מחאת הארנונה


מחאת הארנונה שהחלה במתחם 1200, שכונה החדשה במזרח הוד השרון התפשטה לערים נוספות. יותר ויותר משפרי דיור ורוכשים של דירות חדשות מגלים שהארנונה של הדירה שלהם גבוהה מאד, בהרבה מזו שהתרגלו אליה בדירות הישנות שבהן גרו או בהשוואה לדירות בגודל דומה בבניינים ישנים.

אני כבר מודע מזה זמן מה לכך שקיימת מחאה על מחירי הארנונה שמבעבעת מתחת לפני השטח ומחכה להתפרץ. הדיבור המתמשך על יוקר המחיה הפך אנשים לרגישים לעליות בארנונה ואפילו העליה האוטומטית כבר נכנסה למודעות (היא תמיד "הורגשה" אך היא נדחקה מהשיחה בגלל הדיון על הבקשות להעלאה חריגה) ונראה שכבר גדשה הסאה מיוקר הארנונה. בסוף שנת 2014 יצא איגוד לשכת המסחר בקמפיין נגד יוקר הארנונה לעסקים במקביל לפניות לשנות את נוסחת העידכון האוטומטי. כמות אתרי הפייסבוק בנושא יוקר הארנונה גדל כל הזמן (חיפה, באר שבע, חולון והעמוד של מחאת הארנונה) ורק בחודש האחרון הנושא מזין אין ספור כתבות בטלויזיה ואפילו בג"צ קורא למדינה להסדיר את הנושא.

כשעושים חיפוש בגוגל מסתבר שהדיבור על מרד ארנונה אינו חדש. הנושא צף כל כמה שנים, אם ע"י בעלי העסקים או בתי מלון. אבל כל הפעולות שבוצעו בעבר לא צלחו אלא במקרים נקודתיים – אז מה בעצם צריך להשתנות ואיך גורמים לשינוי?

קצת חזרה לאחור

ב-29/10 התייצבתי בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לדיון בנוגע למבנה הארנונה, כנציג של המשמר החברתי המקומי. אמנם לא יצא לדבר אבל לדיון עצמו התכוננתי כאילו אני היחיד שהולך לייצג את התושבים בדיון ולפי מהלך העניינים נראה שחוץ ממני מח"כ אייכלר, אף אחד מהנוכחים לא יציע הצעות שבאמת יהפכו את הארנונה לתושבים לזולה או הוגנת יותר.
זו גם הייתה הזדמנות לראות את התנהלות הנבחרים שלנו מהשורה הראשונה "ליד הפרקט" ואין ספק שיש דברים שרואים משם שאף פרוטוקול או צילום ישיבה לא יכול להעביר.
יו"ר הועדה מירי רגב אמרה שבדיונים הבאים יוזמנו נציגי התושבים, כנראה שבתת מודע שלה היא מבינה שנציגי השלטון המקומי אינם נציגי התושבים (…). בעקבות אותו דיון התחיל מרתון דיונים, של פעילים ואנשים נוספים שרצו להשתתף, לגיבוש מסמך עמדה של המשמר החברתי המקומי לטובת הדיון הבא. מסמך העמדה של המשמר המקומי התבסס על תיקון המצב הקיים קרי, תיקון הקריטריונים והכללים שמגדירים את המבנה הארנונה הנוכחי, כך שתשלום הארנונה יהיה ברור, פשוט, שקוף, שכל אחד ידע בדיוק כמה הוא הולך לשלם על נכס שהוא קונה או שוכר ועל מה הוא משלם. במהלך הדיונים עלו כמה נקודות:

