ריח הבחירות באוויר. הממשלה מנסה לגנוב סוסים אחרונים, השלטון המקומי מנסה למצות ימים אחרונים שעוד אפשר להעביר החלטות ממשלה, לקבל כספים קואליציוניים או להעביר חקיקה בקריאה ראשונה בשביל שיהיה רצף לממשלה הבאה. מהרגע שתתפזר הכנסת, כל מה שאינו בחירות יכנס לתרדמת קיץ, זמן מצוין להתכונן לממשלה הבאה ולהכין את הבקשות לתקציבים, החלטות ממשלה וחקיקה, לפחות עד שיתחיל חלון הבחירות לשלטון המקומי במרץ 2028 (הבחירות עצמן באוקטובר, 6 חודשים לפני מתחילות המגבלות היותר "קשיחות").

הרשומה הזאת היא פרי שיתוף פעולה שלי עם ד"ר עידן פורת, קולגה וחבר איתו אני עובד כבר כמה שנים בפיתוח מדדים. עידן הוא אחד המפתחים של מדד משאבי ההון ומי שאחראי על הפיתוח המתודולוגי והעדכון של מדד ה-MRI. עידן דיבר איתי על שימוש בפטלורמה של מדדי ההון לגיבוש של מדד לערים (רשויות) דמוקרטיות ככלי שיסייע לתושבים, פעילים ונבחרים לשפר באופן מעשי את האופי הדמוקרטי של הרשויות בהם הם גרים וביחד ריכזנו את המדדים שיש בסל שלנו ביחד עם מדדים נוספים שזיהינו כרלבנטיים ובנינו את המדד המתואר ברשומה הבאה.

המפה המצורפת הוצגה במהלך חודש דצמבר 2021 בכנס של פורום איכות התכנון של מנהל התכנון, בנושא מגורים בעיר. מודה שלא ראיתי את ההרצאה (הן זמינות באתר), אבל רוצה להתמקד בפרמטר אחד שמופיע במפה – אחוז המימוש. הפרמטר הזה חשוב מאד אבל השימוש בו מסוכן. חשוב, כי הוא אינדיקציה ליכולת לאכלס תעסוקה במרחבי תעסוקה שונים, הוא גם יכול להצביע על בעיה באכלוס. אבל למה הוא בעייתי מאד, אולי אפילו מסוכן.

במבט לאחור, יש הרבה מאד תמימות ברשומה הבאה שנכתבה ב-2018. המציאות של מה שקרה בבני ברק ב-2026 (ומן הסתם לאורך השנים, זה לא קורה פתאום) מוכיחה שראש עירייה חרדי ונבחרי ציבור חרדים דואגים קודם כל לעסקנים ורק אחר כך לציבור. יתרה מזאת – המדינה לא מפעילה שום בקרה, בלמים ואיזונים מול התנהלות גלויה* של היעדר מנהל תקין וניצול לרעה של כספי ציבור.
וייתכן שהסיפור של בני ברק נובע קודם כל בגלל שהיא רשות עשירה – כן, אני לא כותב שטויות, בני ברק היא רשות עשירה. היא מקבלת מענקי איזון בגלל נוסחה שמשקללת את מצב תושביה אבל בעיקר בגלל פרמטרים שבלעדיהם היא הייתה נחשבת עצמאית (שיפוי פנסיה תקציבית והחזר מלוות). היקף הכספים המובטחים שהיא מקבלת מהמדינה הופך את הנטל של עוני תושביה למשהו שקל יותר לשאת (וזה עוד לפני שדיברנו על כספים שהיא מקבלת מהמדינה בערוצים פוליטיים). תוסיפו לזה את אזור התעסוקה המפותח שלה ותקבלו רשות שאין לה בעיה של מזומנים – יש לה התנהלות לא תקינה עם המזומנים הללו. זה לא המצב של שאר הרשויות החרדיות, אבל בחברה החרדית, באופן שבה היא מנוהלת, עודף כסף הוא זרז להתנהלות לא תקינה (ואם אתם לא מאמינים לי, תחפשו את מותג התיקים של גולדקנופף). ויש עוד היבט לא פחות חשוב – ההנהגה החרדית מראה שיש לה אפס סולידריות עם שאר חלקי החברה הישראלית. המחשבה שהם ישפרו את מצב העיר שלהם בשביל שיהיה יותר בשביל רשויות חלשות אחרות, היא מחשבה שלא עומדת במבחן המציאות.
לדעתי הגורם הסולידרי היחיד שנשאר במדינת ישראל הוא המערכת הבירוקרטית של המיסים + מערכת תשלומי הרווחה של המדינה.
המסקנה המתבקשת היא שעד שלא תהיה אכיפה קשה הרבה יותר על התנהלות שמאפיינת את מה שקורה בבני ברק (בכל הארץ, לא רק בבני ברק), הרעיון המוצג ברשומה זו לא יכול להיות נכון. עד שלא תהיה סולידריות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, החלק האחרון ברשומה אף פעם לא יהיה נכון.

* – מי שעוקב אחרי ההודעות לעיתונות של עיריית בני ברק שם לב מהר מאד כמה כסף הם מפזרים.

יומן בחירות – הגיע הזמן לראש עירייה חרדי בירושלים

רגע אחרי שניר ברקת הודיע על פרישתו מראשות עיריית ירושלים והליכתו להתמודדות על מקום במפלגת הליכוד, המרוץ לראשות עיריית ירושלים כבר נעשה צפוף – אל משה ליאון שכבר ניסה את כוחו ב-2013, עופר ברקוביץ', יו"ר תנועת התעוררות, מאיר תורג'מן סגן ראש העירייה (שמאז הכרזתו הספיק להיעצר), יוסי חביליו, היועמ"ש לשעבר שירצה לנקות את מסדרונות ירושלים, מצטרף גם השר לענייני ירושלים זאב אלקין (ויש עוד מועמדים). כל המעומדים הללו מתחרים את התפקיד של ראש העירייה שיתכתש בשנה הבאה עם האוצר על מענק הבירה (שוב), כפי שעשה מספר פעמים ניר ברקת בקדנציה האחרונה שלו. להמשיך לקרוא ←