ללא התאמה


חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.

אך אליה וקוץ בה, ללא "השקל הראשון" מהרשות, המדינה לא תשתתף כלל – וכך נוצר מנגנון אשר מונע תיקצוב מהרשויות החלשות ביותר. כאשר בוחנים את נתוני כלל השלטון המקומי בשנת 2014, השתתפות המדינה היא מגיעה לכדי שני שליש מסך תקציב החינוך והרווחה (יחס 1:2), אז זאת, ההשתתפות של המדינה משתנה לפי האשכול על מנעד רחב יותר.

Participation Average per SE

ההשתתפות של  המדינה משמעותית יותר באשכולות הנמוכים אך זה לא אומר שהרשויות באשכולות אלה מצליחות למצות את התקציבים שמשרד החינוך והרווחה יכולים להעמיד לרשותן!

לאור הבעייתיות של מנגנון תקציבי ההתאמה ברשויות החלשות, החלטתי לבחון האם יש חלופה לשינוי במנגון כך שרשויות חלשות יקבלו יותר כסף – חלופה שאינה מתבססת על העברת כסף מהרשויות החזקות לחלשות (עד כדי רף מסוים) אלא משלימה לרשויות החלשות את התקציב שהיו מקבלות אילולי כללים אלה. פוסט שני בסדרת סדר מקומי חדש

יש יותר מ-53 רשויות עצמאיות

על אף שמנגנון ההתאמה קובע לרוב יחס של 1:3 בהשתתפות בהוצאות החינוך, בפועל המנגנון כולל בתוכו מרכיבים פרוגרסיביים ובחלק מהפעולות הרשויות באשכולות גבוהים נדרשות להשתתפות משמעותית יותר בחלק מהשירותים (כפי שניתן לראות בגרף). כמו כן קיימת אף החלטת ממשלה לתיקצוב דיפרנציאלי, החלטת ממשלה 361, הקובעת כי יש להגדיל את היקף ההשתתפות של הרשויות באשכולות הגבוהים לטובת הסתת תקציבים לטובת הרשויות באשכולות הנמוכים. אם זאת, הביקורת העיקרית כנגד ההתאמה היא ששיטה זו בפועל מונעת שירותי חינוך ורווחה מרשויות שאין ביכולתן להשתתף כלל ובכך פוגעת בעיקר ברשויות מהאשכולות הנמוכים – בדגש על הרשויות הערביות והחרדיות. ביקורת נוספת של הרשויות המקומיות כנגד שיטה זו היא שהמימון של שירותי חינוך ורווחה אינו צריך לצאת כלל מקופת הרשויות המקומיות – מימון שירותי החינוך ורווחה צריך להיות מלא ועל בסיס סל שירותים מוגדר. ישנן רשויות הטוענות שבגלל ההשתתפות בשירותי חינוך ורווחה, אין הם מסוגלות לספק שירותים ליבה מקומיים וחלקן אף זקוקות להשלמת הכנסה בדמות תקציבי איזון אשר מאפשרים לרשות לספק את השירותים המינימליים מבלי להיכנס לגרעון תקציבי. תופעה נוספת שגוררת שיטת ההתאמה היא ההתנגדות של הרשויות החלשות לעדכון דירוגם הסוציואקונומי כלפי מעלה עקב אובדן המענקים ששינוי זה גורר – חלקן אף מעדיפות להיחשב חלשות מכפי שהן בשביל להגדיל את מענקי האיזון!

בבדיקה שבוצעה על נתוני הרשויות לשנת 2014 נמצא כי 177 רשויות מקומיות מצליחות לממן את חלקן בהוצאות החינוך ו-225 מצליחות לממן את חלקן בהוצאות הרווחה באופן מלא[1] (השתתפות המדינה היא פחות מ-75%). במידה וברשויות אלה הייתה המדינה מממנת את השירותים באופן מלא, כ-101 מתוכן היו מסוגלות לממן את שאר הוצאותיהן אך ורק מהכנסותיהן העצמיות (שירותים מקומיים, הוצאות כלליות ותרבות – "שירותי הליבה"), כולל 48 רשויות שקיבלו ב-2014 מענקי איזון. גם לאחר ש-48 הרשויות "החזקות אך נתמכות" יאבדו את מענקי האיזון כנגד השתתפות מלאה של המדינה בחינוך ורווחה, ברובן יגדל התקציב לטובת השקעה בתושב ב-22% בממוצע – תוספת תקציבית של 725 מיליון שקלים בשנה. כמובן שיש למהלך הזה מחיר – 154 הרשויות שלא מתאזנות בלי השתתפות בהוצאות החינוך והרווחה יקבלו תוספת התקציב הראשונית המגיעה ל-1.5 מיליארד שקלים, זאת לפני שחלקן, 93 רשויות באשכולות 1-4, יקבלו השלמה בכדי שתלמידיהן יקבלו סל חינוך השווה בערכו לזה שמקבלות רשויות באשכול 5-7 הנהנות מהסל הממוצע הגדול ביותר, תוספת שלהערכתי מגיעה ל-300 מיליון שקלים בחינוך ולא הרבה יותר מזה ברווחה (למידע נוסף על תיקצוב דיפרנציאלי ניתן ומומלץ לקרוא את הדוח של המממ בנושא).

