כמה תושבים יש בערים הגדולות? תלוי את מי שואלים

נתחיל מהעדכון (19 לפברואר 2017)

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.402~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.709 מיליון תושבים ב-247 רשויות. (ירידה ביחס לשנה שעברה וגם הפער בין בסיסי הנתונים הצטמצם). הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ citizens-of-israel-end-of-2015.

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.24~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.72 מיליון תושבים ב-247 רשויות.
הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ Citizens of Israel – end of 2014.
להמשיך לקרוא

חוסן כלכלי של רשויות מקומיות – הגדרת מדרגות לחוסן כלכלי

יצירת מדד לחוסן כלכלי של הרשויות המקומיות היא אחת המשימות שהצבתי לעצמי מאז הקמת האתר. זמן רב חיפשתי כלים ומטודולוגיות שיכולות לסייע לי להגדיר את המדד בעזרת מספר פרמטרים בודדים ואף בעזרת מספר בודד. עם הזמן הגעתי למסקנה כי לא ניתן להגדיר את החוסן הכלכלי של רשות מקומית בעזרת פרמטר בודד שכן הגורמים שמשפיעים על החוסן הכלכלי של הרשות רבים. לאור ההבנה הזאת חיפשתי את המספר המצומצם ביותר של פרמטרים, בעדיפות כאלה שהם הבלתי תלויים, אשר יכולים לנבא את החוסן הכלכלי של הרשות. גם לאחר שכבר הגדרתי מספר פרמטרים כאלה, עדיין היה קושי למצוא את המתודולוגיה שתאחד אותם לכדי מדד בודד. להמשיך לקרוא

מדד יוקר הארנונה

פוסט זה עודכן ונערך מחדש בעקבות עדכון בסיס הנתונים, ייתכנו הבדלים קטנים מול הפוסט המקורי שפורסם בינואר 2014.

עדכון מה-26/6/17: אם אתם רוצים לראות את העדכון האחרון למדד יוקר הארנונה, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה של תחזית הארנונה לשנים הבאות. אם אתם רוצים להבין למה מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים מכוני דירוג האשראי שגויים, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה בנושא. אם אתם רוצים לראות כמה כסף אתם מקבלים על הארנונה שלכם, בשביל זה יש את מחשבון הארנונה.

צו הארנונה העירוני הוא מסמך מתסכל. ריבוי הגדרות לסוג הבניין, שיטת החישוב של התעריף תלויה במדרגות אשר בינם ובין המימדים האמיתיים של הדירה קשר קלוש, אזורי הארנונה שלעיתים לא משקפים את מצב השכונה או מצב תושביה ובנוסף על הכל, המדדים המופיעים בעיתונות לרוב מטעים בכל הקשור להשוואה בין יוקר הארנונה למגורים של הרשויות.

פוסט זה הוא המשך לשני פוסטים שכבר כתבתי (הראשון מסביר קצת על ארנונה והשני על איך אפשר לתקן את הארנונה כך שהגביה תתאים ליכולתו הכלכלית של התושב) והוא יתרכז במדד שפיתחתי לצורך השוואה בין יוקר הארנונה של רשויות שונות.

להמשיך לקרוא

התקציב הבלתי רגיל (התב"ר)

הניתוח של נתניה "אילץ" אותי לבחון ולנתח חלק בתקציב של הרשות שלא סיקרתי עד כה – התקציב הבלתי רגיל הידוע גם כתב"ר או תקציב הפיתוח.

ההימנעות מעיסוק בתב"ר נבעה משתי סיבות:

  1. בסיסי הנתונים שבהם אני משתמש לא נותנים פירוק מספיק מפורט של התב"ר ולכן חשבתי שלא ניתן להציג את מרכיבי ההשקעה בתושב באופן מספק (כמו גם את שאר הקטגוריות שהגדרתי עבור התקציב הרגיל)
  2. הימנעות מכניסה לניתוח של נושא שאני לא ממש בקיא בו, מעבר להבנת הייעודים השונים של שני התקציבים

בגלל שידעתי שהניתוח של נתניה לא יהיה מלא ללא התייחסות לגורם שהוביל לגידול המשמעותי בחובותיה, החלטתי לתקוף את הסוגיה בכלים שמוכרים לי מתחום ההשקעות והחלטתי להתייחס לתב"ר כתקציב פיתוח שאת פירותיו אני בוחן אל מול שינויים בהכנסת הרשות וההשקעה בתושבים.

תוך כדי העבודה חזרתי אחורה לרשויות שכבר סיקרתי וביצעתי את הניתוח על שלוש רשויות שבהן התקיים "רצף שלטוני" של מכתיב מדיניות ההשקעה, קרי ראש העיר. לדעתי שינוי ראש עיר משנה את מדיניות ההשקעה ולכן לא ניתן עוד לבחון את הצלחתה או כישלונה עקב חוסר היכולת להפריד בין הפירות של מדיניות זו או אחרת.

הניתוח של תל אביב הראה תוצאה לא צפויה מבחינתי, למרות שבעולם "שמחוץ לנתונים" (העולם האמיתי) שמעתי על כך רבות – ההשקעות של תל אביב בקושי חילחלו לתושבים הקיימים

הניתוחים של חיפה ורמת גן רק חידדו את תוצאות שכבר התקבלו

עד שאמצע דרך להתמודד נכון עם חילופי ראש עיר בתקופת הבדיקה, ניתוח ההשקעה של התב"ר יבוצע רק בערים שבהן יש רצף של ראש עיר ובמקרים מסויימים שבהם יש "ראש עיר" יורש (ראש עיר פרש והוחלף ע"י מתמודד מאותה סיעה).

פירוט על התב"ר ותוצאות הניתוחים שבוצעו ניתן למצוא במצגת Development budget.

 

מה גרם לעלייה החריגה בממוצע הזכאים לבגרות מאז נכנס גדעון סער לתפקידו?

אחוז הזכאות לבגרות הוא נושא "חם" שמקבל הרבה כותרות בכל פעם שמפורסם נתון חדש בנושא זה. כאשר בחרתי את המדדים והנתונים שאני רוצה להציג בניתוח הרשויות ידעתי שנתון זה חייב להופיע ולו במשפט אחד הכולל התייחסות כלשהי לפרמטר זה בהקשר של הרשות.

בתחילה רציתי לבחון האם יש קשר בין ההשקעה בתלמיד לבין השיפור/הרעה באחוזי הזכאות לבגרות באותה רשות. ניתוח הקשר הנ"ל הוביל אותי למסקנה ו"תגלית". המסקנה הייתה שהקשר בין השקעה בתלמיד ושיפור באחוזי הזכאות לבגרות לא ממש קיים. התגלית הייתה שבכל הרשויות שבחנתי מצאתי שיפור משמעותי באחוזי הזכאים לבגרות החל משנת 2008. החלטתי להשאיר בצד את הפן הכלכלי של ההשקעה בחינוך (אולי זה יחזור בהמשך), בדקתי וקצת שאלתי לגבי התגלית שלי ומצאתי שאמנם איני יכול להסביר אותה לחלוטין, אבל הנתונים מעידים מעל לכל ספק שפקטור נוסף הוביל לשינוי בממוצע הזכאים, פקטור שאינו תלוי בתלמידים.

הניתוח הקצר שעשיתי מצורף כאן. אתם מוזמנים להחוות את דעתכם.