תקציר מקומי – 4 באוגוסט


חוק ההסדרים לתקציב 2017, דברים שלומדים ממפתח התקציב וחיפה

חוק ההסדרים לתקציב 2017

משרד האוצר שיחרר להערות הציבור את הטיוטות של חוק ההסדרים לשנת 2017, לצורך קבלת הערות עד ל-7.8.16. (ויש גם סוגיות שקיימות בהפצה המוקדמת). כמה סוגיות נוגעות לרשויות המקומיות, לחלקן התייחסתי פה בבלוג:

  1. קרן הארנונה הממשלתית – התייחסתי להשפעה של קרן הארנונה הממשלתית על החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות. בשורה התחתונה, זה חוק שיכול לייצר סל תקציבי של 130-300 מיליון שקלים (הטווח נובע מהיקף הפגיעה שמוכן משרד הפנים לפגוע ברשויות החזקות) מתוך 850 מיליון השקלים שמוגדרים לקרן (החישובים שלי מראים שירושלים הושמטה מהסידור הזה אחרת הסכום היה מיליארד שקלים). זה חוק בעייתי, שפוגע ברשויות החזקות שגם קולטות הרבה מאד תושבים חדשים ומסוגלות לספק להן שירותים ברמה גבוהה – זאת לטובת רשויות חלשות שבספק אם הכסף הזה ישפר את מצבן. באופן כללי חלוקת הכנסות היא סוגיה בעייתית, עוד יותר בעייתית כאשר מדובר על כסף ברשויות האזור המרכז שיודעות להפיק ממנו יותר שירותים לכל שקל, בהשוואה לרשויות פריפריאליות וקטנות שמפיקות ממנו פחות. זה עוד לפני שהזכרתי שמי שמקבל הכי הרבה כסף מהמדינה (פר תושב) זו הפריפריה.
    הערה: החוק כמעט וזהה להחלטת ממשלה 3963 שהתקבלה בממשלה אולמרט ב-2008
  2. תיקצוב דיפרנציאלי – הצעת החוק אינה דומה להחלטת הממשלה שהוצגה לפני שנה. מדובר על נוסח מרוכך אך גם מאד פוליטי – הרבה כסף לחרדים חיזוק בתחומי ליבה ולרשויות שלא יכולות לסבסד צהרונים וחוגים. מאיפה הכסף? מהחינוך עצמו – שעת חינוך אחת תקוצץ מכל שכבת גיל (למעט גני ילדים). הנפגעים העיקריים יהיו תלמידי התיכונים ברשויות החלשות, כי הרשויות החזקות יכולות להשלים את שעת הלימוד החסרה (אפשרי בתיכונים, לא ביסודיים) בעוד שהחלשות לא יוכלו. העיקר שדחו את יום לימודים ארוך שוב (שהיה בעצם סוגר את הפינה הזאת בלי לגרוע שעות חינוך).
    והערה נוספת: ההסברים בחוק עצמו מלאים בשטויות לא קשורות (אין התייחסות מספרית אמיתית לקשר בין שעות החינוך הבלתי פורמלי ובין ההישגים בחינוך הפורמלי), יש גם שוב חזרה על עניין הקשר בין ההישגים בבגרויות ובין הדירוג הסוציואקונומי של תושבי הרשות, בלי באמת להתייחס לגורמים האמיתיים שמובילים לפערים (רמז, זה לא בגלל הכסף של המדינה). מה גם שמצאתי בעבר שככל הנראה אפשר להטות את התוצאות ע"י תמריצים מבוססי הישגים שניתנים למורים
  3. הקמת ועדה בין משרדית שתפקידה לפקח על תקצוב של מוסדות ציבור ברשויות המקומיות. באמת הגיע הזמן שמישהו ינהל את חוסר התיאום בין משרדי הממשלה. חבל שההצעה היא לא לאחד חצי מהמשרדים שנמצאים ברשימה לתוך משרד אחד – זה גם ישפר את עבודת התיאום וגם יחסוך עלות של כמה מנכ"לים (וכמה שרים?).
  4. מס על דירה שלישית – פה ההשפעה על הרשויות המקומיות כמעט נסתרת, אבל אם שמים לב למנגנון מדידת השטח של הדירות לצורך חישוב המס רואים את הקשר – הוא צמוד לשטח הדירה לצורך חיוב הארנונה (ולא שטח הטאבו). מכיוון ששטח הדירה לפי חיוב הארנונה מושפע משיטת המדידה, נוצר פה צימוד שנותן העדפה לשיטת מדידת ברוטו-ברוטו על פני שיטת נטו (כי הדירה יותר גדולה בברוטו-ברוטו). בנוסף, יש פה כנראה סלט בין שווי ממוצע של מ"ר מגורים (שמחושב לפי שטח הדירות) ובין שיטת מדידה שכוללת שטחים משותפים וכו'. מה שיקרה הוא שהשווי למ"ר יתבסס על שטח קטן יותר (יקר יותר למ"ר) והחיוב יתבסס על שטח גדול יותר (ולכן החיוב יהיה גדול יותר ברשויות של ברוטו-ברוטו).
    לדעתי הצימוד הזה פסול וצריך להתייחס לשטח הדירה לפי הטאבו – שהרי זה שטח הדירה שאנחנו קונים, זה השטח שמחושב לצורך קביעת העלות למ"ר. ובכלל, למה מצמידים בין ארנונה למס רכוש?
  5. קיצוץ במימון המפלגות ברשויות המקומיות. זה כמובן בגלל שהפיקוח על הכספים האלה כל כל טוב, שגילו שלא צריך כל כך הרבה (לא קרה אף פעם ולא פורסם בשום עיתון). ספרו לי איך זה מתיישב עם הצורך שוויון הזדמנויות, הקטנת האפליית של בעלי הממון והחלשת התלות בתורמים בעלי עניין בדמוקרטיה של הרשויות המקומיות.
  6. ויש גם את עניין מפעל הפיס.

