להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו

ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים ב-26.7.17 בדיון בנושא העברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך לירושלים, זאת הזדמנות מצוינת להסביר למה מדובר על החלטה שהיישום שלה שגוי מיסודו ולמה עיריית ירושלים ומדינת ישראל דנה את כולנו להמשיך לסבסד את בירתנו, על אף שיש לה פוטנציאל להיות עצמאית. להמשיך לקרוא

הסכמי גג לכולן!

הסכמי הגג שעליהם חותמת המדינה הרשות המקומית הם הסכמים שמטרתם האצת שיווק יח"ד החדשות בתחומי הרשות, בדגש על תוכניות עתירות מגורים. הסכמי הגג הראשונים שנחתמו ב-2013 הובלו ע"י האוצר, משרד השיכון ורמ"י (שהראשונים עוד היו שותפים להסכמים) כחלק מהתוכנית לטיפול במשבר הדיור. התמריץ שניתן לרשויות המקומיות לטובת חתימה על ההסכמים הוא מימון מוקדם ומלא של תשתיות העל כמו גם של התשתיות העירוניות אשר עד להסכמים אלה מומנו ע"י היטלי ההשבחה שקיבלה הרשות בסמוך להגשת הבקשות להיתרים מטעם היזמים.

ברשומה הקודמת התייחסתי ליכולת של הרשויות המקומיות להתמודד עם נפח וקצב הבינוי שמוגדרים בהסכם. לאור העובדה שיש מספר רשויות שיתקשו ו/או לא יעמדו בהסכם, נשאלת השאלה למה רשויות רוצות וחותמות על הסכמי הגג? להמשיך לקרוא

איך מזהים הסכם גג טוב?

מאז סוף 2013 ועד להכרזת מנכ"ל רשות למקרקעי ישראל שהסכמי הגג מיצו את עצמם, חתמה המדינה על הסכמי גג עם 19 רשויות. אחת מאבני היסוד של הסכמי הגג מול הרשויות הוא עקרון שהתשתיות מגיעות לפני התושבים, זאת מתוך רצון לשנות את המציאות שבה הרשויות המקומיות בונות את תשתיות ציבוריות (בעיקר חינוך) רק לאחר שכבר התחילו לבנות את הבניינים.

הכוונות של יוזמי מסלול הסכמי הגג היו טובות להמשיך לקרוא

מודיעין – עיר מתוכננת למשעי

מודיעין היא העיר הראשונה בישראל שתוכננה מראשיתה לפרטי פרטים (ע"י משה ספדיה). מודיעין אושרה בשנת 1990 באופן רשמי, הקמתה החלה בשנת 1994 וראשוני התושבים אכלסו אותה בשנת 1996. בשנת 2001 קיבלה מעמד עיר ובשנת 2003 הוחלט לאחד אותה עם הישובים הסמכוים מכבים ורעות, איחוד שנעשה רשמי בשנת 2004.

העיר מודיעין, על 88 אלף תושביה (סוף 2015), אינה באמת "עיר" מתפקדת להמשיך לקרוא

מחשבון הארנונה של ישראל

לפני שנה וחצי השקתי יחד עם הילה ורון מדעתה דמו קטן שמראה איך השקיעה העיר ת"א בתושביה בשנת 2015 לפי פרופיל תושב משתנה. כתבתי על זה פה והדמו ההוא לא התפתח מעבר לאותו תקציב.

כבר מעל לחצי שנה עברה מאז שהילה ורון מדעתה, ערן ואבירם מארקיס ואני עובדים על מחשבון חדש, הרבה יותר בשל, הרבה יותר חכם ומקיף. מי שעוקב אחרי הפוסטים האישיים שלי ראה מדי פעם התייחסויות לשקיפות/אטימות של רשויות מקומיות בנוגע לתקציב שלהן, זה בגלל שלא היה קל להשיג את 19 התקציבים העירוניים שאיתם אנחנו משיקים את המחשבון הארנונה החדש – citytax.co. להמשיך לקרוא

בהכל אשם המנגנון המוניציפלי

בתחילת מאי התקיים הדיון ה-13 של ועדת איחוד ת"א בת-ים. אחרי שכל הגורמים המעוניינים באיחוד (עיריית ת"א, האוצר) הציגו בדיונים הקודמים את כוחה הרב של ת"א והיתרונות הרבים שהם רואים באיחוד עבור תושבי בת-ים, הדיון הפעם התרכז בתרגיל התיאורטי של איחוד הרשויות בהיבט הכספי והתכנוני להמשיך לקרוא

'למרות השקעה של מאות מיליונים, חיפה לא הצליחה להפוך לברצלונה' | מגזין 1.92 העיר התחתית, חיפה

ניתוח חכם ופשוט מדוע ניסיון לאלץ את המציאות בעיר התחתית נכשל

'למרות השקעה של מאות מיליונים, חיפה לא הצליחה להפוך לברצלונה' | מגזין 1.92 העיר התחתית, חיפה.

