מילכוד חלוקת ההכנסות


ב-30 ליוני 2016 התקיימה ישיבה מס' 26 של ועדת החקירה לבחינת איחוד בת-ים עם ת"א או ראשון וחולון, או חלוקת הכנסות מהרשויות לטובת בת-ים. הפעם דנה הועדה בנושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, שזו בעצם הסיבה שבגינה החלה לפעול הועדה בשנת 2014 – בקשתה של בת ים מ-2013 לחלוקת הכנסות עם שכנותיה.

מדוע הגענו לכאן?
מפת חלוקת ההכנסות המקורית

בחיפוש אחרי מסמכים עדכניים של הועדה נתקלתי בבקשה המקורית שהוגשה לועדה ובמפה שהגישה בת-ים למתחמים אשר מתוכם היא רוצה לחלוק הכנסות עם שכנותיה. אני מודה שזו הפעם הראשונה שראיתי את המפה ובהתחשב בידע שצברתי עד כה, ספק שאם הייתי רואה אותה לפני שנתיים הייתי מבין כמה היא מופרכת כמו שאני חושב שהיא כאשר אני סוקר אותה עכשיו – בת-ים מבקשת משכנותיה להתחלק איתה בהכנסות ממתחמים שונים, חלקם ללא זיקה כלשהי לבת-ים (מתחם עתידים באזור רמת החיל, המרחב של רחוב הרצל בדרום ת"א), כאשר טיעון הצדק החלוקתי גובר, בעיני בת-ים, על מבחן הסבירות. מהו מבחן הסבירות?

  1. האם התפתחותם של מתחמים אלה באה על חשבון בת-ים או שהייתה מתרחשת ללא קשר לחלוקת המשאבים של מחוז ת"א?
  2. האם ההתפחות של המתחמים היא תוצאה של התפתחותו של מחוז ת"א לאורך עשרות שנים או שהיא תוצאה של מדיניות בעשור האחרון, מאז אושרה תמ"מ 5?

אם נבחן את כל אחד מהמתחמים המדוברים, בכל המתחמים בתחומי ת"א אין עמידה במבחן הסבירות, כאשר המתחמים בתחומי ראשון לציון וחולון הם "מתחמי מריבה" שככל הנראה שנוספו "על הדרך", רובם קטנים ומבוססים על סיווגי תעסוקה שהכנסות הארנונה מהם נמוכות ביחס לסיווגי התעסוקה שסומנו בתחומי ת"א. בהיבט הזה, אין ממש בטיעון לחלוקת הכנסות, אפילו לא משיקולים של "צדק חלוקתי".

למה אנחנו בכלל פה?

זו שאלה ששואלות עיריית חולון וראשון לציון את יו"ר הועדה כבר שלוש ישיבות – למה, אם בת-ים ויתרה על הדרישות שלה מחולון וראשון לציון, אנחנו ממשיכים להוציא כסף על יועצים, משקיעים את זמנם של הפקידים הבכירים וראשי העירייה? האמת, צודקים. כבר לפני שנתיים היה לי ברור שאין סיבה שחולון תיכלל בדיונים של הועדה ושלאור מצבה העדיף של ת"א ביחס לראשון לציון, כל הדיונים, בין אם בנוגע לאיחוד או חלוקת ההכנסות, צריכים להיעשות רק מול ת"א. היום זה ברור אף יותר. במובן זה בת-ים הכשילה את עצמה כאשר הקימה עליה שלוש רשויות במקום להתמודד ראש בראש עם ת"א – אם רק ת"א הייתה טוענת שבת-ים התנהלה באופן לא תקין, ייתכן שבת-ים הייתה מסוגלת להתמודד עם זה, אבל ששלושה ראשי עיריות מובילים, עם נסיון מצטבר של מעל 40 שנים בהובלת ערים מרכזיות בישראל, טוענים שבת-ים לא התנהלה כמו שצריך, זה כבר התמודדות יותר קשה ובעייתית. אני אסתפק בציטוט של רון חולדאי:

