הנמלה, הפיל והכיס הציבורי


"נמלה ופיל הולכים במדבר לפתע הנמלה מסתכלת לאחור ואומרת:  יואו תראה כמה אבק אנחנו עושים"

באוגוסט 2015 פנה אליי העיתונאי תומר אביטל ובידיו מידע שקיבל ממשרד הפנים (במסגרת בקשת חופש מידע) בנוגע לפעילותה של הועדה לחיוב אישי במשרד הפנים. המידע כלל רשימה של נבחרי ציבור ובכירים ברשויות המקומיות שטרם שילמו את הקנס שגזרה עליהן הועדה. מבט מהיר בחומר שתומר שלח לי אמרו לי שזה בכלל הסיפור השולי בכל העסק. יותר מעניין לדעת מה הנתונים הגולמיים של הועדה מעידים על הפעילות שלה, האם ההצלחה שהיא מייחסת לעצמה מוצדקת, האם העונשים שהיא משיטה על נבחרי הציבור מרתיעים, אבל יותר מהכל – מה מאפיין את כל המקרים בהם הועדה לא החליטה לחייב את נבחר הציבור (או הבכיר ברשות). התוצר של השאלות האלה הוא דו"ח שמציג באופן לא מחמיא את אחת הועדות היותר חשובות שקיימות בשלטון המקומי.

הועדה לחיוב אישי

אז מהי אותה ועדה לחיוב אישי? הועדה לחיוב אישי היא ועדה במשרד הפנים שתפקידה לבחון תלונות על שימוש לא תקין בכספי ציבור ברשויות המקומיות. המידע לועדה מגיעה מדוחות ביקורת חיצונית שמבצעים רואי חשבון מטעם משרד הפנים ברשויות פעם בשנה, כאשר הביקורת מציפה מידע המעיד כי נעשה שימוש לא תקין בכספי ציבור בהנחיה של נבחר ציבור או ע"י פקידי ציבור בכירים ברשות. הועדה בוחנת את המידע, תוך ביצוע בחינה מעמיקה יותר של המידע (לרוב ע"י רואי חשבון חיצוניים נוספים), שימוע לגורמים הרלבנטים וקבלת החלטה האם נעשה שימוש לא תקין בכספי הציבור ואם כן, האם יש לחייב את הגורם האחראי בעונש כספי על שימוש לא תקין זה.

לא קשה לראות כי מדובר על גוף חריג במשרד הפנים (ואף במדינת ישראל) – גוף שיש לו "סמכויות משפטיות" אשר יכול להשיט קנסות כספיים על נבחרי ציבור על שימוש לא תקין בכספי ציבור. מה הייתה רבה האכזבה שהממצאים הראו שבמהלך עשור של פעילות הועדה פעלה במסגרת מגבלות חמורות שיצרה לעצמה, עד כדי ויתור על חיובים אישיים גם כאשר היה ברור שנעשה שימוש לא תקין בכספי ציבור.

הפיל והנמלה

ההישג בו מתגאה הועדה יותר מכל בדוחותיה הוא ההרתעה שיצרה בקרב השלטון המקומי בנוגע לשימוש לא תקין בכספי הציבור. האירוניה היא שעל אף שבתקופת פעילותה של הועדה אכן היה צימצום משמעותי בגרעון השנתי של השלטון המקומי, ככל הנראה הגורם האחראי לצמצום הגרעון הוא לא הועדה אלא הפעילות של משרד הפנים ומשרד האוצר מול הרשויות המקומיות הגרעוניות.

הועדה התחילה לפעול מעט אחרי שיאו של המשבר הראשון בשלטון המקומי בשנת 2001, אז זינקו הגרעונות ברשויות המקומיות לשיאים שטרם נראו. בתגובה לגרעונות האלה משרד הפנים מינה אין ספור חשבים מלווים, פירק מועצות במסגרת ועדות קרואות ובאופן כללי הפעיל כלים אחרים בכדי לצמצם את הגרעונות של הרשויות (כולל הלוואות ומענקים ממוקדים, בשיתוף עם האוצר). ב-2004 גם החלו ליישם במסגרת מענקי האיזון את נוסחת גדיש שכללה בתוכה הרחבה של היקף המענקים.

ייתכן וניתן היה לומר כי לועדה הייתה השפעה מרתיעה, אילולי הדפוס של הגרעונות השנתיים של הרשויות – זינוק חד בשנת הבחירות, דעיכה למשך 4 שנים ושוב זינוק – היה מציג שינוי, אבל בפועל דפוס זה נמשך בדיוק כמו שהתרחש לפני שהועדה חלה לפעול (גרף מורחב ניתן לראות בפוסט סדר מקומי חדש)

גרעון ברשויות המקומוית

הכיס הציבורי

ציינתי שניתוח החלטות הועדה הראה שהיא ריסנה את עצמה מאד ביחס לסמכות שנתנו לה. הנתון הבולט ביותר המראה כי הועדה ריסנה את עצמה הוא הנתון של פסיקות הועדה לחיוב במקרים של שימוש לא תקין בכספי תב"ר, מכרזים והתקשרויות, תמיכות, החנות בארנונה והעסקת כ"א חיצוני (יועצים) – מתוך 196 מקרים שונים (אנשים שונים), רק 30% חויבו אישית כאשר ישנם לא מעט מקרים בהם ההחלטה לא לחייב אישית נבעה מאישורים בדיעבד, על אף שברור שבמועד ביצוע המעשה הלא תקין, "חוסר הכשרות" בשימוש בכספים הייתה ידועה.

היבט נוסף שקשור לפעילות הועדה הוא היקף הקנסות ניתנו כאשר הועדה החליטה כן לפעול – קנסות ממוצעים של 42 אלף ש"ח (חציוני 29 אלף ש"ח). מדובר על קנסות שאינם בהלימה הן להיקף הכספים שהוצאו באופן לא תקין והן לשכר נבחרי הציבור ובכירים ברשויות המקומיות. עונש מרתיע הוא כזה שהעבריין יחשוב פעמיים לפני שיבצע את דבר העבירה, אבל לקבל קנס בגובה 1-2 משכורות כאשר מנגד יש עומדת הוצאה שיכולה "לסדר" לראש העירייה אהדה ציבורית (ואת הסיבוב הבא של הבחירות), הופך את הקנס למכה קלה בכנף.

בסופו של דבר, היקף הכספים שהועדה בחנה ומצאה שהוצאו באופן לא תקין הסתכם לכדי 211 מיליון שקלים – ומנגד הועדה פסקה על חיובים אישיים בהיקף של 3 מיליון שקלים (1.5%). הקוראים מוזמנים להחליט בעצמם האם מדובר על עונשים מרתיעים או לא.

יש כמובן מסקנות נוספות. אתם מוזמנים לקרוא את הדוח ולהתרשם. למטיבי לכת מצורף גם הקובץ של ניתוח הנתונים

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הנמלה, הפיל והכיס הציבורי

  1. פינגבק: תקציר מקומי – 16 ביולי | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: תקציר מקומי – 19 בספטמבר | המדד המוניציפלי

  3. פינגבק: מינהל לא תקין בשלטון המקומי | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s