קשה להאמין, אבל בשנת 2002/3 הייתה עיריית ת"א על סף כשל כלכלי – גרעון שוטף משמעותי וגרעון מצטבר במאות מיליוני שקלים, מלוות בהיקף השווה להכנסות הרגילות. לקח לת"א כמעט עשור לצאת מהמשבר הזה והיום היא העיר בעלת החוסן הכלכלי הגבוה בישראל (תתעלמו מהדירוגים ששמים אותה במקום 3-5, היא במקום הראשון).
ביליתי בחצי השני של אוגוסט שבועיים בחדרה. הגלות הכפויה מרמת השרון בשוליו הצפוניים של מרחב חדרה-גדרה המחישו לי את המציאות היומיומית הפקוקה של מי שגר מעבר לשוליו של המטרופולין וגם הזכירו לי שפעם רציתי לנתח את העיר בגבול הצפוני של לב המדינה. להמשיך לקרוא
ועדת הפנים והגנת הסביבה תקיים ב-26.7.17 בדיון בנושא העברת משרדי הממשלה ויחידות הסמך לירושלים, זאת הזדמנות מצוינת להסביר למה מדובר על החלטה שהיישום שלה שגוי מיסודו ולמה עיריית ירושלים ומדינת ישראל דנה את כולנו להמשיך לסבסד את בירתנו, על אף שיש לה פוטנציאל להיות עצמאית. להמשיך לקרוא
הסכמי הגג שעליהם חותמת המדינה הרשות המקומית הם הסכמים שמטרתם האצת שיווק יח"ד החדשות בתחומי הרשות, בדגש על תוכניות עתירות מגורים. הסכמי הגג הראשונים שנחתמו ב-2013 הובלו ע"י האוצר, משרד השיכון ורמ"י (שהראשונים עוד היו שותפים להסכמים) כחלק מהתוכנית לטיפול במשבר הדיור. התמריץ שניתן לרשויות המקומיות לטובת חתימה על ההסכמים הוא מימון מוקדם ומלא של תשתיות העל כמו גם של התשתיות העירוניות אשר עד להסכמים אלה מומנו ע"י היטלי ההשבחה שקיבלה הרשות בסמוך להגשת הבקשות להיתרים מטעם היזמים.
ברשומה הקודמת התייחסתי ליכולת של הרשויות המקומיות להתמודד עם נפח וקצב הבינוי שמוגדרים בהסכם. לאור העובדה שיש מספר רשויות שיתקשו ו/או לא יעמדו בהסכם, נשאלת השאלה למה רשויות רוצות וחותמות על הסכמי הגג? להמשיך לקרוא
מאז סוף 2013 ועד להכרזת מנכ"ל רשות למקרקעי ישראל שהסכמי הגג מיצו את עצמם, חתמה המדינה על הסכמי גג עם 19 רשויות. אחת מאבני היסוד של הסכמי הגג מול הרשויות הוא עקרון שהתשתיות מגיעות לפני התושבים, זאת מתוך רצון לשנות את המציאות שבה הרשויות המקומיות בונות את תשתיות ציבוריות (בעיקר חינוך) רק לאחר שכבר התחילו לבנות את הבניינים.
הכוונות של יוזמי מסלול הסכמי הגג היו טובות להמשיך לקרוא
המדד המוניציפלי 