לשמור על היטל השמירה

תושבי המדינה לא אוהבים את מס הארנונה, אין בכך כל חדש. אך חלק מתושבי הרשויות גם קיבלו את הזכות לקטר על היטל השמירה אותו גובה הרשות לטובת חיזוק מערך הפיקוח העירוני. רצה המחוקק ובניגוד לארנונה, הסמכות לגביית היטל שמירה ניתנה לרשויות לפי צו שעה – חוק בעל תוקף מוגבל אשר דורש הארכה על מנת שרשויות יוכלו להמשיך לגבות את ההיטל. החוק שאיפשר לגבות היטלי שמירה נחקק בשנת 2011 ומאז הוארך כבר ארבע פעמים ואיתו הסמכות של הרשויות לגבות היטלי שמירה.

בימים רגילים תוקפו של החוק כבר היה מוארך מזמן, אבל אנחנו לא בימים רגילים ואין בישראל כנסת מתפקדת ולכן אין בנמצא מי שיצביע להארכת החוק, כך שיש סיכוי שתושבי הרשויות שמשלמים היטלי שמירה יזכו מההפקר (המתמשך) שמתרחש בכנסת. הצעת ההארכה של החוק שהונחה על שולחן הכנסת ב-11 לנובמבר כבר הגיע לועדת הכספים, הועדה שאחראית על אישור חוקים הנוגעים למיסים. אבל מאז כנסת התפזרה, אין מי שיחוקק חוקי בזק ללא הסכמה רחבה ונותרו 5 ימי חקיקה נטו עד סוף 2019 (4 מתוכם בחנוכה) – הסיכוי להתארגנות מהירה הולך ופוחת מדי יום.

למה זה מעניין? קבלו סקופ – החוק שמכוחו אפשר לגבות היטלי שמירה פג ב-31.12.19 – החל מה-1.1.2020 אסור לרשויות לגבות היטלי שמירה*.
רוצים לדעת כמה חזקות הרשויות המקומיות והמרכז לשלטון מקומי? אם ב-5 ימי החקיקה שנותרו עד סוף השנה החוק יוארך בעוד שנתיים, תדעו כמה השלטון המרכזי יעיל כשהמרכז לשלטון מקומי לוחץ.
תעקבו אחרי ועדת הכספים, שם זה יקרה.

עדכון 13.1.20 – אחרי הרבה חפירות וקצת עצבים קיבלתי קצת תשובות לגבי "השאננות" של משרד הפנים (ומשרדים אחרים) בנוגע לחוקי שפג תוקפם בסוף 2019 – מסתבר שלפי סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, חוקים בעלי תוקף זמני מוארכים באופן אוטומטי בתקופת ביניים שבין כנסת לכנסת עד לסוף החודש השלישי שאחרי הבחירות (ולכן אם הכנסת מתפזרת לפני, שוב יש הארכה). בשורה התחתונה, החוק שמתיר לרשויות לגבות היטלי שמירה הוארך עד ה-16.6.20 (יחד עם כל החוקים האחרים שפג תוקפם). אחרי הבחירות והקמת הממשלה יהיה אפשר לדבר שוב על הנושא הזה.

* – לא רק הסמכות לגבות היטלי שמירה ניתנה לרשויות לפי צו השעה, גם הסמכויות המורחבות של הפיקוח העירוני המעוגנות בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, ניתנו לפי צו השעה שעומד לפוג בסוף דצמבר. אך אם הסמכות לגבות היטל שמירה מטופלת ע"י ועדת הכספים, הרי שאין זכר לכך שהצעת החוק להארכת סמכויות המורחבות של הפיקוח העירוני הונחה על שולחן הכנסת. הועדה שאמורה להוביל את החקיקה הזאת היא ועדת הפנים והגנת הסביבה, אך זו לא התכנסה בתקופה האחרונה וגם אין זכר לכך שהיא אמורה להתכנס.

מחיר הפריפריאליות

השר גלנט, שר השיכון והבינוי, יצא בהכרזה על הקמה של ישובים חדשים באזור ערד, דרום הר חברון ובאזור מצפון מזרח לבאר שבע, כמו גם הקמה של העיר כסיף החרדית. להמשיך לקרוא

הקרן לעידוד גרעוניות בתקציב באר שבע

לפני מספר ימים פרסם משרד הפנים את טיוטאת התקנות לקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, הידועה גם כקרן הארנונה הממשלתית. אחרי שהתאוששתי מקריאת התקנות המורכבות שקבע משרד הפנים לחלוקת הכסף, החלטתי לשלוח למשרד כמה הערות בנוגע לתקנות. להמשיך לקרוא

הנוסחה לדיכוי איחודי רשויות

השבוע הכריז השר דרעי שבאוקטובר 2018 יתקיימו לראשונה בחירות ברשויות המקומיות הדרוזיות, אחרי שהן נוהלו במשך מעל 40 שנים ע"י ועדות ממונות של משרד הפנים. מעבר לחדשות המשמחות (העברת ניהול הרשות לידי תושביה היא תמיד אירוע משמח), ראיתי באירוע הזה הזדמנות לשאול שאלה מעניינת – אולי חלק מהפתרון למורכבות הפוליטית של בחירות ברשויות הללו היא לאגד אותן תחת מועצה אזורית במקום? התשובה שקיבלתי הדגישה לי שוב שנוסחת מענקי האיזון צריכה לעבור שינוי יסודי ולא רק "עדכון פרמטרים". להמשיך לקרוא

הכנסה פיקטיבית

ניתוח נוסחת מענקי האיזון מאפשר התבוננות על האופן שבו המדינה (או יותר נכון, הפקידים) רואה את הרשויות המקומיות. דרך חישוב ההוצאה לתושב מתקבלת התמונה של היקף המשאבים שהרשות המקומית צריכה על מנת לספק שירותים בסיסיים, מתוך חישוב ההשתתפות בהחזר המלוות והוצאות הפנסיה ניתן להבין מהן היקף ההוצאות על מלוות ופנסיה שהמדינה רואה כ"סבירות" ומתוך חישוב ההכנסה לתושב ניתן להבין מה ההכנסה שהמדינה מייחסת לרשות בעלת משאבים מוגדרים כמו גם מהם "גבולות הגזרה" להכנסות אלה, כמו גם מהן גבולות ההשתתפות של המדינה במקורותיהן הכספיים של רשויות שסובלות ממחסור במשאבי הכנסה. להמשיך לקרוא