שלטון דו-רובדי עירוני

הקדמה

ביזור הוא כלי שלטוני בעל מאפיינים כלכליים מובהקים – הורדת סמכויות לרובד "נמוך" יותר בהיררכיה, בין אם רובד שלטוני או רובד תפעולי, על מנת לייעל את אספקת השירותים. המקור ליתרונות הכלכליים של הביזור נובע מהמאפיינים הכלכליים של אספקת שירותים – כאשר שירות ניתן למספר קטן של משתמשים, העלות למשתמש גדולה (בגלל תקורות קבועות) וככל שמספר המשתמשים גדל, העלות השולית לכל משתמש יורדת עד שהשירות מגיע לאיזון – העלות השולית לכל משתמש נוסף אפסית והיקף המשאבים לאספקת השירות גדל בפרופורציה לינארית למס' המשתמשים. אבל יש גם צד שני – יעילות באספקת שירותים היא לא עקומה אסימפטוטית יורדת (עקומה יורדת שהשואפת לערך קבוע) כי אם עקומה U, אותו חסרון לגודל שפעמים רבות "נשכח" כי הוא אופייני לערים גדולות עם הרבה תושבים, ערים שאין מספיק מהן בישראל בשביל לזהות את אותו חסרון לגודל חמקמק. באופן אינטואיטיבי אפשר לקשר את הסיבות לחסרון לגודל לכשל שוק מסוג מונופול – השירות שמסופק לתושבים ניתן על ידי גורם בודד וגדול שאינו נדרש להתייעל, אין לו תחרות ואין לו סיבה לשנות את התרבות הארגונית שלו בכדי להגיע לייעול באספקת השירותים או להתאים אותם למנעד הצרכים המגוון של התושבים – אותו גוף מספק שירות המספק את הצורך הממוצע ובכך לא מתייעל במקומות בהם התאמת השירות לצרכים יכולה להוביל לחסכון.

להמשיך לקרוא

האם יש יתרון לגודל בשירותי חינוך?

משרד האוצר מדבר רבות על הצורך באיחוד רשויות כאשר אחת הסיבות ליתרון באיחוד הוא היתרון לגודל, כאשר יתרון לגודל ברשויות יכול לבוא לביטוי במספר מישורים – גודל הארגון (יחס מספר העובדים למס' התושבים, יכולת ביצוע), יכולת לתת שירותים (גודל המצדיק הקמת שירות) וכוח מיקוח (מול ספקים). כמי שבחן נתונים של רשויות רבות, ראיתי לא פעם חסרון לגודל, במיוחד בהקשר של גודל הארגון, אבל לא התעמקתי בסוגיה. לאחרונה נקלעה לידי הזדמנות ללמוד את הפרוגרמה של להמשיך לקרוא