בין השנים 2015-2017 קיבלו 40 רשויות מקומיות תרומות ישירות בהיקף של 34 מיליון שקלים. מידע זה התקבל במסגרת בקשת חופש מידע של עמותת “הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת”. כ-54 רשויות נוספות דיווחו כי לא קיבלו תרומות. להמשיך לקרוא
במבט לאחור, יש הרבה מאד תמימות ברשומה הבאה שנכתבה ב-2018. המציאות של מה שקרה בבני ברק ב-2026 (ומן הסתם לאורך השנים, זה לא קורה פתאום) מוכיחה שראש עירייה חרדי ונבחרי ציבור חרדים דואגים קודם כל לעסקנים ורק אחר כך לציבור. יתרה מזאת – המדינה לא מפעילה שום בקרה, בלמים ואיזונים מול התנהלות גלויה* של היעדר מנהל תקין וניצול לרעה של כספי ציבור.
וייתכן שהסיפור של בני ברק נובע קודם כל בגלל שהיא רשות עשירה – כן, אני לא כותב שטויות, בני ברק היא רשות עשירה. היא מקבלת מענקי איזון בגלל נוסחה שמשקללת את מצב תושביה אבל בעיקר בגלל פרמטרים שבלעדיהם היא הייתה נחשבת עצמאית (שיפוי פנסיה תקציבית והחזר מלוות). היקף הכספים המובטחים שהיא מקבלת מהמדינה הופך את הנטל של עוני תושביה למשהו שקל יותר לשאת (וזה עוד לפני שדיברנו על כספים שהיא מקבלת מהמדינה בערוצים פוליטיים). תוסיפו לזה את אזור התעסוקה המפותח שלה ותקבלו רשות שאין לה בעיה של מזומנים – יש לה התנהלות לא תקינה עם המזומנים הללו. זה לא המצב של שאר הרשויות החרדיות, אבל בחברה החרדית, באופן שבה היא מנוהלת, עודף כסף הוא זרז להתנהלות לא תקינה (ואם אתם לא מאמינים לי, תחפשו את מותג התיקים של גולדקנופף). ויש עוד היבט לא פחות חשוב – ההנהגה החרדית מראה שיש לה אפס סולידריות עם שאר חלקי החברה הישראלית. המחשבה שהם ישפרו את מצב העיר שלהם בשביל שיהיה יותר בשביל רשויות חלשות אחרות, היא מחשבה שלא עומדת במבחן המציאות.
לדעתי הגורם הסולידרי היחיד שנשאר במדינת ישראל הוא המערכת הבירוקרטית של המיסים + מערכת תשלומי הרווחה של המדינה.
המסקנה המתבקשת היא שעד שלא תהיה אכיפה קשה הרבה יותר על התנהלות שמאפיינת את מה שקורה בבני ברק (בכל הארץ, לא רק בבני ברק), הרעיון המוצג ברשומה זו לא יכול להיות נכון. עד שלא תהיה סולידריות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, החלק האחרון ברשומה אף פעם לא יהיה נכון.
* – מי שעוקב אחרי ההודעות לעיתונות של עיריית בני ברק שם לב מהר מאד כמה כסף הם מפזרים.
יומן בחירות – הגיע הזמן לראש עירייה חרדי בירושלים
רגע אחרי שניר ברקת הודיע על פרישתו מראשות עיריית ירושלים והליכתו להתמודדות על מקום במפלגת הליכוד, המרוץ לראשות עיריית ירושלים כבר נעשה צפוף – אל משה ליאון שכבר ניסה את כוחו ב-2013, עופר ברקוביץ', יו"ר תנועת התעוררות, מאיר תורג'מן סגן ראש העירייה (שמאז הכרזתו הספיק להיעצר), יוסי חביליו, היועמ"ש לשעבר שירצה לנקות את מסדרונות ירושלים, מצטרף גם השר לענייני ירושלים זאב אלקין (ויש עוד מועמדים). כל המעומדים הללו מתחרים את התפקיד של ראש העירייה שיתכתש בשנה הבאה עם האוצר על מענק הבירה (שוב), כפי שעשה מספר פעמים ניר ברקת בקדנציה האחרונה שלו. להמשיך לקרוא
על שגיאות בכלכלה מוניציפלית ואיך בזכות חיפה ירושלים מבקשת עוד תקציבים.
להמשיך לקרואועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים ב-26.7.17 בדיון בנושא העברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך לירושלים, זאת הזדמנות מצוינת להסביר למה מדובר על החלטה שהיישום שלה שגוי מיסודו ולמה עיריית ירושלים ומדינת ישראל דנה את כולנו להמשיך לסבסד את בירתנו, על אף שיש לה פוטנציאל להיות עצמאית. להמשיך לקרוא
על שתי קצוותו של כביש 1 נמצאות שתי מטרופולינים, ירושלים במזרח ותל אביב במערב, האחת במעלה ההר והשניה על חוף הים, באחת גר ריכוז האוכלוסיה העניה הגדול ביותר בישראל ובשניה ריכוז העשירים הגדול ביותר בישראל. האחת היא מרכז השלטון בישראל והשניה היא מרכז העסקים של ישראל. להמשיך לקרוא