כלכלת ערים

רבים מכירים את ג'ין ג'ייקובס בזכות ספרה "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" (The death and life of great American cities) אשר דן בהשפעה של תכנון ערים על הצלחתן וכשלונותיהן, אך פחות מכירים את ספריה הבאים של ג'ייקובס אשר דנים בכלכלה עירונית וכלכלת ערים – Economy of Cities ו-Cities and the wealth of nation (ברמיזה למסה של אדם סמיט – Wealth of Nations). לאחרונה סיימתי לקרוא את שניהם ויש בהם רעיונות והגדרות מרתקים שאני רוצה להשתמש בהם. הפוסט הזה ישמש כבסיס על גביו אתייחס בעתיד לסוגיות הנוגעות לכלכלה עירונית. להמשיך לקרוא

הוצאה עירונית

הדיון על שינוי האופן שבו מתוקצבות הרשויות המקומיות ע"י המדינה לא יכול להתקיים ללא בחינה מחודשת של התפקיד הרשויות המקומיות, בדגש על השירותים שהן צריכות לספק. אבל מהיכרותי עם הנושא, אין באמת הסכמה מהם השירותים הבסיסיים שרשות מקומית מספקת ומה השירותים שנוספו לרשויות במסגרת האצלת הסמכויות (והעלויות) שהועברו לרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי. בכדי לקדם שינוי, צריך ראשית להגדיר על מה מדברים ופה נכנס הפוסט הזה.  להמשיך לקרוא

ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

חוסן כלכלי של רשויות מקומיות – הגדרת מדרגות לחוסן כלכלי

יצירת מדד לחוסן כלכלי של הרשויות המקומיות היא אחת המשימות שהצבתי לעצמי מאז הקמת האתר. זמן רב חיפשתי כלים ומטודולוגיות שיכולות לסייע לי להגדיר את המדד בעזרת מספר פרמטרים בודדים ואף בעזרת מספר בודד. עם הזמן הגעתי למסקנה כי לא ניתן להגדיר את החוסן הכלכלי של רשות מקומית בעזרת פרמטר בודד שכן הגורמים שמשפיעים על החוסן הכלכלי של הרשות רבים. לאור ההבנה הזאת חיפשתי את המספר המצומצם ביותר של פרמטרים, בעדיפות כאלה שהם הבלתי תלויים, אשר יכולים לנבא את החוסן הכלכלי של הרשות. גם לאחר שכבר הגדרתי מספר פרמטרים כאלה, עדיין היה קושי למצוא את המתודולוגיה שתאחד אותם לכדי מדד בודד. להמשיך לקרוא

מדד יוקר הארנונה

פוסט זה עודכן ונערך מחדש בעקבות עדכון בסיס הנתונים, ייתכנו הבדלים קטנים מול הפוסט המקורי שפורסם בינואר 2014.

עדכון מה-26/6/17: אם אתם רוצים לראות את העדכון האחרון למדד יוקר הארנונה, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה של תחזית הארנונה לשנים הבאות. אם אתם רוצים להבין למה מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים מכוני דירוג האשראי שגויים, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה בנושא. אם אתם רוצים לראות כמה כסף אתם מקבלים על הארנונה שלכם, בשביל זה יש את מחשבון הארנונה.

צו הארנונה העירוני הוא מסמך מתסכל. ריבוי הגדרות לסוג הבניין, שיטת החישוב של התעריף תלויה במדרגות אשר בינם ובין המימדים האמיתיים של הדירה קשר קלוש, אזורי הארנונה שלעיתים לא משקפים את מצב השכונה או מצב תושביה ובנוסף על הכל, המדדים המופיעים בעיתונות לרוב מטעים בכל הקשור להשוואה בין יוקר הארנונה למגורים של הרשויות.

פוסט זה הוא המשך לשני פוסטים שכבר כתבתי (הראשון מסביר קצת על ארנונה והשני על איך אפשר לתקן את הארנונה כך שהגביה תתאים ליכולתו הכלכלית של התושב) והוא יתרכז במדד שפיתחתי לצורך השוואה בין יוקר הארנונה של רשויות שונות.

להמשיך לקרוא

התקציב הבלתי רגיל (התב"ר)

הניתוח של נתניה "אילץ" אותי לבחון ולנתח חלק בתקציב של הרשות שלא סיקרתי עד כה – התקציב הבלתי רגיל הידוע גם כתב"ר או תקציב הפיתוח.

ההימנעות מעיסוק בתב"ר נבעה משתי סיבות:

  1. בסיסי הנתונים שבהם אני משתמש לא נותנים פירוק מספיק מפורט של התב"ר ולכן חשבתי שלא ניתן להציג את מרכיבי ההשקעה בתושב באופן מספק (כמו גם את שאר הקטגוריות שהגדרתי עבור התקציב הרגיל)
  2. הימנעות מכניסה לניתוח של נושא שאני לא ממש בקיא בו, מעבר להבנת הייעודים השונים של שני התקציבים

בגלל שידעתי שהניתוח של נתניה לא יהיה מלא ללא התייחסות לגורם שהוביל לגידול המשמעותי בחובותיה, החלטתי לתקוף את הסוגיה בכלים שמוכרים לי מתחום ההשקעות והחלטתי להתייחס לתב"ר כתקציב פיתוח שאת פירותיו אני בוחן אל מול שינויים בהכנסת הרשות וההשקעה בתושבים.

