הכנסה פיקטיבית

ניתוח נוסחת מענקי האיזון מאפשר התבוננות על האופן שבו המדינה (או יותר נכון, הפקידים) רואה את הרשויות המקומיות. דרך חישוב ההוצאה לתושב מתקבלת התמונה של היקף המשאבים שהרשות המקומית צריכה על מנת לספק שירותים בסיסיים, מתוך חישוב ההשתתפות בהחזר המלוות והוצאות הפנסיה ניתן להבין מהן היקף ההוצאות על מלוות ופנסיה שהמדינה רואה כ"סבירות" ומתוך חישוב ההכנסה לתושב ניתן להבין מה ההכנסה שהמדינה מייחסת לרשות בעלת משאבים מוגדרים כמו גם מהם "גבולות הגזרה" להכנסות אלה, כמו גם מהן גבולות ההשתתפות של המדינה במקורותיהן הכספיים של רשויות שסובלות ממחסור במשאבי הכנסה. להמשיך לקרוא

החזר הוצאות

אחד מההחלטות של ועדת גדיש במסגרת פרסום מסקנותיה לגבי ניסוח המענקים החדשה הייתה להפריד מתוך חישוב מענק המודל את מרכיבי ההוצאות על פנסיה תקציבית והחזרי המלוות. הסיבות להפרדה זו נבעו מעבודת הועדה שמצאה שהשונות בהוצאות אלה בין הרשויות גדולה מדי בכדי למדל אותה באופן סביר אל תוך נוסחאת המענק.

לאור החלטה זו חישוב מענק המודל (המענק לפני ההתאמה לסעיף התקציבי במדינה) מבוסס על ארבעה מרכיבים – הוצאות הרשות לפי מודל גדיש, הכנסות הרשות על בסיס נתוני ההכנסה בפועל, השתתפות בהוצאות הפנסיה והשתתפות בהוצאות החזרי המלוות. בפוסט הראשון בסדרת הפוסטים של מענקי האיזון הראתי שההשתתפות בפנסיה והחזרי המלוות מגיע עד כדי 38% מסך מענק המודל. להמשיך לקרוא

הנמלה, הפיל והכיס הציבורי

"נמלה ופיל הולכים במדבר לפתע הנמלה מסתכלת לאחור ואומרת:  יואו תראה כמה אבק אנחנו עושים" להמשיך לקרוא

האם יש יתרון לגודל בשירותי חינוך?

משרד האוצר מדבר רבות על הצורך באיחוד רשויות כאשר אחת הסיבות ליתרון באיחוד הוא היתרון לגודל, כאשר יתרון לגודל ברשויות יכול לבוא לביטוי במספר מישורים – גודל הארגון (יחס מספר העובדים למס' התושבים, יכולת ביצוע), יכולת לתת שירותים (גודל המצדיק הקמת שירות) וכוח מיקוח (מול ספקים). כמי שבחן נתונים של רשויות רבות, ראיתי לא פעם חסרון לגודל, במיוחד בהקשר של גודל הארגון, אבל לא התעמקתי בסוגיה. לאחרונה נקלעה לידי הזדמנות ללמוד את הפרוגרמה של להמשיך לקרוא

"לא בדיוק" הוצאה נורמטיבית לתושב

ה"הוצאה הנורמטיבית לתושב" היא מונח בנוסחת מענקי האיזון אשר מגדיר מה צריכה להיות ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות. החישוב של ההוצאה הנורמטיבית מבוסס על נוסחה התלויה במספר התושבים ברשות תוך שילוב של מקדמי תיקון מבוססי רמה סיוציואקונומית, מדדים גיאוגרפיים (למועצות אזוריות) ומדדים דמוגרפיים. יש הרבה שאלות שעולות כאשר מדברים על "הוצאה נורמטיבית" – מאיפה מגיע המספר/נוסחה של ההוצאה הנורמטיבית? האם מקדמי התיקון בהכרח מייצרים את התיקון הנדרש? האם ההוצאה הנורמטיבית אמורה לשקף את "סל השירותים לתושב" הבסיסי או המורחב שאמורה לתת לנו הרשות המקומית בה אנחנו גרים?
חלק שני בניתוח של מענקי האיזון. להמשיך לקרוא