…שאני מוכרח לדבר ואני אומר את זה לבת ים, לא נעים לי — אבל אני אגיד, אני בכל זאת מלווה את בת ים 18 שנה, אני ראיתי איזה תוכניות מביאים לוועדה המחוזית. אני ראיתי איך מתנהלת בת ים. היו פה שלוש רשויות במרחב הזה לפני חמש עשרה שנה בפשיטת רגל. אחד בני ברק, אחת ת"א והשלישית בת ים, שלושתם היו בפשיטת רגל. שלושתם, גם ת"א הייתה בפשיטת רגל. כולם מדברים איתי על משרדי ממשלה ועל פה, העיר נוהלה אחרת, היא הייתה בפשיטת רגל, היתה בעיה לשלם שכר לעובדים. היה 150 מיליון שקל מובנה, גירעון תקציבי בעיריית ת"א כשנכנסתי לתפקידי… כשנכנסתי, יכולתי לבוא ולהגיד, אחרי שהרבה מאוד שנים העיר פעלה ככה, לבוא ולהגיד זה גזירת שמיים, אין אפשרות לשנות את הניהול. כך יכולתי לבוא ולהגיד. מה אמרתי, באתי אליו, הוא היה גזבר נדמה לי, או משהו כזה ואמרתי לו תשמע, מהיום עיריית ת"א עובדת אחרת. כי אני קיבלתי גם את גמנסיה הרצלייה בפשיטת רגל. ואני רגיל שאנשים חיים ממה שיש להם, וגם באופן אישי אני  אף פעם, לא מוציא יותר ממה שמותר. אני חי ממה שיש. להראות לך כמה הוצאות ואיך מתנהלת עיריית בת ים? לא נעים לי, זה קולגות שלי. הוא חדש הוא עוד לא יודע, לצורך העניין. אני לא יודע כמה זמן הוא המנכ"ל, אבל אני כבר מלווה את העיר שמונה עשרה שנה. רק לאחרונה, סליחה שאני אומר, פרסמו מכרז לאיצטדיון בבת ים. מה זה איצטדיון בבת ים, למה איצטדיון, זה יכניס הכנסה לבת ים? יש לכם קבוצות? ככה מנהלים ניהול תקין? על יד איילון, מקום שאפשר לשווק אותו למגדלים, למרכז כזה? אנחנו עבדנו קשה מאוד, בני ברק צמצמה ב-83% מהגירעון השוטף, גם ת"א צמצמה, — לבוא עניינית, לבוא רעיונית , לבוא ולהגיד שהחיים זה גזירה משמיים? את זה אני לא מקבל.

למה לא חלוקת הכנסות?

חלוקת הכנסות היא נושא טעון ולא רק במקרה הפרטי של בת-ים ושכנותיה. הטיעון המרכזי נגד חלוקת הכנסות הוא שלא סביר שרשות שהשקיעה מאמצים ופיתחה מתחם תעסוקה תחלוק את הכנסותיה עם רשות שכנה שלא השקיעה באותו מתחם. הטיעון הזה חוזר על עצמו (ככל הנראה) בכל הועדות ולמיטב ידיעתי, מקרים של חלוקת הכנסות עם מתחמים קיימים (או העברה של מתחמים מרשות לרשות) נעשית במקרים בודדים (כמו העברת מתחמם התעסוקה של כפר נטר ממ.א. חוף השרון לנתניה). לרוב רשויות וועדות יעדיפו לייעד מתחמים משותפים עתידיים אשר ההכנסות מהם יתחלקו בין הרשויות – לאחר שיפותחו, כמו במקרים של אלעד ומ.א. לב השרון ומ.א. בני שמעון עם באר שבע ורהט.

