"לא בדיוק" הוצאה נורמטיבית לתושב

ה"הוצאה הנורמטיבית לתושב" היא מונח בנוסחת מענקי האיזון אשר מגדיר מה צריכה להיות ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות. החישוב של ההוצאה הנורמטיבית מבוסס על נוסחה התלויה במספר התושבים ברשות תוך שילוב של מקדמי תיקון מבוססי רמה סיוציואקונומית, מדדים גיאוגרפיים (למועצות אזוריות) ומדדים דמוגרפיים. יש הרבה שאלות שעולות כאשר מדברים על "הוצאה נורמטיבית" – מאיפה מגיע המספר/נוסחה של ההוצאה הנורמטיבית? האם מקדמי התיקון בהכרח מייצרים את התיקון הנדרש? האם ההוצאה הנורמטיבית אמורה לשקף את "סל השירותים לתושב" הבסיסי או המורחב שאמורה לתת לנו הרשות המקומית בה אנחנו גרים?
חלק שני בניתוח של מענקי האיזון. להמשיך לקרוא

אז איפה מתפתח מסחר עירוני ואיפה לא?

אני לא מרבה לדבר על כלכלה עירונית בבלוג שלי, למרות שיש קשר הדוק בין כלכלה מוניציפלית בריאה, כלכלה עירונית מוצלחת ועירוניות טובה. ד"ר יואב לרמן, שהבלוג שלו הוא אחד המעניינים שאני מכיר בתחום העירוניות, הוא אחד האנשים שכן מדברים על הנושא הזה מהכיוון של עירוניות טובה, המרכיב שלדעתי הוא אחד מאבני היסוד של הפרמידה שנקראת "עיר".
ההמשך של הפוסט, המתמקד ביד אליהו ושכונת התקווה

תמונת הפרופיל של Lermanעוד בלוג תל אביבי

ישנם מקרים לא מעטים לאחרונה שבהם מדברים על פיתוח עם עירוב שימושים, יצירת רחובות פעילים וסיסמאות נוספות שבינן לבין התכנון הישראלי אין קשר. בפועל, ישנם נסיונות כאלה ואחרים פה ושם להכניס חזית קרקעית מסחרית וזה לאו דווקא מתרחש בפועל. לרחוב מסחרי דרושה קודם כל מידת מרכזיות גבוהה ועל גביה ניתן לקוות שיהיו מספיק שימושים מסביב (מגורים ולא מגורים) שיאפשרו גם למסחר לצמוח. זה לא שלא ידענו פעם לעשות רחובות מסחריים סבירים, אבל מאז קום המדינה התכנון הישראלי לא אפשר לרחובות מסחריים חדשים להיווצר.

בעבודת הדוקטורט שלי עשיתי מיפוי מקיף של ארבעה אזורים שונים בתל אביב שבהם שוכנים אזורים ותיקים יותר לצד אזורים קצת פחות ותיקים או בטרמינולוגיה שנעשה בה שימוש בסוף – אזורים בעלי אופי עירוני מסורתי לעומת אזורים בעלי אופי בן-זמננו. בכל האזורים בני-זמננו לא נמצאו רחובות מסחריים ואילו באזורים הותיקים יותר נמצא שרחובות מסחריים הצליחו להתפתח. כדי להתחיל את הדיון על התפתחות מסחר נתחיל בשתי מפות משני אזורי המחקר…

View original post 764 מילים נוספות

הלוואה בתנאים מעודפים

הכל התחיל בבקשה לתוספת יח' דיור מכח תקנות שבס לפרויקט במזרח רמת השרון – 55 יח' דיור בשני פרויקטים שונים, תוספת ל-400+ שאושרו בתב"ע –  "טיפה בים" ביחס ל-2000 יח' הדיור שאמורות להיווסף למזרח רמת השרון בעשור הקרוב (קרוב לאלף כבר בשלוש וחצי השנים הקרובות). למרות שמדובר על 18 מיליון שקלים בהיטלי השבחה לקופת התב"ר של העירייה (בהערכה גסה) התנגדתי לתוספת. בפוסט הקרוב אני אסביר למה התנגדתי, איך זה קשור לתקציב השוטף, למה היטלי השבחה ממגורים הם הלוואה (בתנאים מעודפים) ולמה רשויות (באמת) מאשרות תוספות מכוח התקנה הזאת[1]? להמשיך לקרוא

לאן הולכת הארנונה שלי?

לפני יותר מחצי שנה התחלתי יחד עם הילה ורון אורן מדעתה פרויקט קטן – כלי שמנסה לענות על השאלה "לאן הולכת הארנונה שלי?"

מכל החשיבה והזמן שהשקענו בזה יצא הדמו של הפרויקט. אנחנו חושבים שהתוצר הראשוני הזה חשוב בשביל להתחיל שיח מבוסס נתונים על השירותים שאנחנו מקבלים מהרשויות המקומיות. ככל שהשיח הזה יתפתח, הסיכוי שלנו כתושבים להוביל לשינויים בסדרי העדיפויות ובהתנהלות של הרשויות יגבר. להמשיך לקרוא

"לפרק" את מענק האיזון – סקירה

הסיוע שאני נותן לאנשים המצויינים שמובילים את מחאת הארנונה יצר לי הזדמנות שבזכותה נפגשתי עם אנשי האוצר שאחראיים על תחום תקצוב השלטון המקומי. במהלך הפגישה דיברנו על מבנה הארנונה ועל הגישות השונות לשנות את המבנה הארנונה "למשהו יותר טוב". אחרי שציינתי שיש גישות שלא ניתן ליישם בגלל היעדר סל שירותים לתושב, הפתיע אותי אחד הרפרנטים ואמר שלאוצר יש אומדן לסל שירותים לתושב – המודל שפותח ע"י ועדת גדיש לטובת חישוב של מענקי האיזון לרשויות. האמת היא שבאותו זמן מענק האיזון היה מבחינתי משהו שאני יודע שקיים אבל לא ממש מעניין אותי (כי הוא לא הכנסה עצמית) ולכן התשובה הזאת תפסה אותי לא מוכן להמשיך לקרוא