דברים שלומדים ממפתח התקציב

אני רשום ל-Feed שמייצרת מערכת מפתח התקציב של כל בקשות הפטור ממכרז שיוצאות מהמשרדים השונים. זה ערוץ נתונים שלעיתים חושף את הקלות שבה מוציאים משרדי הממשלה השונים פטור ממכרז, לעיתים גם מגלים דברים מעניינים שלא היה אפשר לדעת אותם בלי הבקשות הללו. הנה שתי דוגמאות:

בעבר מצאתי את רשימת הרשויות לגבי נבחריהן יש ועדות לחיוב אישי. עכשיו מצאתי שיש לא פחות מ-58 משרדי רו"ח שמטפלים בתהליכים פתוחים של חיוב אישי (ז"א 58 בדיקות חיוב אישי פעילות). זה פי 3 (!) ממה שניתן היה לחשוב שיש.

משרד הפנים מפרסם רשימה של החשבים המלווים ברשויות המקומיות, רק שהרשימה הזאת היא מאמצע 2014. לאחרונה המשרד הוציא בקשות להערכת התקשרות (מספר בקשות לפטור ממכרז, הנה אחת, ועוד אחת) מול חלק מהחשבים המלווים, מה שחשף מהעדכונים שיש ברשימת החשבים המלווים.
אז פניתי למשרד הפנים והם נתנו לי (במהירות ראויה לשבח) את הרשימה החדשה של חשבים מלווים, כולל התייחסות ל-6 רשויות שכבר לא צריכות חשב מלווה, כי הן מאוזנות.
הערה: הבקשות גם ציינו שחלק מהחשבים המלווים הם גם גובים ממונים (האחראים על ניהול גביית הארנונה וכו', במקום הרשות המקומית, כאשר אחוזי הגביה נמוכים מהרף המצויין בחוק). הרשויות בהן יש גובה ממונה אינן יהודיות וכנראה בגלל זה נזכרתי בכתבה על הבחירות במועצה אזורית אל-קסום – אחת הטענות שנשמעו בכתבה היא שזהות ראש הרשות תשפיע על היקף הגביה מהשבטים השונים שבמועצה. מעניין אם משרד הפנים מינה מראש גובה מלווה לרשות בשביל להתמודד עם הסוגיה הזאת.

חיפה

המטרופולין הצפוני של ישראל ממשיך להתעמר בבריאות תושביו. זה התחיל עם אישור תוכנית קרקעות צפון שמאפשרת הרחבה של מתחם בתי הזיקוק והקמת חוות דלקים נוספת במפרץ חיפה. על אף שהמשרד הגנת הסביבה ממשיך להכריז כי הפעילות שהוא מוביל תפחית את הזיהום ומנגד מכחיש את הקשר בין המפעלים לתחלואה, גם שיוצא דו"ח של מומחים בנושא. קשה לקבל את הטענה הזאת כאשר בוחנים את מכלול התוכניות שאושרו או ייאושרו במפרץ. ההברקה האחרונה היא היחצנות המוגזמת שמקבל פרויקט "אזורי אוויר נקי" שעיקרו הפחתת הזיהום מרכבי דיזל בחיפה. עיריית חיפה הכריזה מלחמה על זיהום אוויר ממכוניות. הבעיה היא שבחינה של המחקר שבוצע על משמעויות התוכנית מראה שהיא מטפלת בחלק קטן מהזיהום בחיפה, מה גם שהיא לא באמת נותנת פתרונות שמפחיתים את השימוש ברכבים (ובמיוחד פרטיים) בתוך חיפה. לדעתי מדובר על פספוס של הזדמנות פז לשנות את התיעדוף של התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי והיתרונות הגלומים בכך, גם אם ברור ההשפעה על זיהום האוויר שולית (כי קשה להסתיר מי המזהם האמיתי של המפרץ). מצד שני, לא סביר שעיריית חיפה תוביל מהלך שיפגע בהכנסות הפטרון שמתפרנס ממכירת דלק למכוניות פרטיות.

הפטרון קבלת הפנים בתערוכת אנרגיה ירוקה במדעטק בחיפה - צילום גורג רוכברג

קבלת הפנים בתערוכת אנרגיה ירוקה במדעטק חיפה – צילום ג'ורג' רוכברג

אז עד שבחיפה ישנו תקליט חיפה תמשיך להיות מקום לא טוב לאנשים ועסקים, לכן לא מפתיע שהיא נעדרת מרשימת המקומות שצעירים מעדיפים לגור בהן, אלא אם אתם קוראים את הכתבות הממומנות שטוענות אחרת. העיקר שעל הנייר שחיברו את חיפה לים (האמנם? X2)

5 מחשבות על “תקציר מקומי – 4 באוגוסט

  1. פינגבק: תקציר מקומי – 11 באוגוסט | המדד המוניציפלי

  2. פינגבק: תקציר מקומי – אוגוסט 2016 | המדד המוניציפלי

  3. פינגבק: תקציר מקומי – 8 בספטמבר | המדד המוניציפלי

  4. פינגבק: מינהל לא תקין בשלטון המקומי | המדד המוניציפלי

  5. פינגבק: תקציר מקומי – 28 בדצמבר | המדד המוניציפלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s