לפני שנה ניתחתי את חיפה בפעם הראשונה בניסיון להבין מדוע העיר, למרות הפוטנציאל הגדול שלה, לא מצליחה להתרומם, מדוע הארנונה בא היא מהגבוהות בארץ למרות ריבוי העסקים שבה. המסקנות לא היו "מלבבות" – מבחינה כלכלית חיפה נראית יותר כמו עיר פריפריה עניה מאשר מטרופלין מרכזי, רחוק מאד מהדימוי שלה להמשיך לקרוא
שנה שעברה סיקרתי את ת"א ואחד הממצאים שנתקלתי בהם הוא פטור הולך וגדל מארנונה, פטור שהגיע בשנת 2011 להיקף של 720 מיליון ש"ח. על אף שהסוגיה הזאת הייתה לא ברורה, לא הייתה לי את ההבנה או האמצעים לחקור את הסוגיה לעומק.
לפני חודשיים, אחרי שצברתי קצת ניסיון והבנה בנושא הארנונה, הגשתי לעיריית ת"א בקשה במסגרת חוק חופש המידע עם מספר שאלות בנוגע לאותם 720 מיליון ש"ח. התשובות שקיבלתי מעניינת מכיוון להמשיך לקרוא
עוד בתחילת הדרך של הבלוג שמתי לי למטרה לבצע ניתוח כלכלי של רשות ערבית מתוך הבנה שבפאזל של הרשויות המקומיות בישראל, אי אפשר להתעלם מרשויות שבהן חיים יותר מ-20% מתושבי ישראל. נתקלתי לא מעט במאמרים וכתבות על הרשויות הערביות והאפליה של המדינה כלפיהן לצד התעלמות ממה שנעשה ברשויות אלה (בהשוואה לרשויות יהודיות). בין אם הדבר נובע מאפליה מכוונת או מתוך תפיסה של המדינה כי התנהלות זו תוביל ל"שקט תעשייתי", או בגלל חוסר רצון להתמודד עם רשות שמתנהלת ומדברת אחרת. היה בי גם הרצון לבחון את המבנה הכלכלי של רשות ערבית בעזרת הכלים שלי ולא ע"י קריאה של ניתוחים שעשו אחרים אשר כוללים על פי רוב אג'נדה שאני לא מכיר (או לא מסכים איתה) ולכן כאשר ניגשתי לנתח את אום אל פחם, שמתי את כל הדעות שלי ושל האחרים בצד והתרכזתי בנתונים, שתסיימו לקרוא תגידו לי אם הצלחתי. להמשיך לקרוא
רמת השרון היא העיר בה אני גר ולכן "זוכה" לניתוח שונה מהרגיל – החלק הראשון, הניתוח הטכני, יהיה די דומה לניתוחים הקודמים אם כי יכלול התייחסויות לנושאים חדשים. החלק השני ייתיחס למידע ונושאים שלא ניתן למצוא בנתונים באופן מובהק. על אף שהחלק השני משלים את החלק הראשון, הוא דורש רמת התעניינות יותר גבוהה בנעשה ברשות ולכן, למעט במקרה של רמת השרון, אינו נכלל בניתוחים הרגילים שלי. אני גם מוסיף ומעדכן את הפוסט ככל שהזמן עובר, כאשר העדכון האחרון מתייחס לתקציב הרגיל של שנת 2015
אבל לפני הכל, משהו "קטן" אך יותר חשוב מהמידע – בתקופה הזאת פגשתי גם הרבה אנשים שסיפרו לי על העיר שבה אני גר מאז 2008 – על ההיסטוריה שלה, על איך היא מתנהלת ועל איך היא השתנתה והשתמרה בעשור האחרון. אני רוצה לנצל את "הבמה" ולהודות לכל מי שעזר לי ושיתף אותי. להמשיך לקרוא
בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.
אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:
המדד המוניציפלי 