סיכום מקומי – פברואר

השבוע שלחו לי מוורדפרס הודעת ברכה אוטומטית של יום שנה שמח. עברו שלוש שנים מאז שפתחתי את הבלוג, פעולה טכנית קצרה  שהכניסה אותי יותר ויותר לתוך עולם הרשויות המקומיות והכלכלה המוניציפלית. מאחל לי שתהיה שנה רביעית מעניינת ולכם שלא תשתעממו/תתיאשו ממני.
ונמשיך לסיכום. להמשיך לקרוא

מבנה הארנונה העירונית במשוואה של פיתוח הקרקעות ברשויות בישראל

מכון גזיב גלוב פירסם בדה מרקר מסקנות של מחקר בנוגע לתמריץ שיוצר מבנה הארנונה לבנייה לתעסוקה על חשבון הבנייה למגורים ברשויות המקומיות. בעוד שנקודת המוצא של המחקר שמבנה הארנונה ומבנה ההוצאות של הרשויות יוצר תמריץ לבנייה לתעסוקה, בין נקודת המוצא והמסקנה אנו מובלים דרך הצגה מגמתית של נתונים אשר שמתעלמת מגורמים רבים ואף נסתרת ע"י נתונים זמינים.
החלטתי לבדוק את הנתונים הזמינים ולבחון האם יש אמת בטענות החוקרים. גילוי נאות – גם אני מציג את הנתונים שנוח לי להציג. להמשיך לקרוא

מס הארנונה – חלק ראשון

גובה הארנונה ואופן החישוב שלה הפכו לאחרונה לנושא חם בעקבות העליה האחרונה והחריגה של 2014.
ישנו בלבול רב בנושא זה – איך מחושבת הארנונה, מדוע היא מחושבת ככה, מי מחליט כמה מעלים, מהו גודל הנכס ועוד שאלות לא מעטות.
חוסר הידיעה הזה משרת מאד את הרשויות – כאשר אדם לא מבין על מה גובים ממנו כסף, איך הוא יכול לייצר טיעון חזק כנגד שיטת הגביה?
בעקבות שיחות שהיו לי בתקופה האחרונה עם חברים מהמשמר החברתי המקומי במספר ערים, החלטתי לכתוב מדריך קצת שיעזור לכל אחד למצוא ולקרוא את צו הארנונה של עירו, מתוך תקווה שהשאלות שיצופו יאפשרו את המשך הדיון על נושא מתוך נקודת מוצא של הבנת צו הארנונה, גם אם זה באופן בסיסי.
אני אדון בנושא הזה בשתי פוסטים כאשר הפוסט הראשון ידון בקריאת צו הארנונה וכלי בסיסי לאופן להשוואה בין ערים, כאשר השוואה זו אפשרית. הפוסט השני ידון בשיטת החישוב ויתרכז בעקרונות חשובים הנוגעים להשלכות שיטות החישוב השונות, החסרונות והיתרונות שלהן.
ראשית, איך קוראים צו ארנונה? להמשיך לקרוא