תוך כדי העבודה חזרתי אחורה לרשויות שכבר סיקרתי וביצעתי את הניתוח על שלוש רשויות שבהן התקיים "רצף שלטוני" של מכתיב מדיניות ההשקעה, קרי ראש העיר. לדעתי שינוי ראש עיר משנה את מדיניות ההשקעה ולכן לא ניתן עוד לבחון את הצלחתה או כישלונה עקב חוסר היכולת להפריד בין הפירות של מדיניות זו או אחרת.

הניתוח של תל אביב הראה תוצאה לא צפויה מבחינתי, למרות שבעולם "שמחוץ לנתונים" (העולם האמיתי) שמעתי על כך רבות – ההשקעות של תל אביב בקושי חילחלו לתושבים הקיימים

הניתוחים של חיפה ורמת גן רק חידדו את תוצאות שכבר התקבלו

עד שאמצע דרך להתמודד נכון עם חילופי ראש עיר בתקופת הבדיקה, ניתוח ההשקעה של התב"ר יבוצע רק בערים שבהן יש רצף של ראש עיר ובמקרים מסויימים שבהם יש "ראש עיר" יורש (ראש עיר פרש והוחלף ע"י מתמודד מאותה סיעה).

פירוט על התב"ר ותוצאות הניתוחים שבוצעו ניתן למצוא במצגת Development budget.

 

ניתוח השקעה בתושב

השקעה בתושב – הכספים שמשקיעה הרשות שמהם נהנה התושב באופן ישיר – חינוך, רווחה, תרבות וחזות העיר

הצורך בבחינת ההשקעה בתושב עלה במקור בכדי להשוואת את ההשקעה בתושב בין ערים באותו אשכול סוציואקונומי, כמדד עקיף להערכת איכות החיים ברשות. מכיוון שבסעיפי חינוך ורווחה קיימת השתתפות ממשלתית דומה עבור ערים באותו אשכול סוציואקונומי, המרכיב החשוב בהשקעה בתושב הוא מרכיב ההשקעה העצמית בתושב – כמה מההשקעה מההכנסות העצמיות של הרשות. להמשיך לקרוא

ארגז הכלים של המדד המוניציפלי לניתוח רשויות

בפעם הראשונה שניגשתי להתמודד עם ניתוח הרשות שבה אני גר שאלתי את עצמי שאלה פשוטה "מהם הדברים שחשובים לי כתושב בעיר שלי?". הרשימה הבאה היא תוצר של כמה חודשי חשיבה:

  1. השקעה בתושב בהיבטים של חינוך, רווחה וחזות העיר
  2. רשות נגישה – מוקד עירוני עם מענה מהיר לפניות, מידע זמין על פעילות הרשות וקו פתוח לראש העיר, נבחרי הרשות וראש האגפים המרכזיים (קרי, אי-מייל וטלפון ישיר ללשכתם)
  3. תקציב מאוזן שמנוהל תוך התחשבות בסיכונים
  4. תכנון עירוני של הרשות בשלושה היבטים:
    א.      תכנון שמובל באופן פעיל ע"י הרשות (לעומת רשות שנותנת לגופים אחרים להוביל את התכנון)
    ב.       תכנון שמונחה ע"י ראיה לטווח ארוך
    ג.        תכנון שמאפשר שיתוף תושבים והשמעת קולם

להמשיך לקרוא

מדדי "המדד המוניציפלי"

הבנה של הניתוחים שמבוצעים באתר דורשת היכרות כלשהי עם המדדים שבהם נעשה שימוש. לצורך הערכת ביצועי הרשויות הוגדרו מדדים המובססים על נתוני ההלמ"ס, כאשר חלקם מבוססים על מדדי ביצוע בשלטון המקומי של משרד הפנים אם כי בהצגה "פשוטה" (לא נוכו הפרשות וכו')
המדדים מחולקים לקבוצות בהתאם להיבט שבו רוצים להעריך את ביצועי הרשות וקבוצות המדדים מאוגדות תחת שלושה תחומים מרכזיים בהם נבחן תפקוד הרשות: להמשיך לקרוא

הפער בין המידע הקיים ומידע שימושי לתושבים

מה אנחנו יודעים על הרשות בה אנו חיים? כיצד היא מתנהלת, איך היא משפיעה על חיינו? איך אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים תמורה על הארנונה שאנחנו משלמים?

במסגרת עבודה שביצעתי לניתוח השפעה של תוכנית מ.ש. 1 (קדמת השרון או תע"ש) על רמת השרון נחשפתי להרבה מאד מידע מבלבל וחשוב לגבי אופן ההתנהלות של רשויות רבות, החל מההשקעה בתושבים ובתלמידים וכלה בתכנון פיתוח עירוני והשפעתו על האיתנות הכלכלית של הרשות.

הפער הגדול ביותר שמצאתי במהלך העבודה הוא היעדר מדדים ברורים וחד משמעיים אשר נותנים תמונה ברורה לגבי ההשקעה של הרשויות בתושביהן, בתלמידים ובתכנון הרשות (פיתוח ותקציב) כך שניתן יהיה לעמוד את תפקוד הרשות באופן ביקורתי וכמותי.

ההלמ"ס ומשרד הפנים מספקים מידע ומדדים רבים מאד לצורך השוואה ומדידה של ביצועי הרשות ("מדדי ביצוע מונציפאליים של משרד הפנים"), אבל קיימות מספר בעיה בסיסיות עם כל המדדים הללו: להמשיך לקרוא