לשנות עיר


שלושה אירועים שגרמו לי להבין כמה אנחנו לא מבינים בניהול עירייה וביכולת לשנות מדיניות

אסף הראל מכה על חטא

מקור: הארץ, המהדורה הדיגיטלית (שחסומה בחומת תשלום, מתנצל מראש כלפי מי שאין לו/ה גישה)

לפני שנה וחצי (בערך) אסף הראל יצא בקמפיין לראשות עיריית ת"א, קמפיין שכנראה הוביל לזכייתו של רון חולדאי בראשות העירייה פעם נוספת (ואחרונה?) ולעזיבתו של אסף זמיר את הזירה התל אביבית לטובת הזירה הארצית.

כבר שהתחיל את קמפיין המונולוגים שלו היה ברור שהקו הניצי של הראל מדבר עמוק מתוך האופוזיציה, אך גם מתוך חוסר הבנה אמיתי של הדרך שבה עובדת עירייה. מתנגדי חולדאי שסלדו גם מזמיר (בגלל שהיה סגנו של חולדאי) מצאו מפלט בסיעתו של הראל, אשר דיבר אל ליבם והבטיח לשנות את העיר מקצה לקצה.

אמנם לאחר זכייתו חולדאי לא הקים קואליציה כל כך מהר, אבל הראל היה בין הראשונים שהצטרפו אליה, מהלך שהוביל לביקורת עצומה מצד ציבור המצביעים שלו שלא האמינו כיצד "בגד בהם" אחרי קמפיין "אנטי-חולדאי".

הראל, אחרי שנכנס למועצה, הבין את מה שמבין כל מי שנמצא בתוך המערכת העירונית יותר מיום – אי אפשר לעשות "הרבה ומהר" כאשר אתה חבר מועצה, בטח ובטח שאתה באופוזיציה. האם זה אומר שהיה צריך להיכנס לקואליציה ולא לפעול כאופוזיציה לוחמת? לא בהכרח. הנקודה היא לא עצם כניסתו לקואליציה, אלא הפער שבין ההיכרות עם המנגנון העירוני כאשר אתה מחוץ למערכת ובתוך המערכת, פער שגרם להראל "להפוך את עורו" כאשר גישר עליו. לזכותו של הראל, הוא הבין מהר מאד שקשה לשנות מאופוזיציה שנמצאת במיעוט משמעותי (תשאלו את ברנד שהייתה בקדנציה הקודמת היחידה באופוזיציה למשך שנתיים וחצי). הראל חטף ביקורת שתייגה אותו כ"לא אמין" ואף עלולה להפוך אותו ללא רלבנטי למירוץ לראשות העירייה ב-2023, אבל עד 2023 הוא יוכל לשנות ולהשפיע על ת"א, זאת במסגרת הגמישות הקיימת של רשות מוניציפלית להשפיע על איכות החיים של תושביה בתחומי הקו הכחול שלה (ובמקרה של ת"א, גם מעבר לקו הזה).

