תקציר מקומי – 16 לדצמבר


איחוד בת-ים – ת"א, חוק ההסדרים והסכמי גג

תומר שלוש התחיל נזיולטר על נושאים שקשורים לעירוניות וזה הזכיר לי שעבר הרבה יותר מדי זמן מאז התקציר האחרון…

איחוד רשויות

ההדים מהחלטת ועדת החקירה לאיחוד בת-ים ות"א ממשיכים להישמע. נראה שבעיתונים הכלכליים יש סקפטיות בנוגע לאיחוד – שהוא לא ישים, דוחה את הפתרון הנכון ובכלל, העבודה והמידע שהצטבר במשך השנתיים שהועדה פעלה בכלל לא רלבנטי כי המומחים של העיתונות הכלכלית יודעים יותר טוב. לאור השגיאות הבסיסיות שהם מהדהדים (ראו בהמשך), אולי כדאי לקחת גם את שאר הדברים שהם כותבים בערבון מוגבל. נציגי הציבור השונים גם לוקחים חלק בדיון ויש להם מה לומר בעניין – אסתר פירון חברת מועצה בבת ים ומיטל להבי סגנית ראש עיריית ת"א קיבלו במה בערוץ 2 להסביר מדוע צריך לאחד ומדוע לא. מיטל להבי דיברה על היתרונות של איחוד של כלל הרשויות במטרופולין ת"א (למרות שהיום אין לזה תמיכה בחוק ושאפשר לעשות את הפעולות שציינה גם בלי איחוד), ודווקא ביטלה את הסיבה העיקרית של איחוד, מצבה הכלכלי של בת-ים, כגורם שבגללו צריך לאחד את הרשויות (ואפילו התייחסה בביטול, ובצדק, לחסכון בעלויות "בניין העירייה"). לצערי, גם אם היא מדברת לעניין, היא תגלה שסקר התושבים שהיא הציעה יראה שרובם יהיו נגד איחוד, כך שבפועל הגישה של לשאול את התושבים לא תוביל לתוצאה שהיא מייחלת לה. אסתר פירון התייחסה בעיקר לייחודיות של בת-ים, על הקיפוח של בת-ים במרחב של גוש דן – שתי סיבות שלא צריכות למנוע את האיחוד – הייחודיות של בת-ים לא תיפגע אם היא תהפוך לרובע עירוני (כפי שהציעה הועדה) והקיפוח של בת-ים היה יכול להצטמצם או להימנע אם פרנסי העיר היו פועלים בזמן הנכון במקום להשקיע מאמץ בהגדלת גבולות בת-ים או בסיס ההכנסות שלה מרשויות אחרות. הטיבו לומר זאת אנשי התנועה לאיחוד המטרופולין

reply-to-batyam-merger
מתוך התגובה בשל התנועה בפוסט של אסתר פירון

ועוד מילה בנוגע לגרעון שמציינים בראיון – 2 מיליארד שקלים. אין חוב כזה. מדובר על גרעון רעיוני של בת-ים במידה והיא תמשיך לצמוח בקצב הנוכחי, בהיקף ההוצאה לתושב הנוכחי, מבלי לייצר הכנסות שאינן מארנונה שלא ממגורים. אין חוב כזה וכל מי שמצטט אותו פשוט עושה סלט ומטעה את הציבור (כנראה כי זה מספר שקל להפחיד איתו את הציבור). (הנתון נלקח מתוך הדוח של צ'מנסקי בן שחר, אותו ניתן למצוא בפוסט דרושה: חוות דעת כלכלית)

batyam_defecit
"דרוש – גרעון מצטבר של של 2 מיליארד שקלים. המוצא הישר יבוא על שכרו"

ועוד הערה בנוגע לאיחוד, צריך לומר שההתנהלות של האוצר מול בת-ים, התנהלות שקיבלה התייחסות במהלך הדיונים של הועדה, מעלה תהיות לגבי הסינכרון בין היושבים באוצר (מדובר באותו אדם באוצר שתמך באיחוד במהלך הדיונים)

