עדכון מה-28/5/21 – יאיר אסף שפירא ממכון ירושלים לחקר מדיניות הוציא על הנושא רשומה, הזדמנות מצויינת לשתף בכדי שתוכלו להשוואת מה קורה לאורך השנים

נתחיל מהעדכון (19 לפברואר 2017)

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.402~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.709 מיליון תושבים ב-247 רשויות. (ירידה ביחס לשנה שעברה וגם הפער בין בסיסי הנתונים הצטמצם). הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ citizens-of-israel-end-of-2015.

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.24~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.72 מיליון תושבים ב-247 רשויות.
הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ Citizens of Israel – end of 2014.

למה זה תלוי את מי שואלים?

כשהתחלתי לשלב בבסיס הנתונים שלי בין נתוני הלמ"ס ונתוני משרד הפנים שמקורם ברשויות המקומיות (שמקבלים אותם מרשם האוכלוסין), שמתי לב לפערים בין מספר התושבים לפי ספירת הרשות ומספר התושבים לפי הלמ"ס (שלוקח את הנתונים מרשם האוכלוסין של משרד הפנים)

"תוצר לוואי" של הרחבה נוספת שאני מבצע לאחרונה לבסיס הנתונים שלי היא היכולת להציג את הפערים בגודל האוכלוסיות בערי פורום ה-15.

כשאני ראיתי אותם בפעם הראשונה השאלה הראשונה שעלתה לי בראש היא "איפה בארץ קיים הפער המשלים?" או במילים אחרות, איפה חסרים כמעט 400 אלף תושבים ברחבי הארץ (בהנחה שבאותם ישובים קיים הפער ההפוך – נתוני הלמ"ס גבוהים מנתוני הרשות). כנראה שעד שלא יבצעו את ההשוואה עם כל הישובים בישראל, לא נדע.

על הדרך בדקתי אם יש דפוס ועיקביות בפערים. הגרף הבא מציג את הפערים באחוזים כאשר גודל הנקודה מייצג את סטיית התקן (אין משמעות לציר X). למעט רעננה, חיפה ורמת גן, הפערים עיקביים, אך קשה לי לשים את האצבע על דפוס בפערים.

קובץ הנתונים עם המידע muni.vs.census

מאז שפירסמתי את הפוסט ב-3/9 התייחסתי לכמה תגובות בעמוד הפייסבוק והבנתי שחסר לפוסט הזה משהו חשוב – התייחסות לשאלה "מה זה משנה כמה תושבים יש ברשות המקומית?"

מספר התושבים ברשות המקומית משפיע על מספר דברים הנוגעים לרשות:

1. מספר חברי המועצה ברשות – בעלי זכות הבחירה ברשות קובע את מספר המושבים במועצה ואת מספר סגני ראש העיר בתשלום שניתן למנות. בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2013 פורסמו מספר התושבים ומספר בעלי זכות הבחירה בכל הרשויות – מספר התושבים ברשימות קרוב מאד לערכים שפירסמו הרשויות ב-2012 מאשר לאלה שפירסמה הלמ"ס באותה תקופה.

2. תכנון עירוני – תמ"א 35 שקובעת צפיפות בניה מינימלית ומקסימלית ברשות מתייחסת למספר התושבים ברשות כקריטריון למעבר בין מדרגות צפיפות הבניה. כאשר עיר במחוז מרכז עוברת את רף 50,000 התושבים, הצפיפות המינמלית והמכסימלית עולה. מקום נוסף שבו קיימת חשיבות למספר התושבים הוא בתכנון של תוכניות מתאר עירוניות, נושא מקודם היום מאד חזק ברשויות רבות עקב העצמאות שניתנת לועדה מקומית של רשות שתוכנית המתאר שלה אושרה. לדוגמה כאשר פירסמו לראשונה את תוכנית המתאר של ת"א בשנת 2011 הוצב לעיר יעד של 435 אלף בשנת 2025, אשר נגזר ממספר התושבים בשנת 2008 כפי שהופיע בנתוני הלמ"ס – 393 אלף… רק שלפי הרישום של העירייה באותה שנה היו בעיר כבר 480 אלף תושבים, מה שאומר שהמכסה הסתיימה עוד לפני שהתוכנית אושרה (אופס…)

3. יוקרה, אגו, תפיסת החשיבות של ראש העיר ותושביה

עוד סיבות יתקבלו בברכה

עדכון מה-11/11: פניתי בסופו של דבר ללמ"ס ושאלתי אותם על הפער, זו התשובה שקיבלתי:

תמיד יש הפרשים בין הנתונים של למ"ס לעומת נתוני משרד הפנים.

אנחנו עושים מפקד אוכלוסין פעם בעשור ואז מעדכנים בצורה יותר מדויקת כמה תושבים יש בכל יישוב.

משרד הפנים לא לוקחת בחשבון את היורדים ולמ"ס כן לוקחת בחשבון.

המדינה מתייחסת לנתונים שלנו ולא של משרד הפנים היות שהנתונים שלנו יותר מדויקים.

המקור של למ"ס זה מפקד+ קבצים מנהליים של משרד הפנים לגבי לידות, פטירות ועולים.

למשרד הפנים יש קבצים מנהליים אך הם לא עורכים מפקד.

זה מסביר את הפער.

בברכה,

יחידת המידע

אם כך, יש מעל 400 אלף תושבים יורדים (כאלה שעדיין מחזיקים באזרחות ישראלית), רובם מהערים הגדולות. זה מעלה סוגיה מעניינית אחרת – כמעט 5% מאזרחי ישראל לא נמצאים בה באופן קבוע. מעניין איפה אנחנו ביחס לעולם?