טיעון נוסף הנוגע להתנגדות לחלוקת הכנסות הוא טיעון הפגיעה במוטיבציה – רשויות לא יתאמצו לפתח את כלכלתן וכאשר יש להן את החלופה של חלוקת ההכנסות עם שכנותיהן שכן מתאמצות. מנגד, רשויות יפחיתו מאמץ לפתח מתחמי תעסוקה אם ידעו שהן חשופות לאובדן הכנסות לטובת שכנות "צרצריות". היטיב לומר זאת מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א:

שאנחנו כאן כשמדברים על העברת הכנסות, אנחנו פתח לדרישות של עשרות רשויות נוספות, שיביא לקיצוץ במענקי האיזון ושיביא בסופו של דבר לבת ים, להגיע למה שהיא נמצאת היום, כי זה הטכניקה. מה שאתה יוצא. ועוד דבר, והדבר הכי חמור, מבחינה אסטרטגית, למה ת"א צריכה להקים מערכת אכיפה מהחזקות, הקשות, הקשוחות שיש במדינה, כדי שאנחנו נוכל לתת שירות לתושבים? למה? אנחנו אגב תוך שנה שנתיים, יכולים להיות עירייה שמדשדשת כמו ערים אחרות. אנחנו נעשה את כל הפעולה שהיא לא זוכה למחיאות כפיים סוערות בעיר, כדי שעכשיו מה שיהיה יעבור למישהו אחר? נחזור להיות, לעבוד כמו כולם, נעבוד כמו בת ים ונבקש ממישהו כסף. ולכן אני אומר, ההבדל בין החלוקת הכנסות לבין איחוד, כמו הבדל בין הוצאה להשקעה. ואנחנו בעד השקעה ולא בעד הוצאה, וכשאתה מעביר הכנסות, אתה תגרע מת"א ולא תוסיף לבת ים, בטח לא בטווח הנראה לעין

טוייסט נוסף בנושא חלוקת ההכנסות הגיע דווקא מכיוון של חבר הועדה מטעם משרד הפנים, אשר פנה לערן ניצן, סגן ראש אגף התקציבים ממשרד האוצר ושאל אותו לגבי העברת ההכנסות הממשלתיות שתקבל ת"א במידה ולא הייתה נדרשת לתת פטור למוסדות ההממשלתיים (120 מיליון שקלים). סגן ראש אגף התקציבים התחמק באלגנטיות מנושא זה לגביו משרד הפנים ומשרד האוצר לא רואים עין בעין, אך נראה שמשרד הפנים שוקלים לפנות לכיוון זה במידה ויהיה לחץ למנוע את האיחוד. אבל מוצא זה הוא שגיאה שרק תסבך את משרד הפנים עם 130 רשויות חלשות הרבה יותר מבת ים (ביניהן כל הרשויות הערביות והחרדיות, למעט בני ברק), אשר יעמדו בתור לקבל נתח מחצי מיליארד השקלים שמשרד הפנים מייעד לקרן הארנונה הממשלתית (אשר תתבסס על החלק מהארנונה שעד היום משרדי הממשלה היו פטורים ממנו). 120 מיליון שקלים מתוך חצי מיליארד לטובת עיר בודדת, גם אם מדובר על עיר של 150 אלף תושבים, הם הכל חוץ מ"צדק חלוקתי".

מה השתנה בדיון הזה מכל הדיונים?

במהותו הדיון הזה לא חידש דבר. לפני שנתיים הצגתי לועדה את עמדתי במסגרתה פסלתי את האפשרות לחלוק הכנסות עם חולון וראשון לציון. גם אז התייחסתי לעניין בחינת ההתנהלות של בת-ים עד כדי מינוי ועדה קרואה. העמדה שהצגתי קיבלה אישוש שוב במסגרת חוות דעת שביקשה הועדה ממומחה לכלכלה מוניציפלית, למעט סוגיית ההכנסות ההממשלתיות שלא היו על הפרק בשנת 2014. למרות זאת, הדיון עצמו, כמו מרבית הדיונים בועדות מסוג זה, פותח חלון לסוגיות מעניינות בתחום השלטון המקומי וגם לחדשות מהתחום. הנה כמה דוגמאות:

  • אולי סוף סוף יהיה מדד לחוסן כלכלי לרשויות המקומיות:

מר סיון להבי, חבר ועדה: אז אני רק יעדכן שמשרד הפנים ביחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתחילה עכשיו עבודה, על מדד חוסן איתנות כלכלית והעירייה .