Image 7

הערה 19 מתייחסת למקור הנתונים המוצגים בדוח של המממ – דוח של משרד החינוך

צדק חלוקתי במסגרת התקציב

ברור כי למהלך גורף של ביטול כללי ההתאמה בכל הרשויות תהיה התנגדות משמעותית, במיוחד ביטולם ברשויות העצמאיות, לכן אפשר גם "להסתפק" בשינוי הכלליים רק ברשויות שהיום מוגדרות כנתמכות, כאשר הרשויות "החזקות אך נתמכות" ימשיכו להשתתף בתקציבי החינוך והרווחה באופן מופחת כך שלא "יהנו" מהתוספת תקציבית. גם ברשויות החזקות אך נתמכות עדיין ידרש להגדיל את התיקצוב ממשרדי החינוך והרווחה ב-500 מיליוני שקלים, אם זאת ביטול תקציבי האיזון שהן מקבלות יוביל לחיסכון של 660 מיליוני שקלים, כך במאזן הכללי לרשויות אלה, המדינה תחסוך כ-160 מיליון שקלים (אך מכיסים שונים).

הגדלת תקציבי החינוך והרווחה של הרשויות המקומיות החלשות בהיקף של עד 2 מיליארד שקלים נשמעת כמו משימה בלתי אפשרית בפוליטיקה הישראלית, אך מסתבר שעיון בעודפי התקציב הלא מנוצלים של משרד החינוך והרווחה בסוף השנים 2010-2014 מראה כי באופן עקבי שני משרדים אלה לא מנצלים 2 מילארד שקלים מתוך סך תקציבם השנתי המעודכן לסוף השנה – בין היתר עקב חוסר היכולת של הרשויות החלשות לעמוד בדרישות ההשתתפות הכספית שמכתיבים כללי המאטצ'ינג![2]

Unusedmoney

מתוך נתוני הרשויות המקומיות מקובץ נתוני הלמס – עיבוד ע"י המחבר

מסתבר כי ניתן לבצע צדק חלוקתי ולחזק את האוכלוסיות המוחלשות ברשויות החלשות בתהליך שכולו Win-Win – מבחינת האוצר אין פריצה של מסגרת התקציב השנתית של תקציב המדינה, אין צורך לפגוע ברשויות העצמאיות (ובכך גם להגדיל את נטל התשלומים על תושביהן שיספגו את הקיצוצים), הרשויות החלשות יקבלו את תוספת התקציב לה הן זקוקות על מנת לספק לתושביהן סל שירותי חינוך ורווחה ראוי ומבחינת משרד הפנים מצטמצמת רשימת הרשויות הנתמכות ב-25%!

תיקון כללי ההתאמה הוא רק הצעד הראשון

תקציבי החינוך הרווחה מהווים היום חלק בלתי נפרד מהפרמטרים אשר על פיהם נמדדות הרשויות המקומיות בהיבטים השונים, בין היתר לצורך מתן תקציבי איזון. שינוי כללי המאטצ'ינג כלפי הרשויות החלשות ביותר יאפשר לבצע ניתוק בין תקציבים אלה לתקציבי האיזון ובכך לפשט ולמקד את תקציבי האיזון בפרמטרים הנוגעים לשירותים מקומיים בלבד – כולל ניתוק מהדמוגרפיה של תושבי הרשות והתבססות רק על גודל הרשות, הקומפקטיות שלה (צפיפות הבניה ברשות ופיזורה במרחב) וההכנסות העצמיות של הרשות. כך תוכל המדינה לחזק את הרשויות באופן שיוכלו לספק לתושביהן את השירותים המקומים באופן ראוי וגם להציב סטנדרטים ברורים לניהול יעיל של שירותים אלה.

אבל איך בדיוק צריך לקבוע אילו רשויות לא ידרשו להשתתף, אילו ישתתפו באופן מופחת ואילו באופן מלא? על זה בפוסטים בעתיד.

 

[1]  כולל הכנסות מהשתתפות תושבים בשירותי חינוך ורווחה

[2]  אין לי הערכה מהו היקף חוסר הניצול של התקציב כתוצאה מהיעדר היכולת של הרשויות החלשות לעמוד בדרישות המאטצ'ינג, אך להערכתי מדובר על סכום לא מבוטל.

3 מחשבות על “ללא התאמה

  1. פינגבק: סיכום מקומי – מרץ | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: תקציר מקומי – 3 בנובמבר | המדד המוניציפלי

  3. פינגבק: תקציר מקומי – סדר פסח התשע"ז | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s