  1. הארנונה שאנחנו משלמים נועדה בסופו של יום לשרת אותנו התושבים – הקטנה דרסטית של תשלומי הארנונה רק תוביל לפגיעה בנו, לכן החלטנו שמסמך העמדה שלנו לא יעסוק בתעריפים עצמם כי אם בקריטריונים בלבד.
  2. בכדי שהארנונה תהיה צודקת, הקריטריונים צריכים להיות תלויים בפרמטרים שאינם בשליטת הרשויות. כל הפרמטרים שהגדרנו מבוססים על מידע סטטי שלרשות אין שליטה עליו.
  3. אי אפשר לדבר על ארנונה ללא התייחסות להנחות בארנונה. בבדיקה שעשינו מצאנו את ועדת קהת שבחנה את הנושא והגישה המלצות (מלא או מצגת), שחלקן אף יושמו בחוק. לצערי לא גיבשנו עמדה סגורה בנושא אך סוגיה מרכזית שעולה מהדוח שיש מקום להתייחס אליה היא סוגיית הגדרה מיטבית של רף מבחן ההכנסה (יכולת התשלום של בעלי הנכסים) – במקום שהרשויות יגבו כספים מאנשים שגם כך לא יכולים לשלם, יש לקבוע רף שיוציא את האנשים הללו ממעגל המשלמים, כך גם יוקל לאוכלוסיות החלשות וגם הרשויות לא יצברו יתרות פיגורים לחובות שגם כך יהפכו לאבודים.
  4. עדכון תעריפי הארנונה צריך להיות מתאים לפרופיל הרשויות המקומיות, לא כללי, כמו כן צריך להגדיר תנאי סף שיתמרצו רשויות למצות את פוטנציאל ההכנסות הקיים לפני שהן מגישות בקשות להעלאות חריגות. במסגרת ניתוח הרשויות שאני מבצע הגדרתי מספר פרופילי רשויות ולכל פרופיל הותאמו קריטריונים לעדכון אוטומטי וכן תנאי סף להגשת בקשות ע"י הרשויות.

במהלך הדיונים גם הגענו להבנה שהקריטריונים שאנחנו מציעים יובילו לשינויים, לעיתים משמעותיים, בהכנסות הרשויות מארנונה גם ללא דיון על התעריפים ולכן נדרש להשאיר גמישות להתמודד עם השינויים הללו. הגמישות הזאת תבוא מתוך דיון על התעריפים לאחר שינוי הקריטיונים. אבל לשלב הזה לא הגענו כי פיזרו את הכנסת

חזרה להיום

המאבק על יוקר הארנונה נמצא בשלב חשוב אך בעייתי – המודעות והמעורבות של התושבים בנושא הולכת וגוברת אך מצד שני, התהליך היחיד שבו ניתן להסדיר את הנושא, תהליך החקיקה בכנסת (כנראה בועדה משותפת לועדת הכספים וועדת הפנים והגנת הסביבה), לא זמין עקב הבחירות. יש מי שיגיד שעכשיו זה הזמן הכי טוב לדרוש מהפוליטיקאים הבטחה שישלבו את נושא הארנונה במצע הבחירות שלהם ובמידה מסויימת הם צודקים כאשר מדובר על מפלגות שמפרסמות מצע. אבל כאשר בוחנים את מפת האינטרסים בכל הנוגע לארנונה, מבינים ששינוי הארנונה לא יהיה כל כך פשוט, מה גם שחלק מהשחקנים כבר גיבשו עמדה והצעה לצו אחיד שאינה בהכרח ההצעה הטובה ביותר לתושבים. תוסיפו לקלחת את העובדה שבעלי האינטרס לשמר או להעלות את תעריפי הארנונה ישאפו לייצר מראית עין שהקלה בארנונה למגורים תדרוש העלאה בארנונה שאינה למגורים, זאת בכדי לעודד התנגשות ומאבקי "משחק סכום אפס" בין התושבים ונציגי העסקים שרוצים אף הם להוריד את הארנונה שאינה למגורים (שאף הם סובלים מתעריפים גבוהים, במיוחד העסקים הקטנים).

