הרשויות המקומיות החלשות מקוששות מטבעות במקום שטרות

תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר באמצע נובמבר ועל אף החלטה 361 של הממשלה, תיקצוב דיפרנציאלי של החינוך והרווחה ברשויות המקומיות לא נכנס לתוכו. הממשלה והשלטון המקומי החליטו ככל הנראה להמשיך ולהדיין בנושא עד שיגיעו לנוסחה המוסכמת אל מול החלטה 361. רק שכל פתרון מוסכם שמתבסס על החלטת הממשלה הזאת יהיה שגוי ובבחינת בחירה בפתרון הגרוע ביותר שלא באמת מתמודד עם הבעיה.

מהי בעצם החלטה 361? להמשיך לקרוא

"לא בדיוק" הוצאה נורמטיבית לתושב

ה"הוצאה הנורמטיבית לתושב" היא מונח בנוסחת מענקי האיזון אשר מגדיר מה צריכה להיות ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות. החישוב של ההוצאה הנורמטיבית מבוסס על נוסחה התלויה במספר התושבים ברשות תוך שילוב של מקדמי תיקון מבוססי רמה סיוציואקונומית, מדדים גיאוגרפיים (למועצות אזוריות) ומדדים דמוגרפיים. יש הרבה שאלות שעולות כאשר מדברים על "הוצאה נורמטיבית" – מאיפה מגיע המספר/נוסחה של ההוצאה הנורמטיבית? האם מקדמי התיקון בהכרח מייצרים את התיקון הנדרש? האם ההוצאה הנורמטיבית אמורה לשקף את "סל השירותים לתושב" הבסיסי או המורחב שאמורה לתת לנו הרשות המקומית בה אנחנו גרים?
חלק שני בניתוח של מענקי האיזון. להמשיך לקרוא

"לפרק" את מענק האיזון – סקירה

הסיוע שאני נותן לאנשים המצויינים שמובילים את מחאת הארנונה יצר לי הזדמנות שבזכותה נפגשתי עם אנשי האוצר שאחראיים על תחום תקצוב השלטון המקומי. במהלך הפגישה דיברנו על מבנה הארנונה ועל הגישות השונות לשנות את המבנה הארנונה "למשהו יותר טוב". אחרי שציינתי שיש גישות שלא ניתן ליישם בגלל היעדר סל שירותים לתושב, הפתיע אותי אחד הרפרנטים ואמר שלאוצר יש אומדן לסל שירותים לתושב – המודל שפותח ע"י ועדת גדיש לטובת חישוב של מענקי האיזון לרשויות. האמת היא שבאותו זמן מענק האיזון היה מבחינתי משהו שאני יודע שקיים אבל לא ממש מעניין אותי (כי הוא לא הכנסה עצמית) ולכן התשובה הזאת תפסה אותי לא מוכן להמשיך לקרוא