אני מודה ששמעתי על זה בעבר ואפילו הכרתי שנפתח בשנת 2013 מכרז לטובת הנושא של מדד חוסן איתנות כלכלית. יהיה מעניין לראות מה התוצאות של עבודה זו. מעניין אם זה קשור לצוות בראשות מומי דהן שעובד על עדכון נוסחת מענקי האיזון או שזו עבודה נפרדת. בכל מקרה, אם הם צריכים עזרה, אני מוכן לעזור.

  • יוסי בכר, ראש עיריית בת-ים, מוכן לשבת עם עיריית ת"א ולדון באיחוד:

זה מתחיל כאשר מנכ"ל עיריית ת"א, מנחם לייבה, מדבר:

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: לגבי איחוד רשויות, קודם כל הצגנו קווים ראשונים עקרוניים, לכך שאנחנו יודעים להכיל ביחד, לא אנחנו, שני הגופים, שתי הערים ביחד, את העניין הזה של איחוד ערים.

מר משה גילצר, גזבר עיריית ת"א-יפו: הצגנו תוכנית עסקית כאן בוועדה.

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: יש תוכנית עסקית, אבל היא ראשונית, היא שלדית היא עקרונית. יחד עם זאת, אם בת ים תבוא ותגיד, בואו נשב,

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: אם בת ים תבוא ותגיד, בואו נשב בצורה יותר רצינית, בני, אם בת ים תשב, דווקא ראש העירייה שלי מפריע לזה.

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: אם בת ים תבוא ותשב ותגיד בואו נשב, בואו, בלי התחייבות בלי שום דבר. אנחנו לא מתחייבים, אנחנו לא אומרים אנחנו בעד, בואו נשב ברמה העקרונית, בואו נראה איך עושים איחוד, איך אנחנו כולנו יוצאים נשכרים מהעניין. אגב, גם המדינה, האוצר, מוכן גם מוכן, כדי שיתבצע מהלך האיחוד, ליישר קו עם בת ים, את המסכים איתי הרי נכון? היא מוכנה לעשות כאן פעולות, שהמצב המשותף, יהיה נקודת התחלה יותר גבוהה, בגלל אגב, לא בגלל שהאוצר כזה נדיב, אלא בגלל שהאוצר רואה כאן את החזון הנכון של איך צריכה להיות, השלטון המקומי צריך להיות בנוי. ואנחנו בעד, ONCE בת ים תגיד אוקי, אנחנו נשב

מר יוסי בכר, ראש עיריית בת ים: אוקי,

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: אוקי אני שמח לשמוע. נשב,

מר יוסי בכר, ראש עיריית בת ים: בואו נשב

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: נשב ונראה איך לעשות את האיחוד.

מר יוסי בכר, ראש עיריית בת ים: אני בעד כל רעיון שיעזור למה שאנחנו נמצאים

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: הנה, אנחנו לוקחים

מר יוסי בכר, ראש עיריית בת ים: מה יהיה עד אז אבל.

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: רגע שנייה, קודם כל בוא נעשה את זה מהר, רגע, עד אז הסברנו, שאם מישהו חושב שצריך לבת ים לתת יותר מלאחרים, שתתכבד הממשלה ותיתן לכם, אם היא חושבת, אני לא יודע אם היא חושבת, אבל אם היא חושבת, אבל אני אומר

מר משה גילצר, גזבר עיריית ת"א-יפו: משרד האוצר

מר מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו: אני שמח אגב, אני אומר כאן לפרוטוקול לוועדה, אנחנו באמת

מר ארז פודמסקי, מנכ"ל עיריית בת ים: הגיע תורך גילצר, הגיע תורך, כולם פה אמרו כן, אתה צריך לקום להגיד אין בעיה, אני בתקופת הביניים

זה ממשיך שרון חולדאי מזהיר שההחלטה בנוגע לבת-ים צריכה להתקבל השנה:

מר רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו: אני כבר שותף להרבה תהליכים במדינת ישראל. אני רוצה שיירשם בפרוטוקול, יש לנו חלון זמן בעייתי מבחינה פוליטית, להכרעות הנכונות. מי שחושב שאפשר לבצע דיון על האיחוד בשנת בחירות, לא מבין על מה הוא מדבר. אלא אם כן, מישהו רוצה להחליט על האיחוד, שיבוצע בקדנציה הבאה. זה דברים חשובים מאוד.