עינת קליש מודיעה שתקציב 2020 לא יובא לאישור

מקור: עמוד הפייסבוק של עינת קליש

אם היה תואר בחפירה בתקציבים עירוניים, כנראה שהייתי ד"ר כבר מזמן. במסגרת החפירה בתקציבי חיפה גיליתי, להפתעתי, שחיפה משתמשת בתקציבי פיתוח לטיפול באשפה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. לא מדובר על אירוע חד פעמי כי אם בהתנהלות רב שנתית. כאשר ראיתי שהמימון לטיפול באשפה מגיע ממלוות מהבנק, הבנתי (ביחד עם עוד נתונים אחרים), כמה חיפה ענייה ומעבר לכך, כמה ההתנהלות הכספית של עיריית חיפה בתקופת יהב הייתה לא תקינה (וזה רק חיזק את דעתי על "פרס הניהול התקין" ואיכות הביקורת של משרד הפנים על הרשויות המקומיות). אחרי שקליש נכנסה לתפקיד, היה לי ברור שההתנהלות התקציבית של חיפה דרשה טיפול שורש, אבל גם היה ברור לי שגזבר ותיק, כמו שהיה לחיפה, לא ניתן להחליף מייד בכניסה לתפקיד, בטח שיש כל כך מספיק חזיתות להתמודד איתן. אז התקציב הראשון של קליש עבר תחת הגזבר הקודם ולאחר זה עזב בשנה האחרונה, היה סוף סוף ניתן להיכנס לעובי הקורה ולהתחיל להציף את הבעיות – כפי שקורה לא פעם כאשר מתחלף בכיר שהחזיק בתפקיד שנים רבות.
שקליש הודיעה שהתקציב לא יאושר כי צריך לעשות בו סדר יסודי, לא רק שלא הייתי מופתע, שמחתי – מבחינתי זו ההוכחה שחיפה נמצאת במסלול הנכון לתיקון נזקי העבר. אבל אז קראתי ביקורות שטענו שהמצב הזה הוא עוד אינדיקציה לכך שקליש לא מתפקדת – הרי אין תקציב, איך זה מעיד על משהו אחר למעט חוסר תפקוד? אותם קולות לא באמת יודעים מה קיבלה קליש מיהב או כמה קשה להוביל מהלך של שינוי יסודי בתקציב כאשר הגזבר שאיפשר את אי הסדר עדיין בתפקיד. ונזכיר שוב – לא קל לפטר גזבר ולא מחליפים גזבר רגע אחרי הבחירות.

כמו במקרה של הראל, גם אלה שיוצאים נגד קליש לא מבינים את מה שמבין מי שנכנס לתוך המערכת. קל מאד לבקר מבחוץ, קשה לשנות מבפנים וזה לוקח זמן.

שיחות ודיונים מה- Muni-Expo

מקור: אתר Muni-Expo

הגעתי ליום הראשון של יריד החדשנות בשלטון המקומי ולצד דיונים מעניינים (חלק יותר, חלק ממש פחות) יצא לי לפגוש כמה אנשים. כמה דברים שלמדתי/שמעתי מאותו יום:

