקל. עבר כמעט עשור מאז שעזבתי את העיר והחזרתי את המדבקה הסגולה. אזור שבו גרתי, על גבולו הצפוני של מע"ר ת"א (רובע 6), השתנה באופן דרמטי. אבל לא רק המע"ר של ת"א השתנה – גם תמהיל הדיירים של העיר השתנה, ימים יגידו האם לטובה או לרעה. להמשיך לקרוא
קשה להאמין, אבל בשנת 2002/3 הייתה עיריית ת"א על סף כשל כלכלי – גרעון שוטף משמעותי וגרעון מצטבר במאות מיליוני שקלים, מלוות בהיקף השווה להכנסות הרגילות. לקח לת"א כמעט עשור לצאת מהמשבר הזה והיום היא העיר בעלת החוסן הכלכלי הגבוה בישראל (תתעלמו מהדירוגים ששמים אותה במקום 3-5, היא במקום הראשון).
המדד המוניציפלי 