לפני כמה חודשים עברתי דרך תחומה המוניציפלי של עפולה וחזיתי בפיתוח והצמיחה המשמעותית שחלה בשולי העיר הותיקה. אם לפני עשור וחצי כל התחבורה עברה דרך העיר ותחנת האוטובוסים של העיר הייתה מקום העצירה הקבוע של האוטובוסים מקרית שמונה, כבר כמה שנים שאפשר לעקוף את העיר בקלות בדרך לואדי ערה ועפולה הותיקה הפכה לעיר הלכודה בין כבישים עוקפים שמזרימים את התנועה לכל מקום אפשרי חוץ מאל תוך העיר. ב-8 לספטמבר מתכוונת המדינה לחתום על הסכם גג עם העיר על תוספת של 11 אלף יח"ד, הסכם הכולל מימון העתקה של מוסדות חינוך, מוסדות מחקר ומפעל הייצור של המרכבה מתל השומר (והשקעות נוספות) בהיקף של 850 מיליון שקלים – המשך ישיר להכרזה מלפני שנה על מטולה כמטרופולין החמישי של ישראל. נשאלת השאלה – האם זה ישים והאם הצעדים שננקטים יכולים להצליח?
קטגוריה: ניתוח רשויות
האם יש יתרון לגודל בשירותי חינוך?
משרד האוצר מדבר רבות על הצורך באיחוד רשויות כאשר אחת הסיבות ליתרון באיחוד הוא היתרון לגודל, כאשר יתרון לגודל ברשויות יכול לבוא לביטוי במספר מישורים – גודל הארגון (יחס מספר העובדים למס' התושבים, יכולת ביצוע), יכולת לתת שירותים (גודל המצדיק הקמת שירות) וכוח מיקוח (מול ספקים). כמי שבחן נתונים של רשויות רבות, ראיתי לא פעם חסרון לגודל, במיוחד בהקשר של גודל הארגון, אבל לא התעמקתי בסוגיה. לאחרונה נקלעה לידי הזדמנות ללמוד את הפרוגרמה של להמשיך לקרוא
בהכל אשם המנגנון המוניציפלי
בתחילת מאי התקיים הדיון ה-13 של ועדת איחוד ת"א בת-ים. אחרי שכל הגורמים המעוניינים באיחוד (עיריית ת"א, האוצר) הציגו בדיונים הקודמים את כוחה הרב של ת"א והיתרונות הרבים שהם רואים באיחוד עבור תושבי בת-ים, הדיון הפעם התרכז בתרגיל התיאורטי של איחוד הרשויות בהיבט הכספי והתכנוני להמשיך לקרוא
'למרות השקעה של מאות מיליונים, חיפה לא הצליחה להפוך לברצלונה' | מגזין 1.92 העיר התחתית, חיפה
ניתוח חכם ופשוט מדוע ניסיון לאלץ את המציאות בעיר התחתית נכשל
'למרות השקעה של מאות מיליונים, חיפה לא הצליחה להפוך לברצלונה' | מגזין 1.92 העיר התחתית, חיפה.
100 = 257
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: ערן, תיארת את המצב של עיריית בת ים כמדממת. למעשה אפשר להגיד שהכתובת הייתה על הקיר הרבה שנים. האוצר נקט באיזושהי פעולה לנסות למנוע את זה, או שחיכה שזה יגיע למועד הזה, בשביל להציג מצגת כזאת או אחרת.
מר ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר: אני חושב שמדובר בשיח של ממשלה, אני לא יודע מה זה אוצר. כממשלה, הדברים ידועים למשרד הפנים ומשרד האוצר לאורך שנים, כן אנחנו מכירים הרבה מאוד בעיות בשלטון המקומי,
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: לא, אני שואל ספציפית אם האוצר נקט באיזושהי יוזמה, הצעה וכו', ספציפית לנושא של בת ים.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: אני חושב, תסלח לי שאני פשוט מתערב. זאת לא שאלה שצריכה להיות מופנית לאוצר, למרות שמי שעומד מאחורי זה האוצר.
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: יש פה אינטרסים ספציפיים מנקודת מבטו.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: אני אסביר, אני אסביר למה אני אומר את זה, גם לקשור את מה שגילה אמרה קודם. בסופו של דבר, אם יש משהו לא מדויק, יסלח לי ערן רק בכדי לדייק, זה הטענה שזה לטווח קצר, הסיפור של צדק חלוקתי, ברגע שנחתם אותו צו, מבחינת הרשות המקומית זה לנצח, זה לא שהצו בנוי בצורה כזאת, שבעוד שלוש שנים, מודיעים לרשות זהו, מרגע זה ואילך,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: תלוי מה יהיה מצבה של הרשות.
מר ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר: הכוונה שהפתרון
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: רק תנו לי, רק תנו לי להשלים,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: תלוי מה יהיה מצבה של הרשות,
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: נכון, לכן אני אומר, מי שקובע את נבכי הזמן והיקף, כי הרי יש פה נוסחה, זה לא פיקס פרייס, זה מצבה של הרשות מה שגילה אומרת,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: של הרשויות גם התומכות,
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: המקבלות והנותנות, וזה מה שקובע אם זה מצטצמם או מתרחב, אבל זה כן פתרון קבוע, רגע, רגע אני רק רוצה לדייק. זה לא השנים, אלא מצבן של הרשויות קובע מה הם משכי הזמן, לגבי מה שאמרת, בסופו של דבר זאת הייתה אחריות של משרד הפנים להתמודד עם המצב הזה, ומשרד הפנים מוגבל בכלים שלו,
אדר' דורון דרוקמן (מנהל אגף בכיר, אגף התכנון), חבר ועדה: בגלל זה שאלתי, כי משרד הפנים מוגבל.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: רגע, משרד הפנים מוגבל בכלים שלו, הממשלה קבעה שהפתרון לפער בין הוצאות להכנסות לרשות מקומית, זה אותו כלי שערן מתייחס אליו, מענק האיזון ואני אומר פה באחריות מלאה, גם אם עיריית בת ים, וגילה יכולה לתקן אותי, הייתה מקבלת במהלך כל השנים מענק מודל מלא, נניח היינו מייתרים את הטיעון שהאוצר לא פועל בצורה, על פי אותה וועדה ולא נוקט בעמדה שהוא היה צריך לנקוט, להעמיד את מלוא התקציב, נניח ואלה הטענות כלפי האוצר, שאני באמת טוען אותם, אני חושב שיש צדק לטענה
מר ערן ניצן, סגן ממונה תקציבים, משרד האוצר: הוא באמת טוען אותם,
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: ואני חושב שהם טענות נכונות וצריך להילחם עליהם, אבל גם אם הייתי פורס עכשיו שנים אחורה ומעמיד לבת ים כל השנים מענק מודל מלא, לא את החלק היחסי, שמונים או שמונים ו—, היינו בסופו של דבר מגיעים לאותה בעיה, אולי בהיקף פחות חריף, אבל בת ים הייתה נדרשת למכור נכסים,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: היא לא יכולה להתאזן בעזרת מענק האיזון
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: היא לא יכולה, כי זה במקום שלושים ומשהו, יהיה שלושים ושישה, שבעה, שמונה,
גב' גילה אורון (מנהלת מחוז ת"א), חברת ועדה: אלא אם היא תוריד מאוד את השירותים.
מר מרדכי כהן (מנהל המינהל לשלטון מקומי), חבר ועדה: זה לא הפער, זה לא הגירעון המובנה שלו.