ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

הרשויות המקומיות החלשות מקוששות מטבעות במקום שטרות

תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר באמצע נובמבר ועל אף החלטה 361 של הממשלה, תיקצוב דיפרנציאלי של החינוך והרווחה ברשויות המקומיות לא נכנס לתוכו. הממשלה והשלטון המקומי החליטו ככל הנראה להמשיך ולהדיין בנושא עד שיגיעו לנוסחה המוסכמת אל מול החלטה 361. רק שכל פתרון מוסכם שמתבסס על החלטת הממשלה הזאת יהיה שגוי ובבחינת בחירה בפתרון הגרוע ביותר שלא באמת מתמודד עם הבעיה.

מהי בעצם החלטה 361? להמשיך לקרוא

סיכום מקומי – נובמבר

בחודש האחרון אושר תקציב המדינה לשנים 2015-2016, אבן דרך חשובה גם עבור הרשויות המקומיות הנתמכות שיכלו לקבל באופן פורמלי את סך היקף התקציב לפיו פעלו בשנת 2015 (2.7 מיליארד) וכך ברגע האחרון נמנע פלונטר שנובע מאופטימיות יתר של האוצר ומשרד הפנים בנוגע למועד האישור של התקציב.

בחודש האחרון להמשיך לקרוא

האם משרד החינוך יודע לאן הולך הכסף ולמה?

תוך כדי ביצוע השינויים במדד יש לי הזדמנות לבדוק נתונים שבעבר לא חישבתי ועכשיו הם זמינים להצגה. אחד הנתונים הללו הוא ההשקעה של משרד החינוך בתלמיד לפי רשות.לאחר בחינה מדוקדקת של תקציבי רשויות מפורטים אני יודע ששימוש בממוצע השקעה בתלמיד לפי נתוני הלמ"ס מטעים. עיקר הכסף שנותן משרד החינוך הולך לטובת התלמידים העל-יסודיים שכן משכורות המורים העל-יסודיים מועברות דרך תקציבי הרשות למורים, בעוד שהמורים היסודיים מקבלים את משכורותיהם ישירות ממשרד החינוך. העיוות הזה דומיננטי בכל הקשור להשקעה בתלמיד מכספי משרד החינוך בעוד שההשקעה בתלמיד מכספי הרשות יותר מאוזנים בחלוקה בין השכבות היסודיות והשכבות העל-יסודיות.
למרות העיוות הזה החלטתי לבדוק האם אפשר למצוא מתאם בין כמות הכספים שמעביר משרד החינוך לרשויות לפרמטר אחר כאשר נקודת המוצא שלי היא שמדובר על מתאם ברור – רשויות יותר חלשות יקבלו יותר. נקודת המוצא הזאת נובעת מקריאה בדוחות תקציב מפורטים שם זה נאמר בבירור שרשויות חזקות מסובסדות פחות. את הניתוח הבא עשיתי על נתוני הלמס לשנת 2011. להמשיך לקרוא

ניתוח השקעה בתושב

השקעה בתושב – הכספים שמשקיעה הרשות שמהם נהנה התושב באופן ישיר – חינוך, רווחה, תרבות וחזות העיר

הצורך בבחינת ההשקעה בתושב עלה במקור בכדי להשוואת את ההשקעה בתושב בין ערים באותו אשכול סוציואקונומי, כמדד עקיף להערכת איכות החיים ברשות. מכיוון שבסעיפי חינוך ורווחה קיימת השתתפות ממשלתית דומה עבור ערים באותו אשכול סוציואקונומי, המרכיב החשוב בהשקעה בתושב הוא מרכיב ההשקעה העצמית בתושב – כמה מההשקעה מההכנסות העצמיות של הרשות. להמשיך לקרוא