מדדי יוקר ארנונה ולמה הם שגויים

חודש מרץ הוא התקופה בה כל חברות המידרוג משחררות נתונים אודות החוסן הכלכלי של הרשויות, יוקר הארנונה ושלל הנתונים שאפשר להוציא מקובץ הלמ"ס של הרשויות המקומיות (ששוחרר בתחילת פברואר). הרבה מאד מדדים, כותרות מפוצצות ו… חוסר הבנה בסיסי בנתונים עצמם. להמשיך לקרוא

ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

סדר מקומי חדש

בשנת 2001 התרחש משבר חריף ברשויות המקומיות במקביל למיתון שפקד את מדינת ישראל (ושאר העולם) – רמות הגרעון ברשויות המקומיות הגיעו לשיאים חדשים, אפילו ת"א התקרבה מאד למעמד פשיטת רגל וברשויות רבות החלו תהליכי הבראה כואבים וקיצוצי כ"א, משרד הפנים מינה ברשויות רבות ועדות קרואות וחשבים מלווים בכדי לרסן את ההשתוללות התקציבית וביחד עם האוצר נעשו מאמצים רבים להביא את הרשויות שוב לרמות מאוזנות. להמשיך לקרוא

סיכום דצמבר-ינואר (סיכום בחירות)

לקח לי חודשיים לשבור את ההחלטה שקיבלתי באוקטובר לפרסם סיכום חודשי, אבל יש לי "תירוץ" – היו בחירות מיוחדות לראשות העירייה ברמת השרון ובחודשיים האלה עבדתי קשה בשביל להנגיש את הבחירות לציבור, לקדם עניין ומעורבות וגם לחטוא לא מעט בעידוד הצבעה. כמה קשה עבדתי? באופן חד פעמי זה גם יהיה בסיכום החודשי. להמשיך לקרוא

סיכום שנתי

סיכום שנתי, כי צריך

שנת 2015 הייתה ללא ספק שנה מעניינת עבורי – הרחבתי את העיסוק שלי בארנונה, חקרתי את מבנה מענקי האיזון והמשכתי ללוות את דיוני הועדה לאיחוד תל אביב בת ים. השנה היו לאתר 15,454 צפיות ע"י 7,711 מבקרים שונים. גידול קל לעומת שנה שעברה אבל ללא ספק כמות מכובדת לנושא מורכב כמו החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות בישראל.
והנה חמשת הפוסטים הפופולריים ביותר באתר בשנת 2015: להמשיך לקרוא

נתניה

בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.

אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:

  1. ההשקעה בתושב בין 2003-2011 גדלה משמעותית. אך לא רק שהיא גדלה, ההשקעה בתושב שמרה על משקלה היחסי בהוצאות הרשות. באופן כללי ההשקעה בתושב לוקחת חלק עיקרי בהוצאות הרשות (65%) והמדדים מראים שהרשות הקפידה להשקיע את אותו חלק יחסי בתושב ככל שהתקציב גדל
  2. החוב של נתניה גדל גם הוא משמעותית, כמעט פי 2. גידול בחוב של הרשות, על אף שלתפיסתי הוא דבר שלילי, אינו בהכרח דבר שלילי אם התוצאות של מינוף ההשקעות בעזרת חוב מניב תוצאות כלכליות חיוביות. נתניה היא העיר הראשונה שביצעתי לה ניתוח כדאיות השקעה לבחינת סוגיה זו והתוצאות מראות שהמינוף שלקחה נתניה לטובת תקציב הפיתוח שלה השתלם.

להמשיך לקרוא

חיפה

לחיפה יש מקום חם בלב שלי – אני יליד חיפה וגרתי ארבע שנים בעיר בתקופת הלימודים שלי, אחת התקופות היפות בחיי. זו בעיני גם אחת הערים היפות בישראל, יופי שלא פעם גרם לי להרהר למה חיפה נשארה מאחור כל כך ביחס לתל אביב.
לא פעם מדברים על כך שבירת הצפון פיספסה את הפוטנציאל שלה, נעקפה ע"י תל אביב אי שם בשנות ה-70 ומאז לא הצליחה להדביק את הפער. סיקרן אותי לדעת האם המדדים שפיתחתי יכולים לזהות חלק מהבעיות שמצביעות על הקושי של חיפה להדביק את הפערים. להמשיך לקרוא

רמת גן

פרישתו של צבי בר מההתמודדות לראשות העיר סיקרנו אותי לבדוק מה משאיר צבי בר מאחוריו לאיש שיחליף אותו. האם צבי בר משאיר עיר חזקה? האם ההתחדשות העירונית מאיימת על חוסנה של רמת גן, כפי שקורה בגבעתיים? האם יש קשר בין מצבה הכלכלי של הרשות לטוהר המידות של העומד בראשה?

כאשר בוחנים את רמת גן לפי המדדים, מתקבלת תמונה חיובית מאד – הרשות צימצמה את הגרעון השוטף והקטינה את היקף חובותיה, ההשקעה בתושב גבוה משמעותית מהממוצע לאשכול, כמו גם ההשקעה בתלמיד. לצד התמונה החיובית המדדים מעידים שהעיר נמצאת "בצומת כלכלית" – העיר נמצאת במצב "שיא" מבחינת הפרמטרים הכלכליים אבל אם לא יבוצע שינוי בההתנהלות העתידיתה, הסבירות לירידה במצבה הכלכלי גבוה מהסבירות לשיפור. להמשיך לקרוא

ראשון לציון

זכייתה של ראשון לציון כרשות האיתנה ביותר מבין הרשויות הגדולות (מעל 50 אלף תושבים) הופך אותה לקנה מידה מצויין ל"קצה החיובי" בסקלה של המדד המוניציפלי. אני מודה שתחילה לא האמנתי שאמצא עיר חזקה יותר מהרצליה (אותה ניתחתי באופן חלקי בעבר), אך כאשר בחנתי את הנתונים לפי המדדים שבניתי לא היה ספק שראשון זכתה במעמד זה בצדק. להמשיך לקרוא

גבעתיים

גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה. להמשיך לקרוא