עו"ד בני וקנין, יו"ר הוועדה: אתה מדבר קדנציה של רשויות מקומיות?

מר רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו: כן בוודאי. אני מדבר על זה, שיש דברים שנקראים זמן פוליטי, להכרעות. וחלון הזמן כרגע הוא קצר מאוד, לפי דעתי ההכרעה צריכה ליפול בימים האלה. אני טוען שלא צריך לבדוק, האם ייתכן איחוד, אני טוען שאיחוד אפשרי. צריך לבצע אותו, לרוץ עליו קדימה, לבצע אותו, ולעשות ואפילו אם מישהו רוצה לבוא ולהגיד שאולי לא ואולי פה, זאת ההזדמנות לבדוק, ומדינת ישראל, כהזדמנות לבדוק דבר, שלדעתי יכול להיות מצוין למדינת ישראל. אני ממילא לא יהיה ראש העיר הגדולה, אני כבר …

עו"ד בני וקנין, יו"ר הוועדה: לך לממשלה.

מר רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו: לא, לא, לא.

עו"ד בני וקנין, יו"ר הוועדה: אני צוחק. יוסי אמרת שאתה רוצה

מר יוסי בכר, ראש עיריית בת ים: אני חושב שכן, אמרנו את זה קודם, אנחנו מוכנים כבר לשבת שבוע הבא לשמוע.

מר רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו: אין לי גנים טובים, לא מובטח לי אריכות ימים.

מר יוסי בכר, ראש עיריית בת ים: אני חושב שלשבת, אנחנו יכולים לשבת כבר שבוע הבא. ולשמוע, לבחון את הדברים. לא עשינו את זה בעבר.

אגב משרד האוצר, לא זוכר אם הם אמרו שהם מוכנים להכניס את היד לכיס בשביל מהלך כזה, אבל שגזבר ת"א דיבר על האיחוד, אין ספק שזו אחת הציפיות שיש לו מהאוצר.

  • רון חולדאי מסביר מדוע ת"א הורידה את הכפפות מול בת-ים בנושאים התכנוניים

מר רון חולדאי, ראש עיריית ת"א-יפו: …לנימוס בין רשויות מקומיות, ודרך התנהגות בין רשויות מקומיות, כולל זה שמעולם לא ראיתי מצב, שעיריית ת"א התנגדה לתוכנית בעיר אחרת, עד שלא באתם והתחלתם להתנגד לתוכניות בעיר ת"א יפו, לא היה דבר כזה במחוזות

היות ואני יודע שבכל הנוגע לתוכניות בממשק הגבול עם רמת השרון, ת"א עצמה הגישה התנגדויות לתוכנית רצועת הנופש (אגב, בצדק), האמירה הזאת של חולדאי לא נכונה לגמרי. מצד שני, השיח בין הרשויות המקומיות אינו שיח טוב ולכן, גם אם ברוב המקרים הן אינם מתערבות אחת בתוכניות של השניה, לא ניכר שהן מדברות ביניהן בכדי שתוכניות שיש להן השפעה הדדית יעבדו יותר טוב. יתרה מזאת, הג'נטלמניות הזאת מונעת מכל הרשויות מסביב לת"א להקים קול צעקה כנגד הקצאת היתר של שטחי תעסוקה לת"א כאשר מנגד, יחס הבניה בת"א הוא 1:1 – על כל מ"ר מגורים בונים מ"ר תעסוקה. יחס חזירי לחלוטין בעיר שצריכה ויכולה להיות צפופה פי 2 (לפחות), אבל מתנגדת לתמ"א 38, על אף העושר הגדול שיש לה בתב"ר להשלמת התשתיות הציבוריות שידרשו בגלל הציפוף שהתמ"א תיצור (אבל יש לה כסף לקירוי האיילון…).