  1. רון חולדאי אומר שכוחו מוגבל; משרד הפנים מודה שהמדינה ריכוזית מדי ורוצה לתת לרשויות יותר סמכויות, אבל באופן דיפרנציאלי בהתאם ליכולתן; דוברים שונים מתייחסים לחשיבות של דיאלוג ושקיפות עם התושבים; בשיח בין המדינה והרשויות, ברור שרוב גופי המדינה לא יודעים איך רשות מקומית עובדת.
    מי שנמצא בתוך המערכת מבין כמה המערכת מוגבלת ולעיתים מגבילה, מי שמחוץ למערכת אבל עובד מולה יודע לומר שהציבור לא מכיר מספיק את המערכת ולא נותן בה אמון כי היא לא מדברת איתו מספיק והרגולטור מאשר שצריך לתת לרשויות יותר כוח, אבל לא את אותו כוח לכל הרשויות.
  2. דיברתי על השלטון המקומי עם שני אנשים ותיקים בעולם המוניציפלי (אנשים שאני מאד מעריך).
    • פעם אחת כנראה שהפתעתי אותם – הם הביעו אכזבה מקליש ואני הסברתי שהאכזבה ממנה מוקדמת מדי, במיוחד לאור מה שאני יודע על מצבה של העיר ומדוע כל כך קשה לייצר שינוי בעיריית חיפה.
    • פעת אחת הם הפתיעו אותי – הם ירושלמים ואני חשבתי שהם יגידו שמשה ליאון מאכזב, אבל הם אמרו שליאון, על היכרותו עם המערכת הפוליטית וחוסר השיוך "המובהק" שלו עם החרדים (אני רק מזכיר הוא רץ לראשות ללא סיעה), מחייב אותו לפעול בגמישות, תוך ביצוע פשרות שנדרשות על מנת לגשר על הפערים. יתרה מזאת, הם התייחסו ליכולתו להביא לעיר כסף ולרתום לטובתה את הפוליטיקה הארצית. אני מודה שאני לא מכיר מספיק את פועלו הזה של ליאון (ועיקר הביקורת שלי מתייחסת לתכנון העיר – ירושה שקיבל ליאון מקודמיו), אבל האמירות הללו מפי מי שמבין היטב בשלטון המקומי הבהירו לי ששוב, מה שרואים מכאן, לא רואים משם ושאין "שחור/לבן" בשלטון המקומי בכלל ובניהול רשויות בפרט.
      זה גם הזכיר לי שבעבר כתבתי שלדעתי ראש העירייה הבא של ירושלים צריך להיות חרדי. ייתכן שמספיק ראש עירייה שמזוהה חזק עם המחנה החרדי.
  3. פגשתי חברת אופוזיציה מוכרת, דיברנו על יצירת שינוי ברשויות בהן ראש הרשות מנסה לנטרל את האופוזיציה תוך שימוש ביועמ"ש ושאר הפקידים הבכירים (שזה בטח ישמע מוכר לכמה מכם). תוך כדי השיחה עבר במקום חבר לספסל הלימודים וראש רשות לשעבר. אחרי שהצגתי אותו חברת המועצה שאלה אותה שאלה מעניינת – איך קורה שראש רשות, שהיה לפני כניסתו לתפקיד לוחמני ובעל מראית עין של אדם שדוגל בשקיפות ופתיחות, מתהפך והופך לריכוזי וככזה ששקיפות ושיתוף רחוקים ממנו? התשובה שהיא קיבלה לא הפתיעה
    • "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם" – האילוצים שקיימים שאתה נמצא בתוך המערכת לא ידועים שאתה מחוצה לה, מכאן שלא כל הבטחת בחירות יכולה להתממש מייד שיושבים על כסא ראש הרשות.
    • זה מאד אישי – לא כל מי שהופך לראש רשות משתנה, לא כך מי שנכנס לתפקיד נשאר אותו דבר. לעיתים, עקב האילוצים והלחץ שקיים על ראש הרשות, התגובה שלו שונה.

ואני מוסיף – לא תמיד יש לראש הרשות את הכלים והניסיון להתמודד עם הכל בשנה הראשונה, גם לאנשים ותיקים במערכת לוקח לפחות חצי שנה ללמוד את הדברים, כך שמי שלא בא מהמערכת ירגיש בנוח בתפקיד רק אחרי שנה פלוס.

לשנות רשות מקומית לוקח זמן

המכנה המשותף לדברים שלמדתי בועידה וגם מהדוגמאות שהבאתי מחיפה ות"א הוא שלשנות עיר לוקח זמן, היכולת לשנות עיר מוגבלת ורוב האנשים בכלל לא מבינים איך פועלת רשות מקומית, אבל ממהרים להניח איך היא צריכה לפעול.

שעבדתי על ה-MRI לרשויות מקומיות, אחד העדכונים שהכנסנו לכלי הוא מימד הזמן, זאת מתוך הבנה שיש דברים רבים שלוקח זמן לשנות, שלעיתים הפירות העשייה היומית יבשילו רק בעוד קדנציה, לעיתים בעוד שתי קדנציות. אם זו נקודה שיש לעמוד עליה בשיח עם ראשי רשויות ואנשים מתוך המערכת, אפשר להבין כמה התובנה הזאת חסרה בקרב מי שלא מכיר את המערכת.

חשוב ורצוי לבקר רשויות וראשי רשויות על המדיניות וההחלטות שלהם – אבל בשביל שזו תהיה ביקורת יעילה, חשוב שהיא תהיה מתוך הבנה של מערכת האילוצים שבתוכה עובדת הרשות המקומית וראש הרשות. התעלמות ממערכת האילוצים והתייחסות לראש עירייה כ"כל יכול" תוביל ברוב המקרים לאכזבה, אכזבה שלעיתים אין לה בסיס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s