מדד יוקר הארנונה

פוסט זה עודכן ונערך מחדש בעקבות עדכון בסיס הנתונים, ייתכנו הבדלים קטנים מול הפוסט המקורי שפורסם בינואר 2014.

עדכון מה-26/6/17: אם אתם רוצים לראות את העדכון האחרון למדד יוקר הארנונה, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה של תחזית הארנונה לשנים הבאות. אם אתם רוצים להבין למה מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים מכוני דירוג האשראי שגויים, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה בנושא. אם אתם רוצים לראות כמה כסף אתם מקבלים על הארנונה שלכם, בשביל זה יש את מחשבון הארנונה.

צו הארנונה העירוני הוא מסמך מתסכל. ריבוי הגדרות לסוג הבניין, שיטת החישוב של התעריף תלויה במדרגות אשר בינם ובין המימדים האמיתיים של הדירה קשר קלוש, אזורי הארנונה שלעיתים לא משקפים את מצב השכונה או מצב תושביה ובנוסף על הכל, המדדים המופיעים בעיתונות לרוב מטעים בכל הקשור להשוואה בין יוקר הארנונה למגורים של הרשויות.

פוסט זה הוא המשך לשני פוסטים שכבר כתבתי (הראשון מסביר קצת על ארנונה והשני על איך אפשר לתקן את הארנונה כך שהגביה תתאים ליכולתו הכלכלית של התושב) והוא יתרכז במדד שפיתחתי לצורך השוואה בין יוקר הארנונה של רשויות שונות.

להמשיך לקרוא

מס הארנונה – חלק שני

אחרי שהסברתי קצת על ארנונה למגורים, אפשר לדבר על הארנונה עצמה.
יצא לי לראות מספר צווי ארנונה של רשויות שונות, דיברתי עם הרבה פעילים, תושבים וגם יצא לי להשתתף בכמה דיונים בכנסת בנושא. רשומה זו עודכנה בכדי לשקף את סטטוס העדכני של הידע שהצטבר בבלוג.

להמשיך לקרוא

עדכוני הארנונה ברשויות

בחודש הקרוב יוגשו לאישור תקציבי הרשויות לשנת 2014. אחד המרכיבים בתקציב שעלה לכותרות הוא העדכון בתעריפי הארנונה מורכב מהעדכון "האוטומטי" שמאשר משרד הפנים ועדכון ספציפי שמבקש כל רשות, עדכון שלרוב נוגע בתעריפים מסויימים או באופן חישוב הארנונה עבור סוג נכסים מסוים. העדכון האוטומטי חושב בין 2007-2013 לפי נוסחה "טיפשה" – כ-50% מהמדד, 50% מהשינוי עדכון השכר הציבורי, כאשר מכפילים את הסכום הזה ב-80% "מקדם התייעלות". אם בוחנים את העדכון האוטומטי מגלים שהשנה העדכון חריג במיוחד בגודלו – מעל 3%. מה בדיוק קרה השנה? קודם כל מקדם ההתייעלות בוטל ולכן הריסון של ההעלאה האוטומטית בוטל והיא היום = (מדד + עדכון שכר)*0.5. מעבר לעדכון זה, ב-57 רשויות "עצמאיות" שהלווה למדינה 450 מיליון ש"ח אושרה העלאה נוספת של התעריף ב-0.3%. הבעיה המרכזית בכל העדכון הזה היא אופן החישוב של המרכיבים השונים – בפועל מרכיב השכר של עובדי הרשות שאינם עובדי חינוך ורווחה הוא בממוצע כ-33% מהוצאות העצמיות של הרשויות (לפי נתוני 2011), כאשר יש שונות רבה בין רשויות (71% מקסימום, 13% מינימום). הנוסחה אינה מתחשבת במשקלו של המרכיב בכלל ולכן "מפלה לרעה" את התושבים של הרשויות שמוציאות פחות מ-50% מהכנסתן העצמית על שכר מוניציפלי, המצב רשויות רבות בדקתי מה קורה אם מתקנים את הנוסחה ולא מבטלים את מקדם ההתייעלות ומצאתי שמדובר על פער של 1.3% בהעלאת הארנונה. משמעותי לתשלומי הארנונה למגורים, עוד יותר משמעותי לארנונה לעסקים (שגבוהה בין פי 3 ל-6 ביחס לארנונה למגורים). התוצאה הסופית, כאשר הפער מתייחס לכמה הנוסחה של 2014 גדולה יותר מהנוסחאות האחרות

פער מול הנוסחה המעודכנת של 2014 רשות נתמכת רשות עצמאית
פער מול הנוסחה המקורית 0.67% 0.67%
פער מול חישוב מתוקן (30%) עם מקדם התייעלות 1.32% 1.32%
פער מול חישוב מתוקן (30%) ללא מקדם התייעלות 0.81% 0.81%

הרשויות "מרוויחות" על חשבון משלמי הארנונה בגלל נוסחה "טיפשה" ומן הראוי שראשי הרשויות יעשו "תיקון" ולא יגבו את הפער שהם מקבלים בגלל נוסחה זו. ועוד אנקדוטה מעניינת – דווקא במעלות תרשיחא, הרשות שראש העיר שלה הוא גם יו"ר המרכז לשלטון מקומי, השכר המוניציפלי מהווה 71% מההכנסות העצמיות, כך שתיקון של הנוסחה לפי החלק היחסי הממוצע של מרכיב השכר בהכנסות העצמיות פוגע ברשות שלו באופן המשמעותי ביותר… חישוב נוסחת עדכון לארנונה 2014 (כולל מידע על שנים 2010 ו-2009 שלא מופיעים בפוסט)

גבעתיים

גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה. להמשיך לקרוא