חוק ההסדרים

שני חוקים שעקבתי אחריהם בבלוג אושרו בועדת הכספים לטובת קריאה שניה ושלישית – קרן הארנונה ומיסוי על דירה שלישית. בנוגע למיסוי על דירה שלישית, טרם עיינתי בנוסח החוק שאושר אתמול אבל אני בספק אם מישהו התייחס לכך שהחוק הזה עושה צימוד אסור בין מס עירוני (שטח הנכסים נלקח מתוך חיוב הארנונה) ומס נכסים, ככה זה שהאוצר מחליט להעביר את החוק ויהי מה.
עדכון: לאור הכתוב בכתבה הזאת על הנוסח המאושר, נראה שברשויות בהן יש ברוטו-ברוטו לא יהיה צימוד שכזה (כי ברוטו-ברוטו תמיד גדול משני השטחים האחרים) ובכך בוטל החשש שלי שהמס הזה יביא את האוצר לדחוף לשיטת ברוטו-ברוטו.
לגבי קרן הארנונה, כבר התייחסתי לנושא בעבר ונראה שמספר הרשויות הבודדות שבאמת יאבדו את הכסף (משמעותית פחות מ-55 רשויות) הולכות לעבור תוכנית גמילה של 4-6 שנים. אני כותב שוב את מה שכבר כתבתי – התנאים לחלוקת הכספים יהונדסו כך שמרבית הרשויות שמאבדות את הכסף יקבלו אותו חזרה, בעיקר בגלל הפגיעה המשמעותית הצפויה לבאר שבע.

הסכמי הגג

מדינת ישראל חתמה עד כה על 11 הסכמי גג עם רשויות מקומיות (עפולה חסרה בכתבה של דה מרקר) ולמרות שבכתבה נטען שמדובר על שוחד בשביל לעודד ראשי רשויות לבנות יח"ד, האמת יותר מורכבת מזה. קודם כל, צריך לעודד כמה שיותר הרחבה וגידול של הערים הגדולות והבינוניות בישראל (לדעתי צריך הסכם גג עם ת"א שיתמקד בהגבהת מרכז ת"א במסלול תמ"א 38). המחיר שהמדינה משלמת לרשויות הוא בטווח הארוך זול ביחס לעלות קידום בניה בפריפריה וערים קטנות וחלשות. שנית, ההסכמים הללו הם מלכודת דבש ובספק אם היה צריך לחתום עליהם עם חלק מהרשויות ברשימה. מתוך הרשויות שחתמו על ההסכמים, להערכתי רק 4 יכולות לעמוד בהם בלי להיפגע – הרצליה, ראשון לציון, באר שבע ונתניה (בסדר הזה). כל שאר הרשויות, שהיו במצב טוב (נכון למועד חתימת ההסכם), לא בהכרח יעמדו בגידול המשמעותי במספר התושבים, במיוחד שקצב הגידול של מתחמי התעסוקה בהן (שמהווים את הבסיס הכלכלי לטווח ארוך), לא יהיה מספיק בשביל להדביק את הגרעוניות שייצרו יח"ד החדשות. בראש העין כבר הבינו שהם כרו לעצמם בור גדול (הכתבה הזאת אינה הראשונה בנושא), אבל ב-5 השנים הקרובות נראה כתבות כאלה גם על רשויות אחרות שחתמו על ההסכמים הללו.

קיבלתי את ההסכמים החתומים מהמדינה ואני מקווה לפרסם בתקופה הקרובה ניתוח של ההסכמים מנקודת מבט ראלית תוך התייחסות לשאלה החשובה ביותר בנוגע להסכמים האלה – "מה יקרה קודם? הרשות תיכנס לגרעונות/תצמצם שירותים או שהרשות תיצלח את ההסכם".
אין סיכוי שמי מהגורמים הממשלתיים שקידמו את ההסכמים האלה (רמ"י, האוצר והשיכון) שאל את עצמו את השאלה הזאת – לידיעת אנשי משרד הפנים שיצטרכו להתמודד עם התוצאות (אחרי שיגמר שלב הטחת האישומים ההדדיים וחיפוש האשמים).

תגובה אחת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s