מה גרם לעלייה החריגה בממוצע הזכאים לבגרות מאז נכנס גדעון סער לתפקידו?

אחוז הזכאות לבגרות הוא נושא "חם" שמקבל הרבה כותרות בכל פעם שמפורסם נתון חדש בנושא זה. כאשר בחרתי את המדדים והנתונים שאני רוצה להציג בניתוח הרשויות ידעתי שנתון זה חייב להופיע ולו במשפט אחד הכולל התייחסות כלשהי לפרמטר זה בהקשר של הרשות.

בתחילה רציתי לבחון האם יש קשר בין ההשקעה בתלמיד לבין השיפור/הרעה באחוזי הזכאות לבגרות באותה רשות. ניתוח הקשר הנ"ל הוביל אותי למסקנה ו"תגלית". המסקנה הייתה שהקשר בין השקעה בתלמיד ושיפור באחוזי הזכאות לבגרות לא ממש קיים. התגלית הייתה שבכל הרשויות שבחנתי מצאתי שיפור משמעותי באחוזי הזכאים לבגרות החל משנת 2008. החלטתי להשאיר בצד את הפן הכלכלי של ההשקעה בחינוך (אולי זה יחזור בהמשך), בדקתי וקצת שאלתי לגבי התגלית שלי ומצאתי שאמנם איני יכול להסביר אותה לחלוטין, אבל הנתונים מעידים מעל לכל ספק שפקטור נוסף הוביל לשינוי בממוצע הזכאים, פקטור שאינו תלוי בתלמידים.

הניתוח הקצר שעשיתי מצורף כאן. אתם מוזמנים להחוות את דעתכם.

ניתוח השקעה בתושב

השקעה בתושב – הכספים שמשקיעה הרשות שמהם נהנה התושב באופן ישיר – חינוך, רווחה, תרבות וחזות העיר

הצורך בבחינת ההשקעה בתושב עלה במקור בכדי להשוואת את ההשקעה בתושב בין ערים באותו אשכול סוציואקונומי, כמדד עקיף להערכת איכות החיים ברשות. מכיוון שבסעיפי חינוך ורווחה קיימת השתתפות ממשלתית דומה עבור ערים באותו אשכול סוציואקונומי, המרכיב החשוב בהשקעה בתושב הוא מרכיב ההשקעה העצמית בתושב – כמה מההשקעה מההכנסות העצמיות של הרשות. להמשיך לקרוא

ארגז הכלים של המדד המוניציפלי לניתוח רשויות

בפעם הראשונה שניגשתי להתמודד עם ניתוח הרשות שבה אני גר שאלתי את עצמי שאלה פשוטה "מהם הדברים שחשובים לי כתושב בעיר שלי?". הרשימה הבאה היא תוצר של כמה חודשי חשיבה:

  1. השקעה בתושב בהיבטים של חינוך, רווחה וחזות העיר
  2. רשות נגישה – מוקד עירוני עם מענה מהיר לפניות, מידע זמין על פעילות הרשות וקו פתוח לראש העיר, נבחרי הרשות וראש האגפים המרכזיים (קרי, אי-מייל וטלפון ישיר ללשכתם)
  3. תקציב מאוזן שמנוהל תוך התחשבות בסיכונים
  4. תכנון עירוני של הרשות בשלושה היבטים:
    א.      תכנון שמובל באופן פעיל ע"י הרשות (לעומת רשות שנותנת לגופים אחרים להוביל את התכנון)
    ב.       תכנון שמונחה ע"י ראיה לטווח ארוך
    ג.        תכנון שמאפשר שיתוף תושבים והשמעת קולם

להמשיך לקרוא

מדדי "המדד המוניציפלי"

הבנה של הניתוחים שמבוצעים באתר דורשת היכרות כלשהי עם המדדים שבהם נעשה שימוש. לצורך הערכת ביצועי הרשויות הוגדרו מדדים המובססים על נתוני ההלמ"ס, כאשר חלקם מבוססים על מדדי ביצוע בשלטון המקומי של משרד הפנים אם כי בהצגה "פשוטה" (לא נוכו הפרשות וכו')
המדדים מחולקים לקבוצות בהתאם להיבט שבו רוצים להעריך את ביצועי הרשות וקבוצות המדדים מאוגדות תחת שלושה תחומים מרכזיים בהם נבחן תפקוד הרשות: להמשיך לקרוא

הפער בין המידע הקיים ומידע שימושי לתושבים

מה אנחנו יודעים על הרשות בה אנו חיים? כיצד היא מתנהלת, איך היא משפיעה על חיינו? איך אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים תמורה על הארנונה שאנחנו משלמים?

במסגרת עבודה שביצעתי לניתוח השפעה של תוכנית מ.ש. 1 (קדמת השרון או תע"ש) על רמת השרון נחשפתי להרבה מאד מידע מבלבל וחשוב לגבי אופן ההתנהלות של רשויות רבות, החל מההשקעה בתושבים ובתלמידים וכלה בתכנון פיתוח עירוני והשפעתו על האיתנות הכלכלית של הרשות.

הפער הגדול ביותר שמצאתי במהלך העבודה הוא היעדר מדדים ברורים וחד משמעיים אשר נותנים תמונה ברורה לגבי ההשקעה של הרשויות בתושביהן, בתלמידים ובתכנון הרשות (פיתוח ותקציב) כך שניתן יהיה לעמוד את תפקוד הרשות באופן ביקורתי וכמותי.

ההלמ"ס ומשרד הפנים מספקים מידע ומדדים רבים מאד לצורך השוואה ומדידה של ביצועי הרשות ("מדדי ביצוע מונציפאליים של משרד הפנים"), אבל קיימות מספר בעיה בסיסיות עם כל המדדים הללו: להמשיך לקרוא