100 = 257

אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: ערן, תיארת את המצב של עיריית בת ים כמדממת. למעשה אפשר להגיד שהכתובת הייתה על הקיר הרבה שנים. האוצר נקט באיזושהי פעולה לנסות למנוע את זה, או שחיכה שזה יגיע למועד הזה, בשביל להציג מצגת כזאת או אחרת.
מר ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר: אני חושב שמדובר בשיח של ממשלה, אני לא יודע מה זה אוצר. כממשלה, הדברים ידועים למשרד הפנים ומשרד האוצר לאורך שנים, כן אנחנו מכירים הרבה מאוד בעיות בשלטון המקומי,
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: לא, אני שואל ספציפית אם האוצר נקט באיזושהי יוזמה, הצעה וכו', ספציפית לנושא של בת ים.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: אני חושב, תסלח לי שאני פשוט מתערב. זאת לא שאלה שצריכה להיות מופנית לאוצר, למרות שמי שעומד מאחורי זה האוצר.
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: יש פה אינטרסים ספציפיים מנקודת מבטו.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: אני אסביר, אני אסביר למה אני אומר את זה, גם לקשור את מה שגילה אמרה קודם. בסופו של דבר, אם יש משהו לא מדויק, יסלח לי ערן רק בכדי לדייק, זה הטענה שזה לטווח קצר, הסיפור של צדק חלוקתי, ברגע שנחתם אותו צו, מבחינת הרשות המקומית זה לנצח, זה לא שהצו בנוי בצורה כזאת, שבעוד שלוש שנים, מודיעים לרשות זהו, מרגע זה ואילך,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: תלוי מה יהיה מצבה של הרשות.
מר ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר: הכוונה שהפתרון
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: רק תנו לי, רק תנו לי להשלים,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: תלוי מה יהיה מצבה של הרשות,
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: נכון, לכן אני אומר, מי שקובע את נבכי הזמן והיקף, כי הרי יש פה נוסחה, זה לא פיקס פרייס, זה מצבה של הרשות מה שגילה אומרת,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: של הרשויות גם התומכות,
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: המקבלות והנותנות, וזה מה שקובע אם זה מצטצמם או מתרחב, אבל זה כן פתרון קבוע, רגע, רגע אני רק רוצה לדייק. זה לא השנים, אלא מצבן של הרשויות קובע מה הם משכי הזמן, לגבי מה שאמרת, בסופו של דבר זאת הייתה אחריות של משרד הפנים להתמודד עם המצב הזה, ומשרד הפנים מוגבל בכלים שלו,
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: בגלל זה שאלתי, כי משרד הפנים מוגבל.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: רגע, משרד הפנים מוגבל בכלים שלו, הממשלה קבעה שהפתרון לפער בין הוצאות להכנסות לרשות מקומית, זה אותו כלי שערן מתייחס אליו, מענק האיזון ואני אומר פה באחריות מלאה, גם אם עיריית בת ים, וגילה יכולה לתקן אותי, הייתה מקבלת במהלך כל השנים מענק מודל מלא, נניח היינו מייתרים את הטיעון שהאוצר לא פועל בצורה, על פי אותה וועדה ולא נוקט בעמדה שהוא היה צריך לנקוט, להעמיד את מלוא התקציב, נניח ואלה הטענות כלפי האוצר, שאני באמת טוען אותם, אני חושב שיש צדק לטענה
מר ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר: הוא באמת טוען אותם,
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: ואני חושב שהם טענות נכונות וצריך להילחם עליהם, אבל גם אם הייתי פורס עכשיו שנים אחורה ומעמיד לבת ים כל השנים מענק מודל מלא, לא את החלק היחסי, שמונים או שמונים ו—, היינו בסופו של דבר מגיעים לאותה בעיה, אולי בהיקף פחות חריף, אבל בת ים הייתה נדרשת למכור נכסים,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: היא לא יכולה להתאזן בעזרת מענק האיזון
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: היא לא יכולה, כי זה במקום שלושים ומשהו, יהיה שלושים ושישה, שבעה, שמונה,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: אלא אם היא תוריד מאוד את השירותים.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: זה לא הפער, זה לא הגירעון המובנה שלו.

