הכנסות עצמיות של רשות מקומית הן הבסיס ליכולתה לספק שירותים מעבר לרמה הבסיסית הניתנת ברשויות בעלות הכנסה עצמית נמוכה (פחות מ-1,500 ש"ח לתושב).

במסגרת המחקר שאני עושה בכדי להבין את ההשפעה של ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות על השירותים השונים שהן מספקות, ביצעתי ניתוח אשר בוחן כיצד משפיעה הכנסה עצמית על ההוצאות שניתן על שירותים עירוניים – שירותים שעיקר מקורות ההכנסה שלהם הם הכנסות עצמיות או הכנסות לא ייעודיות (כולל מענקי מדינה שאינם צבועים). המחקר נועד לזהות כיצד בא לידי ביטוי עושר מוניציפלי בהוצאות הרשויות עירוניות קרי, מועצות מקומיות ועיריות (201 רשויות), והשפעת העושר המוניציפלי על יעילות הרשויות. הסיבה שבחרתי להתמקד במועצות מקומיות ועיריות נובעת מכך שמבנה ההוצאות שלהן דומה, בניגוד למועצות אזוריות להן יש תקציב במבנה אחר וכן תקציב דו רובדי שאינו זמין (תקציב הוועדים המקומיים, אשר ברשויות רבות עובר את 10% מתקציב המועצה).

מחשבון הארנונה הושק ב-2016 ולאור השנים הרבות שעברו מאז הפעלתו, הוא כבר לא פעיל. כאשר תהיה לו חלופה הולמת אני אשתף אותה פה. בינתיים, אם כבר הגעתם, הנה כמה עמודים בבלוג שיכולים להעשיר את הידע שלכם:

בכדי להבין מדוע מרבית מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים בעיתון הם שגויים, לחצו כאן.
בכדי להבין יותר על ארנונה, לחצו כאן.

יש עוד הרבה נושאים מעניינים בבלוג שנוגעים לרשויות המקומיות, הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על איכות החיים שלנו.

קריאה מהנה