  • אלי יריב, שהתמודד מול יוסי בכר בבחירות ב-2014, הפסיד ב-490 קולות, עתר לבית המשפט והוביל לביטול הבחירות, עשה סקר בין תושבי בת-ים בנוגע לאיחוד. הסקר הראה שרק 19% מעוניינים באיחוד. אותו אלי יריב גם טוען שאין מקום לאיחוד או חלוקת הכנסות – המדינה צריכה להכניס את היד לכיס בכדי לעזור לבת-ים לקום על רגליה לבד, כפיצוי על כך שהעלימה עין מהנעשה בבת-ים, על אף ההתרעות הרבות ששלח לאורך השנים (למחוז ת"א).

מה הלאה?

הועדה טרם סיימה את עבודתה. מתוך הדברים שנאמרו, ככל הנראה יהיה דיון נוסף, על בסיס ניתוח שיבוצע עבור הועדה ע"י חברת ייעוץ כלכלי מוניציפלי. בדיון זה תהיה (או שלא תהיה) התכתשות על המספרים שמאחורי האיחודים/חלוקת ההכנסות. אם זאת, ייתכן ובמשרד הפנים בונים על ג'וקר בדמות ההכנסות מארנונה ממשלתית, זאת במסגרת ביטול הפטור שמקבלים משרדי הממשלה השונים. בעניין זה לא בטוח שיש הלימה בין לוחות הזמנים לקידום המהלך (חוק ההסדרים הקרוב?) והיכולת של בת ים למשוך עד סוף השנה. אם משרד הפנים יחליט ללכת על הג'וקר הזה, הוא (ז"א, שר הפנים דרעי) יצטרך להתמודד קודם כל עם משרד האוצר ואחר כך עם כל הרשויות החלשות האחרות. קשה להאריך האם 150 אלף התושבים של בת-ים יצדיקו את החזית הזאת.

והערה אחרונה – ממולץ לקרוא את הדברים של מנכ"ל עיריית ת"א בנוגע לתפקידה של המטרופולין במרחב של מחוז ת"א (ומרכז הארץ). מעטים מדי מבינים את חשיבותה ואת השימוש שהיא עושה בכספי הארנונה שלה לטובת כל המרחב, לא רק עבור תושביה.
זה לא אומר שאין לה עודפים מוגזמים (120 מיליון שקלים רזרבה בתחילת כל שנה, כ-30 מיליון מעל לדרישות המינימום של רשות איתנה) או שיש הלימה בין הפיתוח העתידי שלה לעומת היקף המגורים שיווספו לה, אבל יש לת"א תפקיד חשוב ולבחון אותה דרך הפריזמה של ההכנסות ארנונה שלה פר תושב היא גישה צרה ושגויה.

2 תגובות

  1. […] בפוסט השביעי התייחסתי לחסרונות של חלוקת ההכנסות ומדוע זהו פתרון זמני. דו"ח הועדה המתייחס לסיבות אלה כגורמים שהובילו לדחיית פתרון חלוקת ההכנסות כפתרון עדיף על האיחוד. במסגרת הדיון שהפוסט סיכם נאמר בפעם הראשונה ע"י בת-ים שהיא מוכנה לשקול את האיחוד ולשבת עם עיריית ת"א על הפרטים. פה כבר מתחיל לחלחל להנהגת הרשות שהאיחוד נמצא בפתח. באותו דיון גם התייחסה עיריית ת"א למסגרת הזמן לביצוע עבודת המטה לאיחוד (עד הבחירות) ובאופן לא מפתיע, הבחירות בסוף אוקטובר 2018 מופיעות גם בהמלצות הועדה. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s