אבל עד שנגיע לגשר של תהליך החקיקה, יש פעולות שאפשר לקדם:

  1. צריך להמשיך ללחוץ על ראשי הרשויות, כי להם יש את הכוח הפוליטי העיקרי למנוע שינויים שיכולים (לדעתם) לפגוע בהכנסות מהארנונה, כפי שהיה להם את הכוח למנוע את איחוד הרשויות המאסיבי שתכנן האוצר בשנת 2003 או לייצר משרת סגן ראש עיר חמישי מיותרת לחיזוק כוחם הפוליטי במועצות (גם אם הוא כרגע לא בתשלום)
  2. אפשר גם להתחיל לדרוש מהרשויות להתייעל, או לפחות לאתגר אותן עם שאלות בנוגע לאופן שבו הן מנהלות את התקציב הרגיל (שניזון מהארנונה).
  3. גם בלי עדכון מבנה הארנונה, יש מקומות שבהם הרשויות יכולות להתאמץ לפני שהן פונות לכיס שלנו. סך כל יתרות הפיגורים והחובות המסופקים של כל הרשויות בסוף שנת 2013 היו פי 1.5 (!) מסך הגביה מארנונה מכלל הרשויות. אפילו מבקר המדינה התייחס לסוגיה זו בדוח שהוציא בסוף 2014 תוך שהוא מעיר בחומרה לרשויות שאינן עושות מספיק בכדי למצות את הגביה.
  4. עד יולי 2015 הרשויות המקומיות צריכות לגבש ולאשר במועצות את הבקשות החריגות לעדכון תעריפי הארנונה לשנת 2016 – כל אחד שנושא זה מטריד אותו צריך לעקוב אחרי פרסומי הרשויות (שמחוייבות לפרסם את הבקשה) – חשוב לשים לב שרשויות שיבחרו לאשר את הבקשה לעדכון התעריפים לפני אפריל 2016 לא יהיו מחוייבות לפרסם את הבקשה לעיון הציבור ולכן חשוב להפעיל לחץ על חברי המועצה לא לקיים את הדיון עד מאי או מנגד שההצעה תוצג לעיון הציבור כשבועיים לפני הדיון לגבי ללא קשר ל"פירצה" שציינתי.
  5. עד המושב הראשון של הכנסת ה-20 יש להשלים את תהליך גיבוש מסמך העמדה שישמש את התושבים. למסמך ניתן להגיע בקישור הבא והוא פתוח להערות לציבור הרחב

אני מאמין שאין מנוס מתיקון החקיקה בנושא הארנונה כבר במושב הראשון של הכנסת ה-20. מדובר על שינוי חקיקה רווי אינטרסים שדורש אורך רוח, מיקוד במטרה ולחץ ציבורי מתמשך על ראשי הרשויות והפוליטיקאים בכנסת.

ועוד פיסקה לסיום – חבר אמר לי פעם שכל מה שצריך בשביל להשפיע על איכות החיים שלנו ברשויות שבהן אנחנו גרים הוא להשקיע שעתיים בחודש – להתייצב לישיבת המועצה החודשית ולהסתכל על הנבחרים שלנו בזמן שהם מעבירים החלטות בנוגע לניהול העיר. שעתיים בחודש ואנחנו התושבים יכולים לדאוג לכך שהנבחרים שלנו יבינו שאנחנו שם, בוחנים את ההתנהלות שלהם וגם אם אנחנו לא אומרים כלום, אנחנו כבר לא נהיה עיוורים להחלטות שלהם ולא רק שזה נוגע לאישורים להעלאת תעריף ארנונה.
זה עובד.

היות ולא כתבתי את המסמך עמדה לבד, אני רוצה להודות לאביב, גיא, ראובן, ליאורה, חמי, אבי, יפעת ואחרים שבאו על חשבון זמנם וסייעו בגיבוש המסמך.

4 מחשבות על “מחאת הארנונה

  1. פינגבק: מודיעין – עיר מתוכננת למשעי | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: והרי התחזית – ארנונה | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s