תושבי המדינה לא אוהבים את מס הארנונה, אין בכך כל חדש. אך חלק מתושבי הרשויות גם קיבלו את הזכות לקטר על היטל השמירה אותו גובה הרשות לטובת חיזוק מערך הפיקוח העירוני. רצה המחוקק ובניגוד לארנונה, הסמכות לגביית היטל שמירה ניתנה לרשויות לפי צו שעה – חוק בעל תוקף מוגבל אשר דורש הארכה על מנת שרשויות יוכלו להמשיך לגבות את ההיטל. החוק שאיפשר לגבות היטלי שמירה נחקק בשנת 2011 ומאז הוארך כבר ארבע פעמים ואיתו הסמכות של הרשויות לגבות היטלי שמירה.

רזרבה תקציבית היא סעיף תקציבי המשריין כספים לא צבועים לטובת הוצאות בלתי צפויות. ברשומה על התחייבויות תלויות התייחסתי לצורך ברזרבה תקציבית ככלי להתמודדות עם הסיכון שיש לרשויות המקומיות בהפסד בתביעות שיש כנגדה בתחומים שונים. האמירה שלי הובילה לתגובה שהובילה לעדכון של הרשומה, אבל יש מקום להרחיב כי שיריון כספים לרזרבה היא סוגיה ניהולית, לא רק סוגיה תפעולית. ברשומה הקרובה אתייחס להשקפתי בנושא, כאשר ההתייחסות היא לתקציב השוטף ולא לתקציב הפיתוח.

הלמ"ס פרסמו היום את האשכולות הסוציואקונומיים ברמת השכונות ב-81 רשויות בישראל. שיחקתי עם המספרים והגעתי לשתי תובנות:

בשנים האחרונות יש בישראל פריחה בשיח על החשיבות של תכנון עירוני אינטנסיבי מוטה הולכי רגל – תכנון צפוף, רשת רחובות אורתוגונלית צפופה, ניצול קרקע יותר משמעותי, עירוב שימושים ובתמצית – חזרה לתכנון הערים שלפני עידן המכוניות וקונספט "ערי גנים". עיקר השיח נסוב סביב היתרונות של תכנון כזה לאנשים, על היתרונות של תכנון זה לאוכלוסיות מוחלשות מבחינת ניידות ועל ההשפעה שיכולה להיות לו בצימצום הצורך במכוניות פרטיות. להמשיך לקרוא ←