הוצאה עירונית

הדיון על שינוי האופן שבו מתוקצבות הרשויות המקומיות ע"י המדינה לא יכול להתקיים ללא בחינה מחודשת של התפקיד הרשויות המקומיות, בדגש על השירותים שהן צריכות לספק. אבל מהיכרותי עם הנושא, אין באמת הסכמה מהם השירותים הבסיסיים שרשות מקומית מספקת ומה השירותים שנוספו לרשויות במסגרת האצלת הסמכויות (והעלויות) שהועברו לרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי. בכדי לקדם שינוי, צריך ראשית להגדיר על מה מדברים ופה נכנס הפוסט הזה.  להמשיך לקרוא

ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

כמה תושבים יש בערים הגדולות? תלוי את מי שואלים

נתחיל מהעדכון (19 לפברואר 2017)

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.402~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2015, הוא 8.709 מיליון תושבים ב-247 רשויות. (ירידה ביחס לשנה שעברה וגם הפער בין בסיסי הנתונים הצטמצם). הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ citizens-of-israel-end-of-2015.

מספר התושבים בישראל לפי למ"ס, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.24~ מיליון תושבים ב-255 רשויות. מספר התושבים לפי משרד הפנים, נכון לסוף שנת 2014, הוא 8.72 מיליון תושבים ב-247 רשויות.
הרשימה המלאה של מספר התושבים בכל רשות ניתן למצוא בקובץ Citizens of Israel – end of 2014.
להמשיך לקרוא

חוסן כלכלי של רשויות מקומיות – הגדרת מדרגות לחוסן כלכלי

יצירת מדד לחוסן כלכלי של הרשויות המקומיות היא אחת המשימות שהצבתי לעצמי מאז הקמת האתר. זמן רב חיפשתי כלים ומטודולוגיות שיכולות לסייע לי להגדיר את המדד בעזרת מספר פרמטרים בודדים ואף בעזרת מספר בודד. עם הזמן הגעתי למסקנה כי לא ניתן להגדיר את החוסן הכלכלי של רשות מקומית בעזרת פרמטר בודד שכן הגורמים שמשפיעים על החוסן הכלכלי של הרשות רבים. לאור ההבנה הזאת חיפשתי את המספר המצומצם ביותר של פרמטרים, בעדיפות כאלה שהם הבלתי תלויים, אשר יכולים לנבא את החוסן הכלכלי של הרשות. גם לאחר שכבר הגדרתי מספר פרמטרים כאלה, עדיין היה קושי למצוא את המתודולוגיה שתאחד אותם לכדי מדד בודד. להמשיך לקרוא

מדד יוקר הארנונה

פוסט זה עודכן ונערך מחדש בעקבות עדכון בסיס הנתונים, ייתכנו הבדלים קטנים מול הפוסט המקורי שפורסם בינואר 2014.

עדכון מה-26/6/17: אם אתם רוצים לראות את העדכון האחרון למדד יוקר הארנונה, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה של תחזית הארנונה לשנים הבאות. אם אתם רוצים להבין למה מדדי יוקר הארנונה שמפרסמים מכוני דירוג האשראי שגויים, אתם מוזמנים לקפוץ לרשומה בנושא. אם אתם רוצים לראות כמה כסף אתם מקבלים על הארנונה שלכם, בשביל זה יש את מחשבון הארנונה.

צו הארנונה העירוני הוא מסמך מתסכל. ריבוי הגדרות לסוג הבניין, שיטת החישוב של התעריף תלויה במדרגות אשר בינם ובין המימדים האמיתיים של הדירה קשר קלוש, אזורי הארנונה שלעיתים לא משקפים את מצב השכונה או מצב תושביה ובנוסף על הכל, המדדים המופיעים בעיתונות לרוב מטעים בכל הקשור להשוואה בין יוקר הארנונה למגורים של הרשויות.

פוסט זה הוא המשך לשני פוסטים שכבר כתבתי (הראשון מסביר קצת על ארנונה והשני על איך אפשר לתקן את הארנונה כך שהגביה תתאים ליכולתו הכלכלית של התושב) והוא יתרכז במדד שפיתחתי לצורך השוואה בין יוקר הארנונה של רשויות שונות.

להמשיך לקרוא