והרי התחזית – ארנונה


בשנת 2014 (תשנ"ד) בוצע תיקון לסעיף 276 לחוק פקודת העיריות שקבע כי עד ה-1 ליולי מחוייבות כל הרשויות לקבל החלטה בדבר צו הארנונה של השנה העוקבת, כאשר החל מה-26.3.16 מחוייבת העירייה לפרסם את הצו שמיועד לאישור כ-10 ימים לפני ישיבת המועצה בדבר הטלת הארנונה הכללית. כל הפתיח היבש הזה בשביל להגיד שהחודשיים הקרובים הם ה-Money time לקביעת התעריפי הארנונה לשנת 2017.

"סטטוס" יוקר הארנונה

מדד יוקר הארנונה שפירסמתי לראשונה לפני שנה קיבל עידכונים לשנת 2014 כמו גם תיקון למדד ייחוס – מדד יוקר הארנונה כפי שרואה זאת משרד הפנים (דרך נוסחאות מענקי האיזון).

מדד יוקר הארנונה לשנת 2014-2015

כל התעריפים והשטחים "נורמלו" לשיטת נטו. הערך של מדד יוקר הארנונה לא משקף יחס לינארי בין יוקר הארנונה של הערים השונות (ירושלים לא יקרה פי 2 מת"א)

תמונת המצב בשנים 2014 (ו-2015, כי לא בוצעו עדכונים חריגים באף רשות) מראה שלא חל שינוי משמעותי בתוך כל "עשיריה" של ערים וגם עשרים הערים היקרות ביותר לא השתנו. שנת 2016 היא השנה הראשונה בה אושר למספר ערים (מלבד ראשון לציון) לבטל את ההעלאה האוטומטית של תעריף הארנונה, כמו גבעתיים ורמת גן, כך שהשינוי בדירוג של 2016 צפוי להיות בעיקר משחק כסאות ולא שינוי משמעותי. הערים היקרות הן עדיין הערים בהן משקל הארנונה בהכנסות העצמיות גבוהה ביחס למספר התושבים שבהן.
כאשר בוחנים את "מדד יוקר הארנונה" של המדד המוניציפלי אל מול המדד שרואה משרד הפנים, ניתן לראות שערים בהם קיימת שיטת מדידה "נטו" מדורגות נמוך ביחס ליוקר הארנונה האמיתי שלהן (חיפה, רמת גן, חולון) – הפער הזה נובע בין היתר בגלל שהמדד של משרד הפנים לא לוקח בחשבון את גודל הנכס הממוצע שמשפיע אף הוא על תעריף הארנונה והיוקר שלה.

הנה עוד תצוגה של יוקר הארנונה, הפעם לפי אשכולות:

מדד יוקר הארנונה לפי אשכולות

"רמזים" לעתיד לבוא

בתקופה האחרונה יש לא מעט רמזים לשינויים שעתידים להתרחש בארנונה למגורים:

  1. נחתמו הסכמי שכר במגזר הציבורי וזה אומר תוספת של 7.5%*0.5=3.75% לארנונה של כולנו במסגרת הטייס האוטומטי. השכר בין ינואר 2015 לינואר 2016 אכן עלה ב-7.5%, אך המדד מחושב בין מאי למאי ולכן בפועל העליה בשכר הציבורי היא "רק" 4.4% ולכן בשנת 2017 הארנונה תעלה ב-1.77%. הערכה שלי היא שבשנת 2018 היא תעלה יותר.
  2. בסוף השנה שעברה הוקמה במשרד הפנים ועדה לבחינת מעבר לארנונה לפי שיטת נטו. רק 10 רשויות בישראל פועלות לפי שיטה זו, 22 פועלות לפי שיטת ברוטו וכל השאר לפי שיטת ברוטו-ברוטו. עדיין, אני חושב שהמעבר לשיטת נטו יבוצע, בין היתר כי שיטה זו יותר קרובה לשיטת המדידה הנהוגה לפי תקני התכנון והבניה ולכן מעבר לשיטה קרובה או זהה תוביל לאיחוד מדידות. לפי תוכנית העבודה של משרד הפנים (החל מעמוד 426), הועדה אמורה לסיים את פעילותה בסוף שנת 2017 אך השינוי עצמו לא יקרה לפני שמרבית הרשויות לא ישלימו את מדידת הנכסים בתחומיהן
  3. בהתאם להחלטת בג"ץ, הרשויות החלו לבצע מדידות מחדש של הנכסים הישנים בתחומיהן (בני מעל עשור) וכתוצאה מכך כולנו נקבל חיוב ארנונה מדויק עד 0.01 מ"ר. כאשר יהיה בידי הרשויות את בסיס הנתונים המעודכן של שטחי החיוב של הארנונה לפי שיטת נטו וברוטו, תהיה באפשרותם לתכנן מחדש את צו הארנונה כך שמעבר לשיטת נטו יעשה ללא פגיעה בהכנסות שלהן. להערכתי השינוי הזה יפגע בבעלי נכסים גדולים מהממוצע הישובי ויטיב עם בעלי נכסים קטנים מהממוצע הישובי.
    בהערת אגב: לדעתי לא צריך להיות שינוי משמעותי בהכנסות של הרשויות כתוצאה מהמדידה החדשה. רשות שמצהירה אחרת כנראה בונה על "ניפוח" נכסים בתחומיה.

סה"כ נראה שהשנתיים הקרובות הולכות להיות נקודת מפנה בתחום ארנונה – ההתייקרות המשמעותית שצפויה בארנונה תוסיף עוד שמן למדורה של מחאת הארנונה. לתושבים יש הזדמנות לנסות ללחוץ מראש על נבחרי הציבור שלהם בנושא עדכון הארנונה ו"הבמה" לשינויים כבר מוכנה בגלל תהליכים שקורים במקביל.

אם יורשה לי גם להתנבא, השילוב בין סעיף 2 ו-3 מצביע שלפני 2018 לא יהיה שינוי בשיטת המדידה ולהערכתי בשנים 2018-2019 משרד הפנים יתרכז ביישום השינוי הזה ברשויות ולא יאפשר שינויים חריגים נוספים בצווים הארנונה.

לנו התושבים נותר לפקוח עין בחודשיים הקרובים ולעקוב אחרי הפרסומים של הרשויות בנוגע לישיבות בנושא ארנונה, לדרוש מנבחרי הציבור לקחת אחריות ולא לאשר שינויים חריגים פה אחד. אם כבר משנים, הנה כמה רעיונות מה אפשר לדרוש במסגרת אישור הצו (ללא קשר לבקשות לשינויים חריגים):

  1. רשות שהולכת לכיוון מדידה מחדש תתקשר מול חברת המדידה כך שהתשלום יהיה על בסיס מס' הנכסים הנמדדים ולא על בסיס השטח הנמדד – ז"א לא לפי "שיטת מצליח" שבה חברה מתוגמלת לפי כמה הצליחה להגדיל את הנכס.
  2. מדידת הנכסים תעשה תוך איסוף נתונים שיאפשר מעבר לשיטת נטו קרי, למדוד גם לפי שיטת המדידה המקובלת ברשות וגם לאסוף נתונים עבור שיטת נטו.
  3. עדכון שומת הארנונה שמקבלים התושבים כך שתכיל יותר מידע – שטח עיקרי, שטח שטחי שירות, שטחים משותפים והתעריף המשולם על כל שטח
מודעות פרסומת

2 מחשבות על “והרי התחזית – ארנונה

  1. פינגבק: סיכום שנתי – 2016 | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: תקציר מקומי – סדר פסח התשע"ז | המדד המוניציפלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s