להמשיך לקרוא

תקציב ת"א – יפו 2015

שלי דביר וציפי ברנד, חברות מועצה בעיריית ת"א – יפו, פירסמו פוסט הקורא לתושבי ת"א לעיין בתקציב 2015 של ת"א (רגיל ופיתוח), להעיר הערות ולשלוח לה להתייחסות בישיבת המועצה ביום שני הקרוב (29.12 בשעה 18:00). כאחד שמנוסה בעיון וניתוח של תקציבים רגילים אני יכול להבין את הפניה – אין לאדם אחד או שניים סיכוי לעבור על תקציב ענק כמו של ת"א (380 שורות הכנסות, 7000 שורות של הוצאות) מבלי לשרוף על זה לפחות שבוע עבודה מלא, אם לא יותר (הערכה שלי היא שלי לבד יקחו 30-40 שעות לאיטרציה ראשונה ולי יש ניסיון). מכיוון שפניות מסוג זה הן אלה שהביאו אותי לנבור בתקציבים לפני שנתיים, החלטתי לעזור ולתרום למאמץ בדרך הכי טובה שאני יכול בפרק הזמן הקצר שקיים – להפוך את התקציב של ת"א למסמך יותר נגיש וקל לעיבוד. על הדרך הוספתי את הנתונים מקובץ התקציב של שנת 2014 ככה אפשר לקבל יותר מושג על התפתחות של תקציב רגיל (מאד שימושי) PIVOT TLV הוא קובץ שמסודר במיוחד בשביל להשתמש בטבלאות Pivot Table באקסל, ככה אפשר לשחק עם הנתונים ולהציג אותם בחיתוכים שונים, בשנים שונות ולחפש מה שמעניין את אותו אדם שעובר על התקציב, לפני שהוא מחפש את השורות הבודדות בתקציב עצמו. יצרתי גם כמה גרפים שאפשר להשתמש בהם לצורך תצוגת הנתונים. שימו לב שלכל טבלה יש בפינה הימנית עליונה פילטר שמאפשר לצמצם את כמות הנתונים שאתם רוצים. TLV2015Budget הוא קובץ שדומה לקבצים ששלי דביר פירסמה, רק שהוא מכיל גם עמודות שכוללות השוואה בין תקציבים שונים (היחס בין סעיפים דומים מתקציבים שונים). השימוש בכלי הזה נועד בכדי לאתר את הפערים בתכנון התקציב:

  1. שינוי התקציב בפועל בין 2012 ל-2013 מאפשר לראות את המגמה האמיתית בתקציב
  2. ההבדל בין תכנון תקציב 2013 לתקציב בפועל מאפשר לראות האם התכנון באותה שנה תאם את הציפיות
  3. ההבדל בין תכנון תקציב 2014 לתקציב 2013 מעיד על הציפיות של ההוצאה/הכנסה לשנת 2014 וגם על ההתאמה אל מול המציאות שתוכננה לשנת 2013
  4. ההבדל בין תכנון תקציב 2014 לתכנון תקציב 2015 מעידה בעיקר על התוצאה בפועל שצפויה בתקציב 2014 (תיקון התכנון בהתאם לציפיות בפועל)

אפשר להסתכל על השינויים בנפרד או כמקשה אחת, לשיקולכם, אפשר גם להיעזר באתר של התקציב המקומי הפתוח בכדי לשפר את ההתמצאות, אפשר גם לקבל קצת רקע מניתוח שעשיתי לת"א לפני שנה וחצי.

תשתמשו במפתח הצבעים או בפילטרים בכדי להתמקד בתחומי העניין שלכם ותעירו/תאירו הערות. בקובץ יש גם "בונוס" – תשובה לשאלה הנצחית "מה מממנת הארנונה שאני משלם?" זו הזדמנות פז להכיר יותר טוב את התקציב של העיר שמשקף את המדיניות של קברניטיה – אל תפספסו אותה ותזכרו – כל רבעון מתכנסת ועדת הכספים של המועצה ושם אפשר לעשות שינויים. אם לא הצלחתם לשנות את התקציב ביום שני, תוכלו ללחוץ לשנות אותו כל השנה – הכוח בידיים שלכם! המשך יבוא…

עדכון 4/1/14 – החלפתי את הקבצים לאחר שמצאתי שגיאה מעצבנת שנובעת מהאופן שבו פועלת פונקצית Index והעובדה שעיריית ת"א משתמשת בקודים זהים לסעיפים שונים. השפיע רק על הסעיפים הנוגעים לתכנון 2013

האם בת ים היא הראשונה שתאוחד לתל אביב?

ביום רביעי ה-19 לנובמבר 2014 התייצבתי בקומה 9 בבניין הממשלה ברחוב בגין בת"א לדיון מס' 6 של הועדה שדנה באיחוד בת-ים ת"א והצגתי את עמדתי בנוגע לאיחוד הערים או חלוקת ההכנסות בין הערים. למי שעקב אחרי הפוסט הקודם שלי בנושא ישים לב שקצת שיניתי את הטון ביחס העמדה הראשונה שהצגתי. בכדי להבין מהיכן הגיע השינוי, צריך לחזור אחרונה שבועיים ל-5.11.14, ישיבה מס' 5, הישיבה הפתוחה הראשונה של הועדה, הישיבה בה הציגו בת-ים ות"א את עמדותיהן ביחס לאיחוד או החלוקה. להמשיך לקרוא