ביום רביעי, ה-17.9.14 יתקיים בועדה המקומית קריית אונו דיון על תוכנית פינוי בינוי של שכונה גדולה במרכז העיר אשר יושבת על דרך לוי אשכול שחוצה קריית אונו מצפון לדרום. 3,500 יח' ב-23 בניינים יחליפו בניינים ישנים ומתפוררים ויצרו מציאות חדשה במרכז קריית אונו.

אבל בניגוד לתפיסה כי התחדשות עירונית מתקבלת בברכה ע"י התושבים, קם קול צעקה מצד תושבים האחרים בעיר לנוכח היקף התוכנית והיעדר תהליך תכנון כולל ושקוף של שכונה משמעותית כל כך בלב העיר. מחאתם של התושבים לא הגיע מתוך ואקום – בנייה אינטנסיבית למגורים , היעדר תוכנית מתאר לעיר וההבנה כי בנייה למגורים, שהיא גרעונית עבור תושבים עם ילדים, אינה ברת קיימה לאורך זמן, הובילה את התושבים ליצר דיון על הנושא כבר במהלך החודשים האחרונים. הידיעה על קיום דיון סגור לתושבים על תוכנית כה רחבת היקף הייתה הדלק שהצית את הלהבה הקטנה שכבר בערה.

האם התושבים שהקימו קול צעקה צודקים? האם עיכוב נוסף של תוכנית שבאה להטיב עם דיירי בתים מתפרקים היא לגיטימית, במיוחד לאור העובדה שהיא מגיעה מכיוונם של תושבים שגרים בשכונות החדשות?

קריית אונו – מצב קיים

קריית אונו הפכה בעשר השנים האחרונות למוקד משיכה מרכזי למשפחות צעירות במעמד סוציואקונומי גבוה (7+), שחיפשו מקום שלוו עם מוניטין של איכות חיים, במחירים נמוכים מהמחירים בת"א והערים המקבילות בטבעת הפנימית והחיצונית של ת"א (גבעתיים, רמת השרון, הרצליה, רעננה). הדבר ניכר כאשר מסתכלים על גרף הגידול של העיר בפילוח חתך גיל רואים שקריית אונו גדלה ב-40% בין 2002 ל-2012, כאשר מרבית הגידול הוא בפלח המובהק של משפחות צעירות (גילאי 0-15 ו-30-44). מרבית האוכלוסיה החדשה התמקמה בשכונות החדשות בעיר ולמרות שקריית אונו היא עיר עם ארנונה יקרה יחסית (מקום 10 במדד יוקר הארנונה), הארנונה מאוכלוסיה זו היא גרעונית ולכן בפועל ההכנסה הראלית של העיר, המשאבים העצמיים שלה להשקיע בתושבים, קטנה משמעותית.

הבעיה היא שנקודת הפתיחה של קריית אונו לא חזקה מלתחילה – על אף שהעיר הכפילה את הכנסותיה העצמיות, התקציב ממקורות עצמיים תלוי מאד במרכיב הארנונה למגורים ובמרכיב ההכנסה שאינה מארנונה, הכנסה חד פעמית שמטבעה אינה הכנסה יציבה. כאשר הכנסות העיר תלויות מצד אחד בהכנסה גרעונית ומצד שני בהכנסה פחות יציבה, ההשקעה בתושב פוחתת.

אך לא רק משקלה הגדול של הארנונה ממגורים מהווה מרכיב משמעותי בהכנסות העיר, בעשור האחרון חלה תמורה משמעותית בתמיכה הממשלתית בעיר – קריית אונו הפכה מעיר נתמכת לעיר עצמאית. מענקים ממשלתיים בעלי גמישות בהקצאה התחלפו בתקציבים קשיחים וצבועים שבפועל לא עומדים לרשות העיר לטובת מטרות שיחזקו אותה. משמעות הדבר שבעשור האחרון יותר ויותר מהתקציב של קריית אונו הפך לתקציב קשיח וזה בא על חשבון תקציבים גמישים, תקציבים שלרוב מופנים לטובת התושבים.

לאור נתוני ההכנסה של העיר מובן מדוע חל שינוי קטן מאד בהיקף החובות של העיר מאז 2004 (גרעון + מלוות) ומדוע ההשקעה בתושב ממקורות עצמיים נמוכה ביחס לערים באשכול חברתי-כלכלי דומה, על אף שגדלה ב-1000 שקל לתושב מאז 2002 (בדומה לממוצע של הערים באשכולות הדומים).

* הרשות המובילה בהשקעה היא רמת השרון למעט שנים בודדות
** השינויים בממוצע של אשכול 9 בין השנים 2008-2010 נובעים מהוספה של גבעתיים וקריית אונו לאשכול.

האם התחדשות עירונית תפגעה בקריית אונו?

כאשר בוחנים את מצבה הנוכחי של קריית אונו, אין ספק שתוספת של 3500 יח' דיור לעיר שבה 12,000~ יח' דיור תפגע מאד בחוסנה הכלכלי של העיר בטווח הבינוני והארוך (5+ שנים), אבל לא מדובר על גזירה משמיים. ברמת התוכנית הזאת והן ברמה העירונית צריך להסתכל קדימה ולייצר איזונים אשר מחזקים את העיר ולא הופכים אותה לעוד מועמדת לאיחוד רשויות. על קברניטי העיר לעצור לרגע את סחף הבנייה שפקד את העיר בעשור האחרון, לשאול את עצמם ובמיוחד את התושבים לאן פני העיר מועדות.

המקור לכל הנתונים הוא הלמ"ס, למעט נתונים שמוצגים בגרף האחרון שעברו עיבוד מנתוני הלמ"ס